“והנצח זו ירושלים” (ברכות נ”ח). ב-1980 נחקק חוק יסוד ירושלים; הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבן של רשויות המדינה.
מלחמת השחרור – 1948
על פי החלטת הממשלה מיום 12 במאי 1968, נקבע יום כ”ח באייר כיום חגה הסמלי של ירושלים. יום המסמל את רציפות הקשר ההיסטורי המיוחד לירושלים. במלחמת השחרור הופרדה ירושלים לשני חלקים, ותשע עשרה שנים לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, חזרה ירושלים להיות העיר שחוברה לה יחדיו.
המערכה בגזרת ירושלים החלה בבוקר ה-5 ביוני 1967, בעת שהירדנים פתחו באש לאורך קו שביתת הנשק, ועד שעות אחר הצהריים תפסו הירדנים את ארמון הנציב.
פיקוד המרכז, בפיקודו של האלוף עוזי נרקיס, העלה את חטיבת “הראל” לאזור ירושלים, וכוחותיה הבקיעו את מוצבי הרדאר ועבדול עזיז וכבשו את נבי סמואל ובידו.
מלחמת ששת הימים – 1967
בבוקר ה-6 ביוני הגיעו לכביש ירושלים-רמאללה ושם הסתערו על תל-אל פול וגבעת המבתר. חטיבת הצנחנים הועלתה לירושלים במטרה לפתוח את הדרך להר הצופים ומשם למוזיאון רוקפלר, כדי שיוכלו לפרוץ לעיר העתיקה בהתראה קצרה.
החטיבה הבקיעה את הקו העירוני, כבשה את בית הספר לשוטרים ואת גבעת התחמושת, את מעבר מנדלבאום, את השכונה האמריקאית ואת וואדי ג’וז. הדרך להר הצופים נפתחה, וצפון מזרחה של ירושלים שוחרר.
הכותל המערבי; איזוב ועצבת
ב-7 ביוני, הגיעה פקודת המטה הכללי לשחרורה של העיר העתיקה. פיקוד המרכז הפעיל את חטיבת הצנחנים, שכבשה את רכס הר הצופים ואת הר הזיתים, פרצה לעיר העתיקה דרך שער האריות והניפה את דגל ישראל על הכותל המערבי.
לאחר ניצחון צה”ל במלחמת ששת הימים ביום שלישי, 27 ביוני 1967, קיבלה הכנסת שלוש הצעות חוק שהוגשו ע”י הממשלה. הצעות חוק אלו קבעו הלכה למעשה את איחוד ירושלים ונתנו תוקף משפטי לחוק הישראלי בכל שטחה של העיר המאוחדת.
גבולותיה המוניציפליים של העיר ירושלים, שונו ושטחה של העיר המאוחדת הוגדל פי שלושה מ-38,100 דונם ל-110,000 דונם. כמו כן, התקבל החוק המאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות.
בשנת 1980 נחקק חוק יסוד ירושלים; הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבן של רשויות המדינה.
ב-כ”ה באדר ה’תשנ”ח (23/3/98) התקבל בכנסת בקריאה שניה ושלישית ”
חוק יום ירושלים”הקובע את יום כ”ח באייר, המועד בו שוחררה ירושלים במלחמת ששת-הימים, כחג לאומי.
ברחובות העיר שחוברה לה יחדיו
לאחר מלחמת ששת הימים החל בעיר ובסביבותיה תהליך נמרץ של שיקום ובנייה בהיקפים חסרי תקדים: נבנו מוסדות, הוקמו שכונות שלמות ונסללו כבישים מסועפים וצירי תנועה חדשים. בעיר הוקמו כעשר שכונות חדשות על שטח של 21 אלף דונם.
בנייה זו אפשרה את גידולה של האוכלוסייה בירושלים, ואת קליטתם של רבבות עולים חדשים. כיום, ע”פ האומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה העיר (בשנת 2002)כ-681 אלף נפש.
ירושלים, בירת ישראל, היא היום עיר גדולה ורחבת ידיים. היא משמשת מקור השראה לא רק לתושבי מדינת ישראל ולעם היהודי בתפוצות, אלא לעולם כולו.
ירושלים מושכת תיירים מכל העולם, הבאים לראות את יופיה, לרוות מעברה ולעלות לאתריה הקדושים, המשמשים מושא לתפילה ולערגה לבני שלוש הדתות.
המידע והצילומים מובאים מתוך אתר כנסת ישראל
