מומלץ לבחור שילוב של עצי פרי שיתנו עניין מבחינת הנוי- מבנה, עלים ופריחה וכמובן גם מבחינת סוגי הפרות והעונה שלהם, כדי להעשיר את סל הפרות המשפחתי.
פירות הפכו על שולחננו מצרך שבהכרח. בכל עונות השנה יש מגוון פרות יפים, צבעוניים ועסיסיים. מה טוב יותר מפרי טעים? שבמקום לקנות בחנות קוטפים מהעץ בגינה, טרי שבטריים, אמנם לא תמיד מנופח ויפה, אבל לבטח טעים אלף מונים ובריא יותר.
לגדל עצי פרי בגינה היא תורה בפני עצמה, שניתן ללמוד אותה בקטן או בגדול כל אחד בהתאם לשטח שהוא יכול להקצות והרצון להתמחות. עצי הפרי בגינה יכולים להתאים לצרכי הנוי והטעם שלנו ולהיות אורגניים או כמעט אורגניים ונטולי חומרים כימיים כמעט לגמרי. הם אינם דורשים שטח נרחב בד”כ וניתן לשלב אותם בין שאר צמחי הגינה או ליצור בוסתן באזור מסוים בו יהיו כל עצי הפרי. מומלץ, לבחור שילוב של עצי פרי שיתנו עניין מבחינת הנוי- מבנה, עלים ופריחה וכמובן גם מבחינת סוגי הפרות והעונה שלהם, כדי להעשיר את סל הפרות המשפחתי.
היכן וכיצד לשתול?
עדיף למקם אותם באזור עם שמש מלאה רוב שעות היום. נחפור בור בהתאם לגודל גוש השורשים ומעט רחב יותר, נוסיף מנה יפה של קומפוסט ודשן בשחרור איטי בהתאם לגודל העץ, נערבב היטב עם אדמת הבור ונכניס את העץ לבור בעדינות מבלי לפרק את גוש השורשים. נמלא את הבור מים ונוסיף אדמה עד למילוי הבור. ניצור גומה קטנה ונציף אותה במים.
במהלך החודש הראשון עד קליטה, יש להשקות השקיה יומית של 5-20 ליטר מים בהתאם לגודל העץ, רצוי לחפות את הקרקע סביב העץ בשבבי עץ כדי למנוע התאיידות והתפתחות עשביה. בהמשך יש לעבור בהדרגה להשקיה של כפעמיים בשבוע במנות יפות של מים בהתאם לגודל וסוג העץ. אם משקים עם שאר הגינה רצוי לשים גלגל עם מספר טפטפות סביב גזע העץ ולחשב את כמות המים שניתנת לפי מספר הטפטפות והספיקה שלהן.
ישנן מספר קבוצות של עצי פרי – המוכרים והידועים הם ההדרים שמפרסמים את ישראל לאורך השנים. ישנם מספר סוגים וזנים שאפשר לגדל בגינה הביתית- לימון כמובן, מהזנים ’יוריקה’ ו’וילה פרנקה’ שמניבים מספר פעמים בשנה, תפוז ’טבורי’ או ’וושינגטון’ בשמו המוכר- עגול ומתוק בתחילת העונה וה’שמוטי’ המוכר והחביב-בצורתו המוארכת יותר לקראת אמצע החורף.
הקלמנטינות למיניהן שהמוכרת מבניהן היא ה’מיכל’ בצבע כתום בוהק וטעם מתוק ביותר שפותחת את העונה ועימה זנים חדשים וטעימים – ’מור’, ’אור’ ו’עידית’. אשכולית אדומה ולבנה ופומלה וכמובן הפומלית עם הערך התזונתי והבריאותי שכה נחשב בתקופה האחרונה.מוכרים גם הקומקווט (תפוז ננסי) והלימקווט (לימון ננסי) שמשמשים גם לנוי ואפשר בקלות יחסית גם לגדלם במיכלים.
ההדרים זקוקים להשקיה מסודרת ודישון על מנת שיתנו פרי וחשובה הקפדה על השקיה במיוחד באביב כשרובם חונטים פרות לאחר הפריחה. הם רגישים לקור ולכן אינם מתאימים למקומות הגבוהים כמו ירושלים והרי הגליל הגבוהים.
זבוב המנהרות בהדרים עושה בשנים האחרונות נזקים לעלי עצי ההדר, מסלסל אותם וחופר בהם מנהרות, חשוב לטפל בו בעיקר בעצים צעירים כדי שלא יפגע בגידול הראשוני שלהם, ניתן להשתמש במוספילן למריחה על הגזע או קונפידור להגמעה. בעצים בוגרים לא חייבים לטפל, אמנם העץ קצת מתכער אבל לאורגניים שבינינו זה פחות מפריע. זבוב הפרות יכול לפגוע גם בפרות ההדר במיוחד באזורים שאין בהם פרדסים. באזורים עם פרדסים כל האזור מטופל נגד הזבוב. אם הנזק קשה אפשר לטפל מראש בעזרת פיתיונות וריסוסים חלקיים.
עצי פרי נשירים קצת יותר קשה לגדל- רובם מעדיפים אזורים קרירים ונראים טוב יותר רוב השנה באזורים קרירים: גליל, הרי ירושלים וזקוקים למנות קור בחורף על מנת לתת כמות פרות יפה. עם זאת את חלקם ניתן לגדל גם במרכז הארץ; נקטרינות במיוחד, אפרסקים, שזיפים ואגסים למיניהם. גם דובדבן בן ציון ניתן לגדל והוא מניב פרי במידה סבירה במרכז.
הפריחה באביב של עצי הפרי הנשירים מרשימה ויפה, בצבעי לבן-ורוד. בזמן חניטת הפירות יש להקפיד על השקיה ולטפל בפירות נגד זבובי הפירות למיניהם שנוגסים בפירות בכל פה עוד לפני הבשלתם. ישנם מינים כמו משמש למשל שרגישים מאוד לזבובי פרות וללא טיפול כלשהו לא נזכה לאכול פרות כלל.
אפשר להשתמש ברשת נגד זבובים מיוחדת שמכסה את כל העץ וניתן להעבירה מעץ לעץ בהתאם לעונה ולהימנע מריסוסים. שיטה נוספת – לכייס פרות בשקיות ניר נושמות או להשתמש בריסוס בעזרת פיתיונות ואז ניתן לרסס רק חלק מהעץ. למי שלא מפריע יכול לרסס באופן קבוע ואז יהיו פרות יפים אך מאוד לא אורגניים. את הנשירים אפשר לשתול חשופי שורש בחורף או משקיות בשאר השנה. לחלקם הגדול יש שלכת יפה בסתיו שמוסיפה נופך נוסף לגינה.
הפירות הסובטרופיים, כמו האבוקדו והמנגו, זקוקים להשקיה מרובה וסדירה על מנת להתפתח יפה ולתת פרי במיוחד באביב בזמן הפריחה. באזורים קרים הם עלולים לסבול בחורף וקרות ורוחות חזקות בזמן הפריחה עשויים למנוע פרי.
הזנים המוכרים באבוקדו – ’אטינגר’ עם הקליפה החלקה בתחילת העונה זהו עץ גדול יחסית ו’האס’ בהמשך עם הקליפה המחוספסת הכהה. במנגו הזן המוכר ביותר הוא ’מאיה’ פרי מתוק וטעים והעץ גדול יחסית וזני ’קיט’ ו’קנט’ שהם קצת קטנים יותר.
הפיג’ויה והשסק גם כן מאוד מוכרים בארץ, קלים יחסית לגידול, אינם רגישים לקור. הפיג’ויה מניבה בסתיו פרי ירוק שאוכלים את הפנים שלו בכפית, ניתן לגדל אותה גם כשיח וכגדר חיה. השסק מניב באביב, עץ לא גדול והעטלפים מאוד אוהבים את פירותיו.
ליצ’י הוא פרי טעים מאין כמוהו שצריך לא מעט סבלנות כדי ליהנות ממנו, אך הסבלנות משתלמת. לוקח כמה שנים עד שהעץ נקלט ומתחיל לפרוח ולהניב פרי. הוא רגיש לקרקעות גיריות וצריך ניקוז טוב. בעונת הפריחה ההשקיה מאוד קריטית וניתן בקלות ביום חמסין אחד ללא השקיה טובה לאבד את כל הפרי.
ישנם כמובן הפירות האקזוטיים שמגיעים אלינו מרחבי העולם. הקרמבולה עם פרי דמוי כוכבים, עץ קטן, מבשיל מהסתיו עד האביב מעדיף מקום מוגן מרוחות. פאפיה עם פרי גדול ומיוחד שזקוקה לזכר ונקבה על מנת לתת פרות, יש גם זנים דו מיניים. היא רגישה מאוד לקור ולכן יש למקמה בפינה מוגנת.
הספוטה השחורה והלבנה – עץ חזק, ירוק עד עם עלים מבריקים ופרות מתוקים מיוחדים בקיץ והסתיו, והפסיפלורה – פרי החשק או כשמו בעברית; ’שעונית’ שגדלה כמטפס בקצב אדיר. היא אינה מאריכת חיים (כ-3-4 שנים), אך מניבה פירות יפים ומענייניים ויכולה להוות גדר חיה או כיסוי למחסן למשל במהירות רבה.
לא נשכח את הפירות שמקורם באזור הים התיכון – כמו; זית שמשמש גם כעץ פיסולי, רימון בפירותיו העסיסיים שעשירים בברזל, שקד שגדל גם בר בארץ ומעדיף מעט מים, ותאנה שהיא למעשה פיקוס, פרותיה מתוקים ונפלאים אך יש לתכנן היטב היכן למקמה כדי שלא תיצור בעיה.
מבחר עצי הפרי הוא אדיר. על מנת לקבל מהם את המרב יש לתכנן היטב את מיקומם ולתת להם את הטיפול הנכון בעונות המתאימות. קטיף הפרי עם ההבשלה הוא חגיגה לכל המשפחה וטעמו של פרי תוצרת בית טוב שבעתיים.
עצי פרי ניתן להשיג במשתלה במגוון זנים וגדלים. אפשר להתחיל בעצים צעירים ולגדול איתם ולחסרי הסבלנות ניתן לקנות אף עצי מטע בוגרים שמיד לאחר הקליטה יוכלו להניב פרות כמו במטע.
מידע נוסף בנושא גינון ניתן לקבל במשתלות וונדי בעין ורד בשרון, בשילת ליד מודיעין וב”עד הלום”, סמוך לכניסה הדרומית לאשדוד. טיפים והמלצות מתפרסמות באתר “עולם הגן”: www.olamhagan.co.il
איריס גלזמן, משתלת וונדי
Add Comment