אמרו פעם אחר פעם, כי דין נצרים כדין תל-אביב. ואולי, אם כך, ראוי שיושבי בתי הקפה בשיינקים יתחילו לדאוג. אם דין נצרים כדין תל-אביב, עוד יחזירו גם אותם…
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
איך נבעטת לה אט-אט הציונות הדתית מסדר היום הציבורי, איך שקית חלב אחת מצביעה על כל מחדלי הממשלה ולמה ימכור הציבור הישראלי את נצרים ואת כל יללות וזעקות הימין תמורת שמיכת פוך.
חבר הכנסת אלי ישי ניפנף השבוע, בשקית חלב, כדי להמחיש עד כמה הממשלה, הרעה הזו, מנותקת מהתאווה המינימלית והפשוטה כל-כך של כל בן אנוש. התאווה המורכבת משתי מילים: לחיות בכבוד. המדינה שלנו, אומנם, נותנת לחיות לחיות בכבוד, אבל את בני האדם היא קצת הדחיקה.
לחיות בכבוד פירושו, שאבא – כל אבא – יהיה מסוגל להכניס לביתו, כל יום, כמות מספיקה של לחם וחלב ושאר ירקות לעולליו. זה הכל. את הכבוד הזה, המינימלי, המסוף והרזה, רוצים בממשלה שלנו לקחת. לחסוך בכך עוד שקל לקופת האוצר, ואחר-כך להציג את הנתונים החיוביים של איזשהו הישג כלכלי לא מובן.
עליית מחיר החלב הוא הרבה יותר מאשר עוד סימבוליקה לעורלת הלב של ממשלת ישראל, שכיום מייצגת יותר מתמיד את ההרמוניה הניתוקית המושלמת: ניתוק מההתיישבות, ניתוק מהשכבות החלשות וניתוק מכל ערך יהודי.
Small Bag Milk_100k-n_01.jpg
וקל לה לממשלה לצבור תאוצה, כי למסכנים ולרעבים כבר אין כח להתלונן ולבכות. אין חלב, לא נורא, נשתה מים… אלא שגם המים הפכו למצרך יקר מדי והחשבונות המנופחים שכולנו מקבלים מוכיחים זאת. נו שויין, אין חלב, אין מים – לפחות אוויר אנחנו עוד נושמים בחינם…
מי יחליט?
הימים המרוט, המבוהל, הנעלב והלוחמני, אסף את כל לוחמיו השבורים למפגן רבבות בירושלים כדי לזעוק בקולי קולות שרק העם צריך להחליט. העם, אומנם, בקושי נושם, בקושי גומר את החודש והדבר היחידי שהעם היה רוצה להחליט, זה גובה לוקש המשכורת שלו. אלא, שהעם לא מחליט מה גובה המשכורת, מה יהיה מזג האוויר ובוודאי שלא יתנו לו להחליט להתנתק או להחנק.
העם כבר עייף מדי מהטרור, מהקיצוצים ומהשפעת הקטלנית. העם היה רוצה לישון, להתכסות בשמיכת פוך חמימה ולשכוח מהדכאון הלאומי שממשלת שרון הכניסה בו. אז בימין, זעקו לתת לעם להחליט, אבל העם בסך הכל רוצה קצת שקט מכל הצרות. עוד קצת חלב שנשפך…
תל-אביבי באופי
ההיסטוריה הפוליטית מלמדת, שלימין עדיף שיהיה מנהיג מהשמאל. מנחם “אף שעל” בגין ז”ל, נתן על מגש של כסף את סיני וימית, וכיום אריק שרון, מי שהיה אמור לבלום את תסמונת אוסלו הממאירה, פועל בניגוד גמור לחזון בוחריו.
אגב, בכל מדינה מתוקנת היה צריך ראש ממשלה, שלא מצליח לעבור את המרכז שלו ששלח אותו, להתפטר מזמן. והרי מקורבי שרון והוא עצמו אמרו פעם אחר פעם, כי דין נצרים כדין תל-אביב. ואולי, אם כך, ראוי שיושבי בתי הקפה בשיינקים יתחילו לדאוג. אם דין נצרים כדין תל-אביב, עוד יחזירו גם אותם…
סוס הציונות
kippot_180k-n_05_01.jpg
לוקחים מהם את ההתיישבות, מבזים את ישיבות ההסדר ורוצים לפרקן. מחלישים את מוסדות החינוך שלהם ומתערבים בתכני הלימוד. הציבור הדתי-לאומי, שנציגיו נבעטים ומתגלגלים בכל המדרגות, נזרקים אט-אט, עם הכיפות הסרוגות, אל שולי החברה הישראלית בניצוחה של התקשורת.
עצוב לגלות, שאחרי 100 שנות ציונות דתית, בין חרדיות לחילוניות, הוא כמעט כסוס משא ששבק חיים. עצוב.
דמוקטטורה
העיראקים ממש שמחים: אימת הרודנות של סדאם חוסיין האכזרי נמוגה כליל (?) והשבוע היא באה אל סיומה בבחירות דמוקרטיות. אין כיום בגלובוס מדינה ערבית יותר דמוקרטית מאשר עיראק. מי היה מאמין לתמונות של בחירות מעיראק רק לפני כשנתיים?!
אלא, שמישהו חכם אמר פעם, ש”דמוקרטיה היא בעצם דיקטטורה סיבובית”. נדמה לך, שאתה בוחר מנהיג דמוקרטי, שאמור ליישם את רצון רוב העם, אבל בהמשך אתה מגלה, כי עוד פעם התרסק לך השקר בפנים. ועל הדמוקרטיה הישראלית כבר דיברנו?
חזרה לשקית
Small Bag Milk_100k-n_01.jpg
ובחזרה לשקית החלב של הח”כ ישי, מאחרוני הלוחמים בחזית הקצבאות. בניגוד לעבר, ש”ס של היום כבר לא מתפתה לתפקידי המיניסטר ולליטופי הנחמדות של שרון. ראשי הפוליטיקאים שלה, שבאו מהעם, התנתקו מהעם עד שהעם ניתק מהם, שוב חזרה לעצמה ואל העם. ואילו שקיות החלב יכלו לדבר, הן כבר היו מארגנות הפגנה. הן מתגעגעות לאלפי בתים, שאין לבעלי המשפחה כסף לרכוש אותן…
דברי חכמים
זועקת האדמה לאדם: “מדוע אתה דורסני? מדוע אתה דורך עלי? כלום טוב אתה ממני?” – רבי זלמן שניאור.
Add Comment