סגן השר לעניינים מוניציפאליים, ברשות הפלסטינית, ד”ר חוסיין אל אערג’, אמר, כי “שלום בין העמים ייבנה דרך שיתופי פעולה כאלה ולא דרך חומות”.
Nahom_HicItzkovitz+Mahmud_t180k-n_id=6273_01.jpg
“יש לי חלום ובחלומי יבוא יום, בו לא נצטרך את החומה ולא נצטרך את גדרות, המים שמופקים מפרוייקט משותף זה ישקו את שדות טול כרם וילדי עמק חפר ישחקו עם ילדי טול כרם בפארק שנקים כאן” – דברים אלה אמר ראש המועצה האזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ, בטקס חנוכת פרוייקט איכות סביבה משותף לעיריית טול כרם ולמועצה אזורית עמק חפר, במימון הממשלה הגרמנית, ראשון מסוגו, שהוקם בטול כרם בסמוך לקו התפר.
לדברי איצקוביץ, מדובר במיזם שעוסק בטיהור מי ביוב חוצה גבולות, ולמעשה בשיקום בריכות הביוב של העיר טול כרם וחיבורן למתקן החירום לטיפול בביוב נחל שכם, שנמצא בצד הישראלי ליד קיבוץ יד חנה. “בכך אנחנו, פלסטינים וישראלים, פועלים ביחד לשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים עבור קהילתינו ואדמתינו” – אמר איצקוביץ.
סגן השר לעניינים מוניציפאליים, ברשות הפלסטינית, ד”ר חוסיין אל אערג’, אמר, כי “שלום בין העמים ייבנה דרך שיתופי פעולה כאלה ולא דרך חומות”.
כן ביקש, כי החומות יהרסו והזמין את אלפי תושבי עמק חפר לבקר בטול כרם.
שגריר ממשלת גרמניה ברשות הפלסטינית, מיכאל ברגר, אמר כי עד כה השקיעו הגרמנים בפרוייקט 1.5 מליון יורו וכי בכוונתם לשקם את כל מערכות המים של טול כרם בהשקעה של כ-8 מליון יורו.
נשאו דברים רעפאת אל בעלאווי, סגן מושל טול כרם, נציב המים הפלסטיני פאדל קאווש, ראש עיריית טול כרם, מחמוד ג’לאד.
נחל אלכסנדר, הינו אחד הנחלים הגדולים והיפים במרכז ישראל. מקורותיו בהרי השומרון. בחמישים השנים האחרונות סובל הנחל מזיהום כבד וכתוצאה מכך הוא הפך לתעלה להזרמת ביוב ושפכים, גדותיו נהרסו והחי והצומח הטבעיים נעלמו כמעט לחלוטין.
בשנת 1994 הוקמה המינהלה לשיקום נחל אלכסנדר בראשותו של נחום איצקוביץ, ראש המועצה האזורית עמק חפר. במאמץ משותף של כ-25 גופים החל תהליך שיקום הנחל, אשר במסגרתו סולקו מרבית המזהמים. פותחו שבעה פארקים לאורך הנחל, הוכנו תכניות מיתאר, שותף הציבור הרחב, בוצעו פרויקטים אקולוגיים ועוד.
nahal alexander_t180k-n_19-1-05_02.jpg
שני מקורות הזיהום העיקריים של הנחל הם נחל שכם וביוב העיר טול כרם. נחל שכם, הינו היובל המרכזי של נחל אלכסנדר, אשר מוזרמים אליו כמויות של מיליוני מ”ק ביוב מכ-70 מקורות זיהום לאורכו של הנחל – ערים, כפרים, מפעלי תעשיה, מוסכים, מינסרות אבן, מיזבלות ועוד. במשך חודשיים בשנה, בעונת מסיק הזיתים, מוזרמים אליו שפכי בתי הבד שלאורך הנחל, הנחל הופך שחור והדגים בו מתים.
ביוב העיר טול כרם אשר טופל בעבר באופן חלקי בבריכות הביוב העירוניות, זרם באופן חופשי ליובל אחר של נחל אלכסנדר. שפכי נחל שכם והשפכים מבריכות הביוב של טול כארם זורמים מתחת לגדר ההפרדה שנבנתה על הקו הירוק ומזהמים את נחל אלכסנדר ואת כל הסביבה.
נזק סביבתי חמור נגרם למי התהום שבשימוש ישראלים ופלשתינאים כאחד והביוב הפתוח גורם לתחלואה ולהתפתחות יתושים, אשר באזור זה עלולים גם להפיץ את קדחת הנילוס המערבית.
מנהיגים מקומיים אמיצים משני הצדדים, טול כרם ועמק חפר, הבינו כבר בשנת 1996, שהבעיה הסביבתית החמורה פוגעת קשות באיכות הסביבה ובאיכות החיים של כל התושבים באזור. כמו כן הבינו המנהיגים שנושא סביבתי חשוב זה, אשר איננו יודע גבולות גיאופוליטיים, יכול להוות בסיס לשיתוף פעולה בין שכנים ישראלים לפלשתינאים, המדגים חיים משותפים בשלום מתוך דאגה כנה ואמיתית לתושבים אותם הם מייצגים.
האמון ההדדי שנוצר, כתוצאה מהיוזמה של נחום איצקוביץ, ראש המועצה האזורית עמק חפר, היה הבסיס לשיתוף פעולה הנמשך באופן רציף משנת 1996 בין עמק חפר לטול כרם. נחתמו שני הסכמים לשיתוף פעולה, הוכנה תכנית משותפת על ידי צוותי תכנון מקצועיים ונערכו פגישות רבות.
בשנת 1998 החליטה ממשלת גרמניה, באמצעות ה-KFW וה-GTZ, לתמוך ולסייע לקידום פרויקט ייחודי ואתגרי זה.
nahal alexander_t180k-n_18-1-05_01.jpg
בסיוע מקצועי וכספי של ממשלת גרמניה, תוך שיתוף פעולה מצויין בין טול כרם, עמק חפר והנציגים הגרמנים, הושלם בימים אלו, שלב העבודה הראשון של הפרויקט המשותף בעלות של 1.5 מליון יורו. שלב זה, כלל שיקום בריכות הביוב של טול כרם, בנייתן מחדש, הנחת צנרת חדשה המחברת בין העיר טול כרם לבריכות וצנרת המחברת את הבריכות ל”פתרון החירום לביוב נחל שכם” אשר הוקם בצד הישראלי ליד קבוץ יד-חנה.
העבודות בצד של טול-כארם בוצעו ע”י קבלן פלשתינאי שנבחר בהליך של מכרז. בצד הישראלי, במימון ישראלי, הוקם “פתרון החירום לביוב נחל שכם” אשר הינו מכון טיהור המטפל בביוב החוצה את הקו הירוק באפיק נחל שכם ובביוב אשר מוזרם, לאחרונה, מבריכות הביוב המשוקמות של טול כרם. מכון זה כולל טכנולוגיות לטיפול בביוב הייחודי אשר אין כדוגמתו בעולם מבחינת מורכבותו, גיוונו ורמת ריכוז המזהמים השונים שבו.
שיתוף הפעולה הייחודי שהושג בין עמק חפר לטול כארם במהלך כמה שנות הידברות ובמהלך שנה של עבודות בשטח לביצוע שלב א’, מהווה בסיס של תקווה לחיים משותפים נורמליים משני צידי הקו הירוק. שלבים נוספים ליישום הפרויקט מתוכננים להתבצע בשנת 2005.
את הפרויקט מובילים מראשיתו, המועצה האזורית עמק חפר, המשרד לאיכות הסביבה והקרן הקיימת לישראל. אדריכל עמוס ברנדייס, משמש כמתכנן הראשי ומנהל פרויקט שיקום הנחל.
