3 שנים מנסים תושבי שכונת ותיקים להנציח את 21 תושבי השכונה, שמתו במלחמות ישראל, בכיכר. שלוש שנים הם נדחים, פעם אחר פעם. “למרות שכל הילדים יקרים, מדוע הילדים שלנו יקרים פחות”, שואלת עליזה תמם. העירייה בתגובה: הנצחת חללי צהל הוא לא עניין “שכונתי”
סערה רגשית בקרב המשפחות השכולות המתגוררות בשכונת ותיקים בעיר נתניה. ביום ראשון, במהלך ישיבת מועצת העיר אשר אישרה את החלטות ועדת השמות העירונית לקריאת רחובות וכיכרות, נודע, כי פעם נוספת נידחה הדיון בנושא בקשת ועד השכונה לקריאת כיכר מרכזית על-שם 21 בני השכונה שנהרגו במלחמות ישראל ובפעולות איבה. בעיריית נתניה, דווקא מקדמים את רעיון הקמת הכיכר לזכר כל הנופלים במלחמות ישראל בברכה, אך מסרבים לאשר כיכר בשכונה.
עליזה תמם, יו”ר ועד שיכון ותיקים ;
במשך כשלוש שנים מנסה יו”ר הועד, עליזה תמם, לקדם הקמת כיכר לזכרם של חללי השכונה. הנושא הועלה לראשונה בשנת 2002. ועד שיכון ותיקים קיבל החלטה עקרונית ויצא אל הדרך. המלצה עקרונית לכך התקבלה ממי שכיהנה באותה עת כראש מינהלת השכונות, ליאורה חן וכן מראש עיריית נתניה מרים פיירברג שהמליצה – בתנאי שבמקום לא תוקם אנדרטה.
בחודש מאי 2002 התכנסה הוועדה לשמות, ורק בחודש ספטמבר אותה שנה התקבלה ההחלטה לדחות את הבקשה בטענה, כי קיימת החלטה עקרונית שהנצחת הנופלים נעשית ביד לבנים בלבד.
בעקבות החלטה זו פנתה תמם ליו”ר יד לבנים, אברהם מועלם וביקשה את עזרתו ואכן, בחודש אוקטובר, שלח מועלם מכתב המלצה בו הוא מברך את היוזמה להנצחת 21 החללים. “הקמת כיכר לזכר הנופלים אינה סותרת הנצחת החללים”, ציין במכתבו.
פעם נוספת התכנסה הוועדה לדיון בנושא. גם הפעם נדחתה ההחלטה, אלא שהפעם נקבע בין הסיבות, כי לא ניתן להפלות בין הנופלים. בשל, ככל הנראה, קושי תקשורתי, נודע דבר הדחייה רק במהלך ישיבת מועצה בחודש נובמבר 2004 – עת הועלה הנושא על-ידי חבר המועצה אורנשטיין. בכל מקרה, את התשובה הרשמית קיבלו חברי ועד שכונת ותיקים רק בתחילת חודש ינואר 2005.
פעם נוספת, הפעם בהסבר מפורט, כי מדובר ברשימה של 21 נופלים ולא באדם בודד, הוגשה פעם נוספת בקשה לוועדה. בשבוע שעבר הוועדה, אכן, התכנסה ואולם למרבה תדהמתם של עליזה תמם וחברי הוועד, רק ביום ראשון, במהלך ישיבת מועצת העיר, נודע לחברים, כי רק בעוד כחצי שנה, עת כינוס הישיבה הבאה, תזומן תמם לשאת דברים בדבר הצורך בהקמת כיכר לזכר הנופלים תושבי שכונת ותיקים.
חבר המועצה חיים פרידריך; “אין להקים אנדרטות נקודתיות”
לקובי אילן, כתב מקומון קול השרון, המביא את הסיפור, ציינה עליזה תמם בכאב: “על כל אדם שנפטר לבי כואב ודואב. אין זה משנה מהי סיבת המוות. כולם הם ילדים יקרים, אבל כיצד יכולה הוועדה להסביר מדוע ילד אחד יקר יותר מאשר ילד אחר. במקרה שלנו מדובר ב-21 ילדים יקרים, חיילים שחייהם נגדעו בדמי ימיהם בשמירה על המולדת. חובתנו המוסרית היא לקרוא כיכר, בשכונה בה נולדו וגדלו, על שמם ולזכרם. כואב לי, שבמקרים אחרים, מבלי לפגוע בכבוד המתים, קוראים כיכרות על-שם זה או אחר”.
בתגובה, מסר חבר הוועדה וחבר המועצה חיים פרידריך, כי; “עם כל הכאב והרגישות הגבוהה בעניין זה, יש להבהיר, כי כולנו, בעיריית נתניה, בעד הקמת כיכר לזכרם של הבנים שנפלו במערכות ישראל על הגנת המולדת. ואולם, חובתנו המוסרית לעשות זאת למען כלל החללים. למרות שבתחילה ראש העירייה המליצה בעד הקמת הכיכר, אנחנו בוועדה דחינו את הבקשה. כשהסברנו לה את נימוקינו, היא הבינה וקיבלה. לדעתי, אין להקים אנדרטות נקודתיות לזכרם של החללים, אלא אנדרטה מרכזית”.
בניגוד לעמדתו של פרידריך, תומך חבר המועצה קובי לוי (מסיעת הרווחה) בהקמת כיכר הבנים לזכרם של 21 החללים בשכונת ותיקים.
חבר המועצה קובי לוי
אומר לוי; “טענות אנשי ותיקים צודקות וכאבם ברור. מדובר בבני השכונה, שאיתם הם גדלו ואין דרך יפה יותר להנציח את זכרם באשר במקום מגוריהם – קרוב לבני משפחותיהם”.
מעיריית נתניה, נמסר בתגובה, כי; “הנצחת חיילי צה”ל שנפלו במערכות ישראל הוא לא עניין “שכונתי” וכל מדיניות ההנצחה נעשית במרוכז על-מנת למנוע פגיעה במשפחה זו או אחרת. לכן, הוחלט כבר בעבר על-ידי ועדת השמות שלא לקרוא לכיכר בשכונת ותיקים “כיכר הבנים”, כשם שלא תיקרא כיכר בשכונה אחרת על שם הבנים.
“בעתיד תיבחר כיכר מרכזית אחת והיא תיקרא “כיכר הבנים”. הגברת תמם מזכירה אומנם את 21 חללי מערכות ישראל בני השכונה, אולם לנתניה מאות חללים מכל רחבי ושכונות העיר ואת כולם נזכור שווה בשווה”.
