“אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי, אם לא אֶזְכְּרֵכִי.
עדיין אין שם למלחמה זו. השם, אשר בו תכונה מלחמה זו בהיסטוריה ובפי העם, צריך להקיף את כל משמעותה, וייקבע גם לאור ההתפתחות הפוליטית בעתיד ולפי גורלו של פרי הנצחון אולם, אין ספק כי כ”ח אייר תשכ”ז, ה-7 ביוני 1967, הוא “יום ירושלים”.
מקורות
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל/שָׁם יָשַבְנוּ גַּם בָּכִינוּ/בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיוֹן/עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּרוֹתֵינוּ/כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִבְרֵי שִׁיר/וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה/שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן/אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה’ עַל אַדְמַת נֵכָר?/אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי/תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לא אֶזְכְּרֵכִי/.אִם לא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל ראשׁ שִׂמְחָתִי/זְכר ה’ לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָלַיִם/הָאמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ./בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה/אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ…
תהילים קל”ז,1-8]
הקארדו
המשורר האלמוני שכתב את מזמור קל”ז ואמר: “זכור ה’ לבת-אדום את “יום ירושלים” והוסיף “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני” – הוא אשר החל בטווית החוט האיתן, בן 2553 השנים, המוביל מחורבנה הראשון של העיר ועד היום הזה.
לא, אין זה יום נקם ושילם. לא להם נשאנו נפשנו. הראדר, נבי-סמואל, לטרון, שיח-ג’רח, העיר העתיקה וגוש עציון – לקיחתם היתה חוב, שחייב היה דורנו לבנים, בני דור – האבות של היום, שנתנו נפשם עליהם – ולא זכו להיות אבות. בימים אלה, קידשנו את זכרם, ומילאנו צוואתם של מיליוני יהודים בכל הדורות.
זמן החג;
ליל כ”ח באייר עד ליל כ”ט באייר
בית המקדש
שמות החג;
יום ירושלים; יום שחרור ירושלים.
סמלים;
“עליה לרגל” לירושלים; הליכה לכותל המערבי; “עיר שחוברה לה יחדיו”; “ירושלים של זהב.
תפילות מיוחדות בבית הכנסת;
אמירת “הלל” שלם עם ברכה בבית הכנסת
תכנים;
שמחה; גאווה; בטחון; ריבונות; שלמות הארץ; פשרה טריטוריאלית; דו-קיום; אמונה,משיחיות, שאיפה לשלום.<!–jerusalem-1.htm–>מתוך “עת לכל חפץ” – ספר שמוש למועדי ישראל בהוצאת “שיטים”(בדפוס) – אתר “שיטים” מכון החגים הקיבוצי
