החוקה עצמה, לא תפקידה לפתור בעיות קונקרטיות, אבל תפקידה לחפש מכנים משותפים שבמסגרתם אפשר להתווכח ואפשר לפתור את הבעיות. ואם אני מסתכל על התקופה שלנו באיזשהו מימד היסטורי – תקופה שהרבה אמיתות נשברו, גם מימין וגם משמאל.
miki_180_02.jpg
יושב-ראש הכנסת קיבל החלטה נכונה לפני מספר שבועות, כאשר הוא החליט להקדיש את יום ההולדת ה-56 של הכנסת לנושא החוקה. אני רוצה לציין את הסיוע הבלתי מוגבל שיושב ראש הכנסת נותן למאמצים שנעשים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקדם הצעת חוקה למדינת ישראל.
אני רוצה להביא בפניכם דין-וחשבון על מה שאנחנו עושים בוועדת החוקה. ועדת החוקה, חוק ומשפט הנוכחית קיבלה על עצמה את האתגר לעמוד במה שהתחייבו אז, בפשרת הררי, שלכשתגיע העת, לאגד את חוקי היסוד ולהכין הצעת חוקה שתכלול את חוקי-היסוד. אנחנו מנסים לעשות את זה, על ידי הסתמכות, בעיקר, על חוקי היסוד, אבל הם צריכים לעבור שינויים מרחיקים. הם לא מתאימים למסמך חוקתי.
אנחנו צריכים להשלים חקיקה נוספת שחסרה על מנת שיהיה לנו מסמך מקיף של חוקה והעבודה הזאת נעשית מזה שנה וחצי, קרוב לשנתיים, בוועדת החוקה, בהשתתפות רצינית של חברי כנסת, בנוסף לימי עבודה רגילים בכנסת, ובסיוע של צוות מקצועי נהדר שיש לנו בראשותה של היועצת המשפטית סיגל קוגוט ובתמיכה רבה מאד שאנחנו מקבלים מהאקדמיה, ממכוני מחקר ומגופים רבים בציבור.
אנשים עוקבים אחרי דיוני הוועדה, כפי שמקובל היום בעידן האינטרנט, אנחנו משתפים את הציבור גם על – ידי פרסום כל הפרוטוקולים, מעקב ומענה לפניות באתר הוועדה, ואנחנו מתקדמים יפה בהכנת הצעה שאותה נביא למליאה כאשר היא תושלם. אני מקווה שלקראת עונת הקיץ נוכל להביא הצעה.
The Knesset_t180k-n_02.jpg
יש קשיים להכנת החוקה ויש לנו מחויבויות קואליציוניות שפורסמו והונחו על שולחן הכנסת, אבל גם בתוך המחויבויות הקואליציוניות יש ניסיון, להגיע להסכמה רחבה, וכן אין זכות וטו, בשום הסכם קואליציוני, על סמכותה של ועדה לקיים דיון ולהצביע וועדת החוקה, כוועדה שיש לה פריבילגיה, בענייני חוקה, להביא הצעות היישר מהוועדה ולא בדרך של הצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק פרטית שצריכה לעבור קודם לכן, לקריאה טרומית, על אחת כמה וכמה אי אפשר לעצור אותה – אם היא תגיע למסקנה שיש לה הצעה מוסכמת, לא על חודו של קול ונכונה גם מבחינה מקצועית, עשויה היטב מבחינה מקצועית.
הקשיים הם לא רק טכניים, ולא רק קואליציוניים. אנחנו עם ייחודי. החוקה של העם שלנו, ניתנה לפני אלפי שנים ואנחנו לא רוצים להחליף אותה. יש לנו עם ויש לנו מדינה. המדינה לא יכולה להתנהל, בהכרח, על-פי החוקה של העם. אנחנו צריכים חוקה שעל פיה נוכל לנהל את ענייני המדינה. ובהקשר הזה קבענו לעצמנו, כהנחת יסוד, ששותפים לה כמעט כל חברי הוועדה, שנקודת המוצא שלנו היא שהחוקה של מדינת ישראל היא חוקה של מדינה יהודית ודמוקרטית.
ובמסגרת הביטוי “יהודית”, אנחנו צריכים לפתור הרבה מאד בעיות שקשורות בשאלת הזהות היהודית. בהקשר לביטוי “דמוקרטית”, אנחנו צריכים לפתור בעיות שקשורות בנושא זכויות מיעוטים ומיעוטים לאומיים שחיים אתנו כאזרחים במדינה הזאת.
ואם אני יכול להביע תקווה – החוקה עצמה, לא תפקידה לפתור בעיות קונקרטיות, אבל תפקידה לחפש מכנים משותפים שבמסגרתם אפשר להתווכח ואפשר לפתור את הבעיות. ואם אני מסתכל על התקופה שלנו באיזשהו מימד היסטורי – תקופה שהרבה אמיתות נשברו, גם מימין וגם משמאל.
אז אולי זה הרגע המתאים שאנחנו נרים ראש, נסתכל על עצמנו – יהודים, ערבים, דרוזים, חילוניים, חרדים – ונסתכל על המכנים המשותפים, ונמשיך להתווכח, כעם שחרת על דגלו את הצורך בוויכוח, את אי הקפיאה על השמרים, את ההתפלפלות. אבל נעשה את זה בעזרת כללים מוסכמים. בעזרת חוקה שתהיה חוקה למדינת ישראל, אבל תהיה מבוססת על היותה מדינה יהודית ודמוקרטית.
________
הטור מובא באדיבות אתר ח”כ מיכאל איתן – למידע נוסף על פועלו ומאמריו של ח”כ איתן – לחצו כאן לאתר.
Add Comment