חזי מולא, מנהל הארגון לגננות ולנוף, ממליץ על טיפול בגינה בחודשים יולי ואוגוסט: המדשאה, שתילה, שיחים, הדברת עשבים, חיפוי, רב-שנתיים, גינת הגג.
המדשאה
להשקיה חסכונית ויעילה כדאי להשקות בשעות לילה והבוקר המוקדמות ובמרווחי זמן ארוכים ככל האפשר בין השקיה להשקיה. על הכיסוח להיות סדיר ובמועד, כדאי לדלג על כיסוח אם הדשא מראה סימני צמא. “קרקוף” הדשא או כיסוח נמוך מסוכן ביותר בעונה זו לקטעי דשא שלמים ועלול לגרום להתייבשותם בעקבות חשיפתם לקרינה.
כתמי יובש אופייניים ביותר לתקופה זו וקשורים לרוב לתשתית מהודקת ושטחית, או לחפיפה לקויה של ממטירים. בודקים את פיות הממטירים ואם יש צורך נבדוק על-ידי כוסיות או קופסאות המוצבות בדשא את אחידות הפיזור על פני השטח.
הפרש בכמויות המים בכוסיות לא יעלה על 10%. מציאת סיבות המיוחסות לתשתית תעשה רק לאחר שווידאנו שאין כל בעיה הקשורה במערכת ההמטרה.
כתמים צהובים גם הם אופייניים לתקופה. אלו קשורים לשתי סיבות עיקריות: השקיה תכופה כל יום יומיים ורבה, או פעילות מזיקים שניתן לראות את ביטוייה בכרסום בשולי העלווה ובמרכזה.
הגדלת מרווח ההשקיה ופיזור דיזיקטול מגורען במידת הצורך יפתרו בדרך-כלל את הבעיה.
שתילה
זו העונה לשתילת דקלים, ולהעתקתם וכן להמרצת הגידול שלהם במקום על ידי דישון והשקיה. בעת העתקה ושתילה ולאחריה, יש להימנע מגיזום רב של העלים ומקשירה הדוקה ומוגזמת של הכפות לאורך זמן. מרימים את נופם מעט על ידי גיזום הסחה.
מעצים צעירים אין מחסירים מים וממשיכים לטפח את הענף המוביל, לקבלת גזע מרכזי. הגיזום יתמקד בקיצור ענפים מתחרים בלבד.
בעצים שנשתלו לפני זמן רב והנראים “תקועים”, כלומר הצימוח שלהם חלש, יש להוסיף השקיה. אם אין תגובה, יש לשקול קידוח במקדח מים באדמה סמוך לצוואר השורש כדי להתגבר על חוסר ניקוז אפשרי.
בחורים שנוצרו, נמלא טוף גס מעורב ב”אוסמוקוט”, “מולטיקוט” או כל דשן אחר איטי שחרור, כזה המכיל חנקן זרחן ואשלגן ואף מיקרואלמנטים.
שיחים
שיחים פורחים כמו: לגסטרמיה והיביסקוס סורי ייהנו מהשקיה מסודרת, שתאריך את פריחתם.
הגדר החיה נמרצת בעונה זו ואיחור בגיזום יביא להתקרחותה. מקפידים על גיזום סדיר, שהינו בדרך-כלל קל ומהיר.
בפורחים שבהם נמנע מגיזום אלא נבצע תיקון קל כדי לא להמעיט בפריחתם, אלה עופרית הכף, מיני הרדוף, לנטנה, דק פרי ואחרים.
הדברת עשבים
להדברה המכנית על ידי חרמש מוטורי, מכסחת שרשרת, דיסקוס ומקלטרת – תפקיד חשוב ביותר בעונה זו. פעולתם נותנת ביטוי מהיר לגן אסתטי ונקי ושכבת הקרקע המקולטרת תורמת לחיסכון במים כחיפוי.
חיפוי
לחיסכון במים ולשמירה על ניקיון הגינה מעשבים שוטים, שיטת החיפוי הוכיחה את עצמה החומרים לחיפוי הם: חצץ, טוף, שברי רעפים, קליפות עצים, גזם מרוסק.
חיפוי בעובי של 20-15 ס”מ לא מאפשר לעשבים לנבוט, מוריד את טמפרטורת הקרקע ומקטין את התאיידות המים. כמו כן, משתפרת פעילות המיקרואורגניזמים בקרקע, לטובת הצמחים.
ניתן לשלב חיפוי עם כיסוי ביריעת “פלריג” ומעליה אחד מחומרי החיפוי האחרים. במקרה שכזה נוכל להרשות לעצמנו להקטין את עובי שכבת החיפוי ל-10-5 ס”מ.
היזהרו מעודף מים מתחת לחיפוי בצמחים הרגישים לכך: גזניה, רוזמרין, מיופורום, אזוביון ועוד.
רב-שנתיים
אלה צמחים, אשר בגין שורשיהם המעובים וקני שורש/בצלים/פקעות, או גבעולים מעוצים בבסיסם חיים מספר שנים ופורחים בחורף או בקיץ, כאשר עלוותם ירוקת-עד או עונתית.
לאחר הפריחה ניתן לחלק את הגוש ולהעתיק צמחים, אבל יש לנהוג בזהירות רבה בעת ההעתקה השורשים ארוכים, בשרניים ושבירים מאוד.
החרצית השיחית בעלת הפרחים החלמוניים או הוורודים, ממשיכה פריחתה כל הקיץ כמעט וקיטום הפריחה הנבולה תסייע בהארכת העונה, גיזום קל ולתקופת מנוחה השקיה פחותה.
מיני הפלרגוניום נראים עייפים אחרי גל הפריחה המרשים, סניטציה וקיטום קל, דישון מלא ומאוזן והשקיה טובה יאוששו אותם. במיכלים יש לדאוג לניקוז באופן מיוחד.
גינת הגג
גינת הגג נמצאת בתהליך פרוע של גידול, זאת בשל הדישון וההשקיה בצרוף חום העונה.
גידול מואץ ונמרץ של הצמח אינו בהכרח חיובי לעיתים הוא רגיש יותר למזיקים ולמחלות.
אומנם את ההשקיות איננו יכולים להפחית, אך ניתן ורצוי להפחית את כמות החנקן והזרחן ולעלות ברמת האשלגן. שיפור בצבע ניתן להשיג על ידי תוספת ברזל ולא בהכרח על ידי דישון חנקני עודף.
