תגובה להחלטת בית המשפט השלום בבאר שבע לזכות אדם שנחשד בגניבת פירות; אין שום הבדל בין כניסה למטע או שדה פרטי של חקלאי ולקיחת פירות או ירקות ללא אישור לבין גניבה מתוך בית.
180_yosta_b_01.jpg
הצטערתי לשמוע על החלטתו של בית המשפט השלום בבאר שבע, לזכות אדם, שנחשד בגניבת פירות מאחר ומדובר בגניבה בערך פעוט, או בשפה המשפטית “זוטי דברים”. אינני יודע כמה פירות מנגו נטל עימו אותו אדם מהמטע במושב שדה ניצן, אולם אני חושב שאין זה לב הענין. אם הגניבה היתה בערך נמוך, יכול היה השופט להסתפק בקנס סמלי או בעונש “חינוכי” אחר. זיכוי אדם שנטל פירות ממטע, משדר מסר מסוכן לציבור שרכושם של החקלאים הפקר.
מענין, מה היה פוסק בית המשפט הנכבד אילו הנאשם היה נכנס לביתו של השופט ונוטל עימו “זוטי דברים” כמזכרת. האם גם אז הוא היה יוצא זכאי? אין שום הבדל בין כניסה למטע או שדה פרטי של חקלאי ולקיחת פירות או ירקות ללא אישור לבין גניבה מתוך בית.
בשנים האחרונות מתמודדים החקלאים עם מכת גניבות אדירה. ישנם בישראל, מאות אנשים שמקור פרנסתם הוא מעמלם של החקלאים. הם נכנסים מדי לילה, או אף באור יום, עם כלי רכבם לתוך שטחו של החקלאים ומרוקנים מאות קילוגרמים של פרי לתא המטען.
Tractor_t180k-n_7-3-05_01.jpg
בענף האבוקדו בלבד מגיע היקף הגניבות על פי הערכה ל-1,500 טון פרי בשנה, שערכם הוא שישה מיליון שקל. גם מגדלי הדבורים, סובלים מגניבות של כוורות וכמוהם הבוקרים.
רוב הגנבים, אינם נתפסים אולם גם כשמישהו מובא לבית המשפט פוטרים אותו השופטים בעונשים מגוחכים. במקרה שלפנינו הסתיים הענין בזיכוי מוחלט.
מי שחשקה נפשו להתנסות בקטיף של פרי אינו צריך לגנוב. עשרות משקים חקלאיים ברחבי הארץ פתחו בשנים האחרונות את שעריהם בפני הקהל הרחב.
עם ישראל מוזמן בהמוניו בעונות המתאימות לקטיף דובדבנים, קטיף עצמי של פרחים, סיורים במטעים וחממות ודייג. התיירות החקלאית עולה כפורחת ומקרבת שכבות רבות בציבור לחקלאות בדרך נעימה וחוקית, כשהחקלאי מתוגמל עבור עבודתו.
___________
* הכותב, יוסטה בלייר משמש כמזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל.
Add Comment