קובי לוי מסביר למה קשה להשתחרר מהמחשבה על אותה גברת כהן יקרה, שבשעה שהיא תשב על קבר בנה שנרצח בפיגוע, יטייל המחבל שחיסל אותו חופשי כי בממשלה חושבים שיודעים מה טוב לנו ולמה צריך לשחרר מחבלים…
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
באמת, בואו ננסה לבחון בעצמנו, האם זה טוב, האם זה יועיל לעם ולמדינה ולעתיד, האם אנחנו מסוגלים לעמוד נפשית בשיחרור 900 אסירים פלשתינאים עם דם על הידיים או בלי דם…
בואו נצא לדרך. נניח שאנחנו מתעלמים מאבו-מאזן, ממובארק ומקונדוליסה. בואו, נניח, שזהו. ממש פוס. אנחנו כבר היינו בסרט הזה – אפילו התפוצצנו בסרט הזה ולא נחזור יותר ללעוס את המסטיק הזה.
בואו, נניח, שלא נשחרר אפילו אסירון אחד. חד וחלק. מה השתגענו? נוציא לרחוב 900 רוצחים פוטנציאלים ושוב פעם נפחד מאיזשהו אוטובוס שיתפוצץ ואולי נחשוב פעמיים לפני שניכנס לאולם אירועים, מחשש שמדובר בסעודה האחרונה.
וחוץ מזה, נכון שלכמה מאות מהמתוכננים להשתחרר אין כרגע דם על הידיים, אבל האם כל אחד מאיתנו להניח נפשנו על קרן הצבי שבטעות עוד יגיע לידיהם דם…
סליחה אבו-מאזן ומערוף למובארק וכל הכבוד לקונדוליסה, אבל אנחנו צריכים היינו להגיע לשארם ללא הבטחות בומבסטיות מצידנו, כי עדיפה ועידה שהתפוצצה מאוטובוס שמתפוצץ…
to have blood on ones hands_12.10.2000.jpg
ומצד שני, באמת עם כל הכבוד הראוי, אנחנו הולכים לקראת “מזרח-תיכון חדש” (אוי, שימו’ן, שימו’ן), עם מנהיג בעל חזון ומעוף כאבו-מאזן וגם קונדוליסה היא טיפוס חיובי שצריך לפרגן לה בצעדיה הראשונים כשרת החוץ של אמריקה.
וחוץ מזה, יאמרו רבים, אסור לגלות פנאטיות היסטרית, כי בסך הכל האסירים הפלשתינאים חונכו כמה שנים טובות בכלא הישראלי. הם, בסך הכל, רוצים לחזור הביתה בשלום ולחרוש אדמות כפלחים טובים.
ואם תרצו או לא, אפילו האינתיפאדה גוועת לה ואל תתחילו עוד פעם עם סיסמאות הדם על הידיים, כי יש סבון לשטוף את הדם – אפילו ברשות הפלשתינאית…
ונכון שבעבר נחלנו מספר אכזבות, אז מה! אנחנו כבר רגילים לשלם על פאשלות מנהיגינו…
Add Comment