דונלד מק’ליאוד, מהעיתון “גרדיין” מדווח על המחקר של חוקר הולנדי מאוניברסיטה באמסטרדם שמציע לראות בסקס כסיבה לתופעת הפיהוק.
Yawn_t180k-n_17-3-05_01.jpg
חוקר הולנדי מאוניברסיטת אמסטרדם, וולטר סונטג’נס, שם לו למטרת חיים את הוכחת התיאוריה, כי בפיהוק האנושי חבויה מיניות. “הפיהוק האנושי עדיין לא זכה לתשומת הלב לה הוא ראוי”, הוא אומר, ומציע סקירה אנציקלופדית של הידע המצטבר סביב תופעת הפיהוק (באומנות, בבלשנות, בסוציולוגיה, בפסיכולוגיה, ברפואה ובאומנות הכתיבה, הציור, הקולנוע ועוד) – על כך מדווח ה”גרדיאן – הלונדוני”.
וולטר סונטג’נס, חקר את הצדדים האירוטיים של הפיהוק וגם אם הוא לא מצליח להוכיח בצורה משכנעת ומובהקת את טענותיו – הרי שהן מעניינות והרעיון לכשעצמו – די מוצלח.
סונטג’נס, מאמין שאין הסבר טוב לתופעת הפיהוק וכי הסברה שהפיהוק מאפשר לנו להכניס כמות גדולה של חמצן למוח – לא נבחנה.
גם מבחינה פסיכולוגית לטענתו תופעת הפיהוק נותרת כחידה: “למעשה, אין לנו שום מושג מה גורם לפיהוק ואיזו מטרה הפיהוק משרת.
כמו כן, אין אנו יודעים איזה מנגנונים אחראים לפיהוק וגם לא מהם המרכיבים האנטומיים ההכרחיים לפיהוק… וזאת למרות, ועל אף הקידמה הטכנולוגית והמדעית”.
Yawn_t180k-n_17-3-05_02.jpg
סונטג’נס, מצא, כי במערב ובספרות אינדיאנית קדומה נעשה קישור בין הפיהוק ובין סינדרום הפיהוק וההתמתחות (שנלווית לפיהוק), לבין תשוקה והתאהבות. הוא אף גילה זוג סופרים שתיארו את תחושת הפיהוק כ”מיני אורגזמה”.
הוא מוסיף: “… בתחום הרוקחות מצאתי קישור בין תופעת הפיהוק ובין אורגזמה ספונטאנית בתהליך הגמילה מההתמכרות להרואין. כמו כן, פיהוק ותגובה מינית נקשרו כתופעות לוואי קליניות של סמים מעוררים (אנטי דיכאוניים).
באחת הפרסומים דווח על קשר סיבתי מובהק בין: פיהוק (רצוני ולא רצוני) לבין אורגזמה ופליטה אינסטנטיבית)”.
לסיום, אומר, סונטג’נס, כי; יש פעמים, בהן הפיהוק, הוא פשוט פיהוק גם אם הפיהוק אינו דבר פשוט כלל וכלל ויש לנסות ולפרש כל פיהוק ופיהוק על פי הנסיבות.
Add Comment