השפעות האל ניניו והאל ניניה עלולות למוטט הטיילות בנתניה; השבוע, הוגשה לראשונה בתולדות המדינה, בקשה לשוק האירופי, לקבלת סיוע למימון בדיקות מעמיקות לקביעת חומרת הקטסטרופה. במשך כשנה פועלת פיירברג בחשאי, עם שבעה משרדי ממשלה וקרנות, לקידום הפרויקט.
טיילת נתניה; צילום אתר עיריית נתניה
בחורף שעבר, בשעה שסערה אחת בודדת מחקה את כל קו חוף הרצל ושטפה למים כמעט את כל התשתיות במקום – ממסלולי הליכה וכבישי אספלט ועד מגדלי הצלה, ישבו בכירי אגף ההנדסה ביחד עם ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר והחליטו לפעול במלוא המרץ לקידום תוכנית חירום להצלת מצוקי נתניה. בהערכות גסות, ושבינתיים ההמלצות הן חלקיות בלבד, מדובר בהוצאה כוללת של 200 מיליון שקלים אשר יאטו את התהליך אבל לא ימנעו אותו.
בתוך עשרים-שלושים שנה, בעקבות מגמת עליית גובה מי הים התיכון והשפעות האל ניניו והאל ניניה, צפויים מצוקי נתניה להתמוטט ועימם חלק מהטיילות. זאת במקרה ולא ייעשה דבר. ביום שני, האחרון, הוגשה לראשונה בתולדות המדינה, בקשה לשוק האירופי, לקבלת סיוע.
אין זה סוד, כי לאורך כל מצוקי מישור החוף מתקיים הליך איטי של בליית המצוקים. בנתניה, בחוף בלו-ביי למשל, נקודות שלמות סגורות למעבר תנועה בשל התמוטטויות המצוק – כך גם בחלק שבין חוף הרצל למלון כרמל וחוף ארגמן לחוף פולג. יתירה מזאת, באופן ממוצע קצב הנסיגה של המצוק עומד בשנה על 30 סנטימטרים – נתון העולה בהתמדה במהלך 5 השנים האחרונות.
האסון
רק בשנתיים האחרונות, בעקבות השתוללות מזג האוויר ואסונות הטבע שפקדו את העולם, התברר לחרדתם של מרבית המומחים בישראל, כי גובה מי הים התיכון משתנים בקצב מהיר הרבה יותר ממה שידעו.
בעוד שנהוג היה לחשב את שינוי גובה פני הים בקצב של מטר לכל מאה שנה, היום מעריכים (באין מדידה מוסמכת), כי רק בעשור האחרון גבה הים בכ-15 סנטימטרים לפחות.
המשמעות בפועל היא פשוטה: המצוקים, שעליהם בנייה המחלישה אותם, נחשפים למי הים התיכון בזמן סערות בעוצמה חזקה יותר בשל המבנה המדרוני של הים התיכון. מבנה המצוקים מנתניה מכיל בחלקו התחתון אדמת חמרה מסיסה, מה שפוגם עוד יותר ביציבות המצוק. דוגמא חיה להתמוטטויות קריטיות נרשמה בשנה האחרונה בעיר אשקלון.
המלונות יתמוטטו?
תהליך גידוד ונסיגת מצוק בחוף הים – לחץ על התמונה לאנימציה; הספרייה הויטואלית – מט”ח
על-פי הערכות מומחים שונים, בתוך עשרים-שלושים שנה במקרה הגרוע, יכרסמו מי הים במצוקי נתניה בדרגה כה גבוהה – עד שקיים סיכון מסוים כי חלק מהטיילות שעל המצוקים יתמוטטו. על-פי אותה תיאוריה, דווקא לשני בתי המלון המצויים על קו המצוק, בית המלון “כרמל” ובית מלון “העונות”, לא נשקפת כל סכנה מכיוון שיסודותיהם חוצים את המצוק ומגיעים עד מתחת לקו החוף.
דווקא מספר בניינים בשלב הסיכון המשני, ברחובות גד מכנס ודנקנר למשל, יכולים היו להימצא בסיכון מסוים בעוד ארבעים-חמישים שנה – באם לא יבוצעו פעולות מיידיות.
הסכנה ממצרים
הסכנה למצוקי נתניה, בדיוק כמו הסכנה למצוקי אשדוד, נובעת מסיבה אחת נוספת הקשורה למצרים. ליתר דיוק לתעלת סואץ. מסתבר, כי מעבר החולות הטבעי, זה שנזרק מהים אל עבר החופים וממלא אותו, נחסם במהלך השנים. בפועל, בחופי נתניה מחסור אדיר של חול, שיכול לעכב במקצת את התהליך.
גם הבנייה, בעיקר על-פי השיטות הישנות, פוגעת מאוד ביציבות המצוקים. בעבר, אולי, לא ייחסו חשיבות לכיוון ולדרך בה מנוקזים מי הגשמים, ואולם למרות שלא היו מחקרים מבוססים בידיהם, הורה מהנדס העירייה פול ויטל לתכנן את כל הטיילות עם מערכת תיעול מי הגשמים לכיוון הרחוב – רק בכדי למנוע חלחול מים למצוקים המוחלשים בין כה וכה בשל עשרות שנות בנייה באזור כולו.
התקווה
ביום שני, כאמור, לאחר משא ומתן בן כמעט שנה, בו היו מעורבים בין השאר משרד ראש הממשלה והמשרד לאיכות הסביבה, מכון ירושלים והמכון הגיאוגרפי, המכון לחקר הימים והחברה להגנת הטבע, חתמה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר על מסמך הבקשה באמצעות ממשלת הולנד להענקת מענק בסך 1.4 מיליון יורו למימון המחקר שצפוי לספק תשובות כיצד ניתן להציל את המצוקים בישראל ובנתניה בפרט.
מרים פיירברג-איכר; “בעיה לאומית”
לראשונה בתולדות המדינה, באם ייענה השוק האירופי המשותף בחיוב, ימדדו השינויים בגובה פני הים, התחממות המים וניתוח מעמיק, רציני ולעומק המצוק לגבי חוזקו והשפעת המבנים הסמוכים לו.
תקציבי המחקר, במידה ויתקבלו, ישמשו המשך לתוצאות מחקר נוסף אותו ניהל ועליו פיקח מהנדס העירייה, שבאמצעות שבעה חוקרים בכירים ובמימון משרד הפנים שנכנע לדרישות פיירברג-איכר, חילק את מצוקי נתניה ל-15 קטעים. הממצאים החד-משמעיים הראשוניים, לא הותירו ספק בלב אף אחד: מצב המצוקים בנתניה, בדיוק כמו בשאר ערי מישור החוף, קשה בלשון המעטה.
למקומון קול השרון, נודע, כי בימים אלה, פועלת ראש העירייה לקידום לובי וחקיקת חוק לשמירה על המצוקים – זאת במטרה לאלץ את ממשלת ישראל לשאת בעלויות מימון האחזקה השוטפת של המצוקים.
“בעיית המצוקים אינה הבעיה הפרטית של נתניה”, מסרה פיירברג-איכר; “זו בעיה לאומית, המחייבת טיפול לאומי לאור ההשפעות האקלימיות בכל העולם להם נחשפנו במהלך השנים האחרונות. נתניה תשמח להיות הראשונה שמבצעת פרויקט ניסיוני כזה, אבל אנו נפעל שההמלצות יסללו את הדרך למדיניות כוללת – כולל מימון אשר חייב יהיה להגיע ממקורות ממשלתיים”.
