לדאבוננו נתקלה שאיפתנו לקוממיות לאומית במולדתנו ההיסטורית בהתנגדות עזה, שלא פגה עד עצם היום הזה. מדינת ישראל חבה הוקרה ותודת-נצח לנופלים במערכותיה.
משפחות יקרות,
יום העצמאות ה-נ”ז של מדינת ישראל קרב ובא, אך בטרם יונף הדגל אל ראש התורן ירכין עם ישראל את ניסיו ודגליו ויזכור את חלליו, אשר בטוהר דמם ונפשם ניתנו לנו התקומה, הדרור והביטחון.
שאול מופז, שר הביטחון.
שורת הנופלים במערכות ישראל ארוכה מאד, אבל ארוכה ממנה שבעתיים שורת השכול, כי כל נופל הותיר מאחור משפחה אוהבת ובית חם- הורים, קרובים, רעיות ויתומים רדופי צער
וגעגועי אין-קץ.
צר מאד, כי נגזר לקנות את חירותנו במחיר כבד מנשוא. הן תוחלתנו הייתה להגשים את חזון גאולת העם, את הרעיון הציוני, בנתיבות שלום ובניין ובדו-קיום של כבוד וידידות עם שכנינו.
לדאבוננו, נתקלה שאיפתנו לקוממיות לאומית במולדתנו ההיסטורית בהתנגדות עזה, שלא פגה עד עצם היום הזה.
לאורך השנים, במאבק על הקמת המדינה ובהגנה על קיומה ושגשוגה, נאלצנו שוב ושוב לשאת חרב כדי לשמור על ביטחוננו ולסכל את מזימת האויב לפגוע בנו במלחמות, בטרור ובפעולות איבה.
הלוחמים הם שהציבו לעם ישראל חומת-מגן. הם סוככו בגופם על ביתנו הלאומי באומץ, בהקרבה ואף במחיר חייהם.
מדינת ישראל חבה הוקרה ותודת-נצח לנופלים במערכותיה.
אתם, בני המשפחות השכולות, נושאים יותר מכל את נטל הכאב, את החלל שנפער בנשמתכם, את הזיכרונות המייסרים המלווים אתכם יומם וליל.
ליבנו איתכם וידינו מושטת לכם באחווה ובשותפות גורל.
אין בישראל, מי שאין לו בן-משפחה, קרוב, חבר או מכר אשר נפל בשדות הקרב. ביום הזיכרון כולנו עטופים יחדיו בתוגה כמשפחה גדולה אחת.
לא נחדל לקוות ולא נפסיק לפעול למען תכלה המלחמה מארצנו וישכון בה שלום.
את זכר חללינו וגיבורנו ננצור תמיד ביקר, וחרותים יהיו לעד על לוח ליבנו.
mofaz_shaul_sign_430k-n_01.jpg
ערב יום הזיכרון, תשס”ה.
