טקס ‘לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם’ התקיים היום בכנסת ישראל

טקס ‘לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם’ נערך היום  (יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שני, כ”ח בניסן תשע”ז) נערך זו השנה ה-28 (משנת 1989) בטרקלין שאגאל בכנסת בסימן; “לחלץ תווי פניהם – סיפורו של היחיד בשואה”, במהלכו הוקראו שמות של יהודים שנספו בשואה על ידי ראשי המדינה, שרים וחברי כנסת.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.

לאחר אמירת תפילת “אל מלא רחמים” פתח יושב ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין את מעמד קריאת שמות הנספים מבני משפחתו ולאחריו עלו נשיא המדינה מר ראובן ריבלין וראש הממשלה חבר כנסת מר בנימין נתניהו.

בהמשך עלו המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט אלייקים רובינשטיין, רעיית הנשיא הגב’ נחמה ריבלין, ראש האופוזיציה ח”כ יצחק הרצוג, שר האוצר מר משה כחלון, שר החקלאות ח”כ אורי אריאל, שר הרווחה ח”כ חיים כץ, סגנית שרת החוץ ח”כ ציפי חוטובלי, סגן שר האוצר ח”כ יצחק כהן, וחברי הכנסת זהבה גלאון, עמיר פרץ, עמרי בר-לב, טלי פלסקוב, מיקי רוזנטל, יואל חסון ואיציק שמולי.

את מעמד הקראת השמות חתמו ראש העיר ירושלים מר ניר ברקת ויו”ר יד ושם מר אבנר שלו. בסיום הטקס הוקראה עדותה של ניקול שוקרון, ניצולת שואה מטוניס שאביה נהרג במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן, היא עלתה לבמה עם בני משפחתה לשירת “התקווה” יחד עם יושב ראש הכנסת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לפני מעמד הקראת השמות, הודלקו 6 נרות זיכרון במנורת “השישה” לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה על ידי ששה נציגים;

■ מר יעקב נחמיאס יחד עם אחייניתו ח”כ איילת נחמיאס ורבין – נולד בסלוניקי ב- 1932. שנה לאחר מכן, ב- 1933, אחרי שהאב חווה אנטישמיות קשה, ברחו ההורים עם בנם התינוק יעקב והגיעו לארץ ישראל.  גלויה ששלחו בני הזוג לבני המשפחה שנותרו בסלוניקי בשנת -19399, דרך תחנת הרכבת “הברון הירש” בסלוניקי, חזרה אליהם שנתיים לאחר מכן ועליה חותמת הנשר הנאצי. כך הבינו שהנורא מכל קרה. יעקב הוא אביה של השחקנית חני נחמיאס ואחיו של אליעזר ז”ל – אביה של חברת הכנסת נחמיאס ורבין.

■ גב’ אתי בן ארי יחד עם בתה ח”כ מירב בן ארי – ילידת טריפולי שבני משפחתה נספו בשואה. לאחר שאביה ובני משפחתה נלקחו מביתם בטריפולי עברה משפחתה של אתי מסע קשה, של ימים ולילות, בהסתתרות מפני הנאצים שהסתובבו ברחובות והגיעה לטוניס.

■  חבר הכנסת לשעבר יאיר צבן – יליד הארץ. הוריו, שרה לבית רובינשטיין ויוסף, עלו לארץ בשנות העשרים של המאה הקודמת. משפחתה של אמו עלתה כולה לארץ בשנות השלושים. הוריו של אביו, יאנקל יעקב ושיינה-רחל, בנם שמואל, אשתו נחמה לבית טיקוצקי ובתם צילה, נותרו בעיירתם סוחובולה שבחבל ביאליסטוק גרודנו. סבו היה מראשוני המורים לעברית, לתנ”ך ולתלמוד בעיירה והעמיד דורות של תלמידים. ב- 1 בנובמבר 1942 הוצאו יהודי העיירה סוחובולה למסע רגלי מפרך, ביום שלג וכפור, למחנה קולבסין שליד גרודנו. בראשית 1943 הובלו משם לאושוויץ ושם נרצחו בידי הנאצים.

■ גב’ חיה אדלמן – ב- 1940, בעת כיבוש הולנד, עברו בני משפחת סלחטר רבקה, לאון וילדיהם לאמסטרדם. מחתרת הילדים ההולנדית אספה את ילדי המשפחה, ובהם את הילדה חיה, והם נמסרו למשפחות של גויים בכפרים בדרום הולנד. גויים הלשינו על מקום המסתור שלהם והם נשלחו לברגן בלזן. שם גם נפטרה האם רבקה בזרועות בעלה, ממחלה קשה, חודשים ספורים לפני שחרור המחנה ב- 1945. לאחר השחרור הגיע האב אל המשפחות שטיפלו בילדיו, אך הן ובמיוחד המשפחה ש”אימצה” את חיה סירבו להחזיר את הילדים. אחרי מאמצים רבים הוא הצליח לאחד את מה שנותר ממשפחתו והגיע עם הילדים ארצה.

גב’ ברט בדיחי –נולדה בצרפת, אז בת יחידה להוריה יצחק וסבינה אלזון. סבתה אלנה, האם של אמה, היא שטיפלה בה בינקותה, מפני שההורים היו חברים בארגון ההתנגדות הקומוניסטי. ב- 19411, כשהגרמנים החלו לעצור יהודים בפריז, מצאו חברי הארגון מקומות מסתור לילדים, וברט הגיעה אל משפחה נוצרית. שלוש שנים ברט חיה עם המשפחה כנוצרייה לכל דבר, והלכה לבית-הספר של הקהילה ולכנסייה. בתקופה זו היה לה קשר מכתבים עם הוריה. כעבור שלוש שנים הגיע אביה לקחתה. בתום המלחמה התברר כי שתי אחיותיו של האב ואחותה של האם נרצחו בפריז, וכי כל בני המשפחה בפולין נרצחו.בשנת 1952 נישאה ברט לבן ציון בדיחי ונולדו להם שני בנים; בשנת 1956 הם עלו ארצה. נכדה הבכור של ברט, סגן גיל בדיחי, נהרג ב- 2002 ברמאללה, בקרב מול מחבלים.

■ מר אליאס פיינזילברג – היה בן 22 כאשר פלשו הנאצים לפולין. בשנת 1940 הוא נשלח מגטו לודז’ לעבודת כפייה. הוא שרד לבדו בתשעה מחנות השמדה, ובהםאושוויץ בירקנאו, בוכנוולד ודכאו, ואף השתתף בצעדת המוות. כשחזר לביתו גילה כי כל בני משפחתו נרצחו במחנה ההשמדה הוריו, חמש אחיותיו ואחיו. בשנת 1946 נישא לאסתר מבית שפיגנר ז”ל אף היא ניצולת שואה, במחנה הפליטים האמריקני שבפלדפינק. משם נסעו לגואטמלה, ובשנת 1969 עלו לישראל. אליאס מתגורר כיום בירושלים. הוא פעיל בעמותת “עמך” ומרצה לפני סטודנטים ובני נוער. השנה ימלאו לו 100 שנים.

טקס “לכל איש יש שם” הנערך זו השנה ה-28 (משנת 1989) הוא פרי יוזמתו של יו”ר הכנסת דב שילנסקי ז”ל להנצחת ולשימור זכר קורבנות השואה. הטקס מאורגן על ידי הכנסת בשיתוף “יד ושם” ומרכז ההסברה במשרד התרבות והספורט.