בשנת 1970 היו בארץ כ-60 אלף חקלאים עצמאיים. בשנת 2003 היו רק כ-20 אלף חקלאים עצמאיים. באם תמשך מגמה זו, יהיו בשנת 2020, רק חמשת אלפים חקלאים במדינת ישראל. למעשה, באם לא ינקטו צעדים לשינוי המגמה, תעלם החקלאות הישראלית תוך שנים מועטות.
“למדינת ישראל אין מספיק משאבים כדי להפוך את השטחים הפתוחים לאתרים שמורים. הדרך הזולה יותר והיעילה יותר היא למצוא דרך לשמור על קיומה של החקלאות במדינה והיא זאת שתשמור על השטחים הפתוחים…”
נחום איצקוביץ’, ראש המועצה האזורית עמק חפר. ארכיונעים
דברים אלה אמר נחום איצקוביץ’, ראש המועצה האזורית עמק חפר, במהלך יום עיון בכותרת “עתיד מדינת ישראל: ירוק- אפור- שחור”, שאורגן במשותף על ידי מוסד נאמן שבטכניון, המשרד לאיכות הסביבה, ביחד עם מרכז המועצות האזוריות והארגונים הסביבתיים בישראל (החברה להגנת הטבע, חיים וסביבה) במטרה ללבן יחסי חקלאות וסביבה ודיון בדרכים לשמירת חקלאות נכונה במדינת ישראל.
עוד אמר איצקוביץ’, כי רק חיבור אסטרטגי נכון בין הגופים הירוקים לבין החקלאים יכול להציל את השטחים הפתוחים במדינת ישראל מהשתלטות האפור והשחור. נכון לעכשיו ישנם עימותים בין כוחות אלו. בחינת הקונפליקטים מוכיחה, מעבר לכל ספק, שהמשך המאבק יוביל ל”נידלון” השטחים הפתוחים.
“אנו מתכננים פיילוט במספר מועצות אזוריות, בתוכן עמק חפר, לבצע נטיעות משקיות לאורך נחל אלכסנדר, כאשר אנו מנסים להגיע להסכמה עם הממשלה ומקורות חיצוניים לסייע במימון ע”פ הדגם האירופי.
“בשלב זה בצענו איתור השטחים והגענו להסכמות עם חקלאי עמק חפר על נטיעת הדרים, זיתים ואבוקדו. הגורמים שצריכים להיות שותפים למהלך הם משרד החקלאות, איכות הסביבה, האוצר וקק”ל” – סיכם איצקוביץ’.
בכנס השתתפו השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, מנכ”ל משרד החקלאות, יוסי ישי, ח”כ עמרי שרון, מרכז השדולה הסביבתית בכנסת, ראשי מועצות אזוריות, עיתונאים, ראשי הארגונים הסביבתיים, נציגי המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החקלאות ואישים אחרים.
לטענת מארגני הכנס, חקלאות נכונה חיונית לקיום מדינת ישראל, חיונית לשמירת הסביבה, המורשת והשטחים הפתוחים. ללא חקלאות נאותה ייפגע נוף הארץ, יופקרו שטחים, הישימון יגבר ואיכות הסביבה בישראל תפגע מאד. החקלאות תורמת לחברה ערכים סביבתיים, ביטחוניים וחברתיים.
מחקר שבוצע על ידי מוסד נאמן בשיתוף עם חברת צנובר יועצים קבע, כי התרומה החיצונית של החקלאות לחברה בישראל הינה בשיעור ממוצע של כ-70 דולר לדונם לשנה.
המשך פיתוח וקיום החקלאות מותנה בקיום חקלאות נכונה, סביבתית ופתוחה לציבור. הארגונים הירוקים והמערכת הסביבתית בארץ צריכים להכיר בחשיבות החקלאות ולהגיע לברית עם החקלאים לשמירת החקלאות ושגשוגה בעתיד.
התמונה, כיום, מאד עגומה. חלה ירידה מתמשכת במספר החקלאים. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוצגו בכנס הולכת החקלאות ונעלמת בקצב מאד מדאיג. בשנת 1970 היו בארץ כ-60 אלף חקלאים עצמאיים. בשנת 2003 היו רק כ-20 אלף חקלאים עצמאיים.
באם תמשך מגמה זו, יהיו בשנת 2020, רק חמשת אלפים חקלאים במדינת ישראל. למעשה, באם לא ינקטו צעדים לשינוי המגמה, תעלם החקלאות הישראלית תוך שנים מועטות.
הנושאים בהם עסק הכנס כיסו את מגוון התחומים הקשורים במערכת הקשרים בין חקלאות לסביבה ולחברה בישראל, כולל הקשר בין חקלאות לביטחון, תפקיד המועצות האזוריות בקיום שטחים פתוחים, תפקיד התקשורת ועוד.
