למרות שמחקרים מעידים שהחל מגיל 5 אין האדם יכול להשתנות יותר. הגב’ פיירברג היתה כאמור פקידת סעד, נשואה ואם לילדים, אשה דתייה ומאמינה – שקשה להבין אם לא למעלה מכך – איך הגיעה למצב של עזיבת בעלה לטובת המנכ”ל שלה איתו היתה ביחסי עבודה בעירייה?
Nissim_Gabbay_t180k-n_2005_02.jpg
זמן ארוך עבר למן הרגע שהיתה מרים פיירברג פקידת סעד, בלשכת הרווחה בנתניה ועד שהגיעה למעמדה הרם היום. לא מעט לבטים עברו עליי כדי לכתוב את הדברים הבאים, לאור היכרותי הארוכה עם האשה הזו. גם אם יהיה מי שיחפש את הסיבות לכתיבת הדברים הקשים שלהלן, אל יחפש אצלי נקמה על יחסים עכורים לכאורה ו/או התחשבנות אישית נכזבת שלי איתה.
תמיד היו הדברים שאמרתי ועשיתי, הפה של הציבור – גם אם הייתי אני זה שבסופו של דבר ספג את האש.
אז מה אומרים על האשה הזו, המנהלת את העיר, ביד רמה?
ראו את הטיילת החדשה. הביטו על המדרכות החדשות שסללה. מה אתם אומרים על המפעלים הגדולים שהביאה לנתניה? אשה נהדרת שיודעת להזיל דמעה בעת פיגוע בנתניה.
ככה אומרים, מי שאומר, אבל אני נסעתי היום ברחובותיה של נתניה, ואינני יודע מה נשאר מרכבי החדש שעבר ונחת בבורות אינספור בכבישי העיר.אבל מספרים על סלילת כבישים בנתניה?
כן, סללו, אבל רק היכן שעשויים לטייל תיירים. לנו תושבי נתניה, אין זכות ליהנות מתשלומי המיסים הגבוהים, ורוב הכבישים המיועדים “סתם לתושבי העיר” – זוועתיים!
miryam_fireberg_180X270k-n_01.jpg
לפרט היכן? בשביל מה? היא בלאו הכי לא מתייחסת לדיווחי התושבים (בדקתי…) ואם בכ”ז מישהו מעוניין, שיסתובב ברחבי העיר, גם ללא הדרכתי.
אז העצבים שחטפתי מחוסר ההתייחסות של הגברת הראשונה של נתניה לכבישי העיר האומללה הזו – הביאוני לספר קבל עם ועידה את כל האמת מאחורי הרינונים של תושבי העיר הממורמרים ליחס המשפיל של העירייה לנתיניה.
ראשית, הכח שיצרה סביבה. מרים פיירברג, אינה אוהבת ביקורת. הכותרת הגדולה ביותר לכוחה השולט בכל שלטר עירוני וארצי (בחסות מפלגת השלטון, אליה היא מחוברת…) – היה הפרסום הנרחב על פיטוריו של הרצל קרן מעבודתו במועצת הפירות והירקות בת”א – רק, כי המאיס עצמו על ראש העירייה פיירברג.
היו עוד רבים שמצאו עצמם מחוץ למקום עבודתם וכדי לא להביך אי אילו בעלי משפחות, אומר רק שזה קשור גם לתחום העיתונות העירונית. מי שכותב נגדה – מהר מאוד ימצא, כי העורך שלו יעדיף עיתונאי אחר על פניו…
אבל הביקורת נגדה חוצה כמעט כל תחום אפשרי.
האם הביאה את מפעלי התעשייה והשרותים הגדולים לנתניה, ממש ע”פ קריטריונים מקובלים? ע”פ הפרסומים הרבים לאורך השנים, נראה כי היו חריגות רבות באשר להנחות במיסי הארנונה, הבטחות רבות שמפעלים אחרים בעיר היו “מתים” לקבל, וכד’.
מינהל תקין עאלק…
השד יודע, איך בן אדם משתנה, למרות שמחקרים מעידים שהחל מגיל 5 אין האדם יכול להשתנות יותר. הגב’ פיירברג היתה כאמור פקידת סעד, נשואה ואם לילדים, אשה דתייה ומאמינה – שקשה להבין אם לא למעלה מכך – איך הגיעה למצב של עזיבת בעלה לטובת המנכ”ל שלה איתו היתה ביחסי עבודה בעירייה? רק בליינים המכירים את עולם הזוהר, יעידו, כי אין דבר חריג בהתנהלות אישית זו.
רק מי שמכיר את הפתגם “עלה לה השתן לראש” – יוכל להבין את הסיטואציה הספציפית אליה נקלעה הגב’ הראשונה של נתניה. אז היא סללה מדרכות… בנתה את הטיילת החדשה לאורך הים… סללה כמה כבישים ברחבי העיר…
אבל הכל למראית עין בלבד!
רוצים משהו בומבסטי ועסיסי על זלזולה של הגב’ פיירברג בתושבי נתניה – במקרה זה, הוותיקים? בבקשה; במרכז העיר, במקום המכונה נת/542, ישנו שטח ענק – שומם, זנוח, עלוב במראהו.
זהו המיתחם שבין רח’ איתמר בן-אבי בצפון ושכ’ אזורים בדרום. האזור הזה היה מוקפא לבנייה, שוחרר מהקפאתו ב-1990, היה בעיכובים משפטיים עד לפני 3 שנים… ועד היום אין אפשרות לבנייה כלשהי בכל האזור הגדול הזה. עד היום, יכולים כל בעלי המגרשים במקום לעשות עפיפונים מהטאבו של הנכס שברשותם…
למה?
כי כדי לבנות באזור הזה, צריכה העירייה לבנות תשתית: כבישים, ביוב… ואת זה היא מסרבת להזדרז לעשות, יעני, כי בעלי המגרשים שם אינם מאילי ההון בעיר…
הבנתם?
אילו היו האדמות האלה ברשות קבלנים גדולים ועתירי תוכניות גרנדיוזיות – כבר מזמן היינו רואים במקום תנופת בנייה אדירה שהיתה משנה כל מפת העיר הזו.
נו?
מה אתם אומרים עד כאן, על התנהלותה של האשה שנראית כל הזמן כאילו יצאה מהמספרה?!
