קובי לוי

השור הזועם

0
0

מדיניות מעוותת ובלתי הגיונית, התנתקות שלטענת שניים מבכירי עיתונאי ישראל נובעת מכל המניעים האפשריים רק לא מהמניעים הנכונים, ושוד לאור היום של הקופה הציבורית – היינו צוחקים אם תיאוריות הקונספירציה לא הייתה נשמעת הגיונית כל-כך. לא לבעלי לב חלש!
השור הזועם
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg

“הטרגדיה של הדמוקרטיה הישראלית”, כך אולי ניתן להכתיר ולהגדיר את שערוריית המחץ בעניין הסיבות שהובילו לניתוק אלפי ישראלים, ממקום חיותם.

את מה שחשפו העיתונאים הזריזים, רביב דרוקר ועופר שלח, ידעו כולם – אפילו מזמן – גם אם בלשכת שרון מכחישים. “עומק העקירה כעומק החקירה”, היתה המנטרה שרבים וטובים נהגו להשתמש בהם כדי להסביר מדוע מדיניות ראש הממשלה נחושה כל-כך בכל הקשור לעקירת יהודים מביתם.

העובדה שאריק שרון, חלוץ ההתיישבות, החליט לרסק את מפעל חייו, נבעה לטענת העיתונאים הנכבדים דרוקר את רביב, במטרה לנטרל את השמאל והבג”צ והעיתונות מלטרוף אותו חי, ולגלגלו כעיסת בשר נשוכה למתחם המשפט הציבורי או מחוץ לכותלי כנסת ישראל.

חישבו על זה, האם הגיוני הוא שמדובר בהסטת זרקורי התקשורת אל מחוץ לגבולות החווה, האי היווני והמרחבים האוסטרלים של סיריל קרן, הרבה יותר מתוכנית התנתקות, שאם היו מספרים עליה לשרון בשנת 2000 או בשנת 2003, גם הוא היה מגחך ואומר שאין זה יכול להיות?!

עטיפת ספרם של עופר שלח ורביב דרוקר

האסון הלאומי הזה, שבוודאי ימליט לנו ועדות חקירה ממלכתיות, עומד להתרחש תוך פחות מחודשיים. במשרדי הממשלה לא יודעים איך לבלוע את הצלופח הזה ויד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. ענן ענק של חוסר ודאות רובץ מעל שמי גוש קטיף, ומשרה צל עגמומי של טרום סערה. גם בית הקברות הנוגה, ובו כמה עשרות קברים למודי טרגדיות קשות, עטוף בסימני שאלה נוקבים.

אילו יכלו המתים לדבר, היו שואלים לאן? לאן לוקחים אותנו? למה גורמים לנו צער נורא כזה? האם כדי להביא שלווה ורגיעה לכמה פוליטיקאים, עלינו לטלטל עצמותינו? וזעקת העצמות איננה נשמעת, ואת גודל הזוועה עדיין לא הפנמנו.

“חיסול ממוקד”

הדמוקרטיה הישראלית נפחה את נשמתה עם הגילוי הפומבי הזה של העיתונאים דרוקר את רביב. מדיניות שרון, מבחינה ציבורית, קברה מזמן את הדמוקרטיה בפאתי בית הקברות בגוש קטיף. וגם אם יועברו העצמות מבית העלמין למקומות אחרים, מדיניות הממשלה תותיר את שרידי הדמוקרטיה למרמס הפלשתינאים.

בדקו בעצמכם את חילופי הגברי שנעשו במהלך השנים. קחו את הרמטכ”ל לשעבר, משה “בוגי” יעלון, שנשלח לביתו משל היה גרביים דביקות שצריך להחליף. האיש פשוט לא שידר בתדר השרוני והושבת ממש כמו תחנת רדיו פיראטית. כך גם מפכ”ל המשטרה אהרונישקי, שלא רצה להעמיד שוטרים לטובת ההתנתקות בטענה ממש “לא הגיונית”, שתפקיד השוטרים לטפל בפשיעה.

גם בשב”כ הוכנס דיסקין במקום דיכטר “הסירובניק” ואפילו הפרקליטות קיבלה רעננות מחודשת במינויו של היועץ המשפטי מזוז.

במדיניות הממשלה שלנו, כנראה, הכול לגיטימי. מותר “לערוף” ראשים, לסלק מתנגדים “ולהעלימם” אל תהום הנשייה. לא שלא עשו את זה לפניהם, אבל אז דאגו הממשלות להסתיר את זה מתחת לשטיח. הממשלה, במדיניותה, כבולדוזר ענק, ממשיכה בנסיעה מהירה.

היה זה העיתונאי אמנון אברמוביץ שהיטיב לתאר את שרון ומדיניותו כאתרוג לפני חג סוכות, שצריך לשמור עליו טוב-טוב כדי שלא יפסל. אברמוביץ איננו בקיא בהיסטוריה של האתרוגים, אבל במציאות הישראלית בהחלט כן.

ספר הג’ונגל

הכנסת געשה ורעשה בשבוע שעבר, על רקע גילויי השחיתות בליכוד – מה שאילץ את “האתרוג” ה”ה שרון לעלות על הדוכן ולהגיב. שרון רתח מזעם. ההתמקדות בו הייתה ברורה ונוקבת. גם 1000 יועצים משפטיים לא יצליחו להעלים את הביקורת הציבורית.

שרון ומפת ההינתקות. ארכיונעים

שרון דאג ללטף את חברי המרכז ולומר שהאשמות נועדו לפגוע בליכוד. אכן, ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה – בעיקר כשאין מה להגיד. הוא נראה עגמומי ונזיל ורופס.

אגב, באותה נשימה, ציין היועץ המשפטי מזוז, כי; “השחיתות הציבורית היא מגיפה במלוא מובן של המילה”. יפה, בהחלט יפה, אבל מי אמור לטאטא את המגיפה הזו אל מחוץ לשטיח? ואם הצביעות הייתה עץ, מעניין איזו כנסת ובאיזו מדינה היו זוכים לתואר ג’ונגל?!

שוד ושבר

במשרד האוצר משפשפים עיניים בתימהון: סכום עתק, מדי שנה, בסך של 60 מיליארד שקלים, משולם ל-300 אלף עובדים וגמלאים במשרדי הממשלה. הנגיסה האדירה הזו בתקציב הממשלתי מדיר שינה מעיניהם של נערי נתניהו. על-כן, הוחלט לחשוף את רוחב החריגות של תשלומי השכר, שככל הנראה מבוצעים ללא בקרה וללא פיקוח הולמים.

אתם מבינים, בעוד עולם הישיבות נאנק בעול החובות, בעוד קשישים נאלצים לבחור בין תרופות לאוכל, בעוד אמהות חד-הוריות לא מצליחות לסגור את החודש ובעוד במשטרה מתחננים לכוח אדם, נערכת לה חגיגת שכר דמיונית במשרדי הממשלה – ללא בקרה או פיקוח של ממש.

כסף קל, שמקורו מכספי המיסים של כולנו, מכספי החלב והלחם שנגזלו מפינו כדי לכלכל איזשהו סקטור דשן למדי שתרומתו קטנה וממש לא משמעותית…

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

יום הזיכרון לחללי צה”ל 2025

לאתר יום הזיכרון לחץ כאן

טקס יום הזיכרון בהיכל יד לבנים 2025

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל

נר לזכר לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי צהל הדלקת נר לזיכרם| עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
יום הזיכרון לחללי צהל הדלקת נר לזיכרם

הטקס בכותל המערבי יום הזיכרון 2025

תפילה ליום העצמאות 76

“שירים לזכרם בכנסת” – אירוע הזיכרון הלאומי 2025

דילוג לתוכן