הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) במשרד המשפטים, הודיעה היום (רביעי, ז’ באייר התשע”ז) אל מפלגת “יש עתיד” בהנהגתו של חבר הכנסת יאיר לפיד המועמד לראשות הממשלה, לעמותת “מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל” וליושבת ראש העמותה, הגב’ קוֹלֵט אביטל, כי נמצא, שבצעו הפרות לפי ‘חוק הגנת הפרטיות’ וכי הוטלו עליהם קנסות בסף כולל של 55 אלף ₪.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הודעת ‘הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע’ באה בעקבות תלונות שהתקבלו במשרדיה (רמו”ט), היא ביצעה, הליך פיקוח מקיף, הכולל עריכת חיפושים וחקירות מחשב במשרדי המפלגה ועמותת “מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל“.
דוברת היחידות המקצועיות במשרד המשפטים הגברת ליפז בן-יצחק, הוסיפה ומסרה לפורטל כאן נעים, כי; “על פי ממצאי ההליך, הגב’ קוֹלֵט אביטל, יושבת ראש העמותה של ניצולי השואה, העבירה ליושב ראש מטה ‘מפלגת יש עתיד’ לבקשתו, קבצים הכוללים רשומות שמכילות מידע אישי רגיש ומזוהה על ניצולי שואה. זאת, ללא הסכמה מפורשת של הניצולים, תוך פגיעה בפרטיותם ובניגוד ל‘חוק הגנת הפרטיות’.
בהמשך ‘מפלגת יש עתיד’ השתמשה במידע לצורכי תעמולה ולשם פניות בדיוור ישיר לניצולי שואה לקראת הבחירות לכנסת ה-20.
לנציגי ‘מפלגת יש עתיד’ והעמותה ‘מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל’נערך שימוע במסגרתו הוזמנו להגיב לטענות נגדם. לאחר תום הליך זה, הוחלט, כי כלל הגורמים פעלו ב-ניגוד להוראות החוק ועל כן, הוטלו עליהם קנסות מנהליים.
על ‘מפלגת יש עתיד’, הוטלו שני קנסות מנהליים;
- בסך 25,000 ₪, על כך שהיא פגעה בפרטיותם של הניצולים בדרך של שימוש בפרטיהם לשם ביצוע דיוור ישיר של מכתב התעמולה ושל שיחות התעמולה ללא הסכמת הנמענים.
- בסך 15,000 ₪, על כך שהיא ביצעה דיוור ישיר לניצולים מבלי שפירטה את הפרטים שהחוק מחייב לפרט בעת פנייה בדיוור ישיר.
על עמותת “מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל” הוטל קנס בסך 10,000 ₪ על כך שניהלה והחזיקה מאגר מידע החייב ברישום בפנקס מאגרי מידע, מבלי לרושמו.
על יו”ר העמותה הגב’ אביטל, הוטל קנס מנהלי אישי בסך 5,000 ₪ על כך כי היא העבירה למפלגה (“יש עתיד“) קבצים הכוללים רשומות שמכילות מידע אישי רגיש של ניצולי שואה הנשמרים במערכת הממוחשבת של העמותה.
ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, עו”ד אלון בכר: “הרשות (רמו”ט) תמשיך ותאכוף את חוק הגנת הפרטיות בכל ארגון במשק הישראלי, ובמיוחד כאשר מדובר בהגנה על מידע אישי וזכויות של אוכלוסיות חלשות, כגון; קטינים וקשישים, או במקרה זה של ניצולי שואה“.
█ חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, הוא החוק המרכזי המסדיר את סוגיית הזכות לפרטיות בישראל. החוק מקיף את כל תחומי הגנת הפרטיות, ונוגע לתחומי משפט שונים.
חוק הגנת הפרטיות, מגדיר מהי פגיעה בפרטיות ובאילו מצבים היא מוצדקת. נקבע בו שהפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית – המאפשרת תביעת פיצוי בנזיקין, וכן עבירה פלילית – שעונשה המקסימלי 5 שנות מאסר.
בנוסף, מסדיר חוק הגנת הפרטיות, גם את פעילותם של מאגרי מידע הכוללים מידע פרטי ורגיש, וכן קובע שראיות שהושגו תוך כדי פגיעה בפרטיות לא תהיינה קבילות, אלא באישור בית המשפט.
בין השנים 1985–2011 הותקנו 11 תיקונים לחוק.
העקרון המנחה: איסור הפגיעה בפרטיות. בסעיף 1 לחוק נקבע, העקרון המנחה: “לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו“.
█ מהי פגיעה בפרטיות
מי כתב את המשפטים הבאים; “אחד האתגרים הגדולים בטיפול בניצולי השואה הוא מיצוי הזכויות. ניצולי שואה רבים אינם מממשים את כלל הזכויות המגיעות להם, בין אם בשל חוסר ידע, קושי בהמצאת אישורים וטפסים או קשיים אחרים… כדי להפוך את המידע לנגיש, לניצולי השואה ולמעגל התומך והמטפל בהם, פעלנו להקמת “מחשבון הזכויות“, אתר אינטרנט אשר בו מרוכזות כל הזכויות והזכאויות של ניצולי השואה.
על ידי הכנסת פרטים אישיים, כמו ארץ מוצא ושנת עליה, ניתן לבצע בדיקת זכאות ולדעת למי יש לפנות על מנת לממשן. ‘מחשבון הזכויות לניצולי השואה’ הוא כלי מקצועי, פשוט לשימוש, שמאפשר לכל ניצול שואה לדעת בדיוק מה מגיע לו…” – ניחשתם נכונה, נכון אנשי מפלגת “יש עתיד” שחונקים מאהבה את ניצולי השואה, אגב, כניסה מטרידה מאד לפרטיותם בהשראתו של מר לפיד אל ניצולי השואה בדף האינטרנט של המפלגה.
לתשומת חבר הכנסת מר יאיר לפיד, המתיימר להיות ראש ממשלה, ולגברת שרצתה להיות נשיאת המדינה הגברת הגב’ קוֹלֵט אביטל, שמילאה תפקידים דיפלומטיים בכירים והייתה חברת הכנסת מטעם “מפלגת העבודה“. בשנת 2007, הייתה לאישה הראשונה שהציגה מועמדות לתפקיד נשיא(ת) מדינת ישראל, על פי ויקיפדיה, בחר המחוקק הישראלי, להימנע מלתת הגדרה תמציתית ומדויקת של המונח “פרטיות” ובמקום זה הוא הגדיר, בסעיף 2 לחוק, מהן הדרכים האסורות לפגיעה בפרטיות:
- בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
- האזנה האסורה על פי חוק;
- צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
- פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
- העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו;
- שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח;
- הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;
- הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
- שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
- פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
- פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
עוד בהרחבה על חוק הגנת הפרטיות.
