הנגיד סטנלי פישר, בוודאי לא יפגוש לעולם את סווטלנה (שם בדוי), אם חד-הורית לשני ילדים, שאומנם הגיעה לה דירת עמידר, בנתניה, אבל לא היה לספק לה בנמצא
Fadlon doron_t180k-n_05_01.jpg
לא הרבה מבקשים תושבי שדרות, המבקשים כמו כל אזרח במדינה לחיות איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. אלא, שגפנים לא צומחים שם באזור וגם לא תאנים. ובמקום לחיות תחת צל עץ מוריק, נאלצים תושביה האומללים של שדרות לחיות תחת צל שיגיונות החמאס ואימפוטנציית הממשלה שלא מעניקה להם שלום או ביטחון.
וכמו במדינה אחרת, במרכז הבוהמה, שיינקין סיטי, ממשיכים החיים כרגיל. ואין איש הפוצה פיו ומיילל במר גורלם של תושבי שדרות, כי מבחינת שייניקנאי ממוצע או חלק מחברי ממשלת ישראל, העיר שדרות היא לא יותר מאשר אוטונומיה במדינה אחרת. האבטלה, שם לא מעניינת אף אחד, ממש כמו שערך הדירות בעיר, המופצצת נושק לממוצע של שלושים-ארבעים אלף דולרים, לדירה, בהגזמה כלפי מעלה.
מדינה עיוורת
Stanly Fisher_t180k-n_01.jpg
ממש מרגש היה לצפות בטלוויזיה בעולה החדש, הנגיד סטנלי פישר, שכמו הדוד מאמריקה, מגיע עם רוח חדשה במפרשים. והוא, גאון פיננסי אמיתי ומוערך בכל העולם, בוודאי לא יפגוש לעולם את סווטלנה (שם בדוי), אם חד-הורית לשני ילדים, שאומנם הגיעה לה דירת עמידר, בנתניה, אבל לא היה לספק לה בנמצא והיא לא ממש ידעה לבקש.
שהיא זכאית לקצבה מהביטוח הלאומי, אבל הסכום נמוך כל-כך ומציאת עבודה קשה כל-כך, עד שהיא נאלצה לשבת בבית ללא חימום, ללא זגוגיות לחלונות, ללא תנור אבל עם מקרר מקולקל.
לסווטלנה, משרד האוצר, לא ממש עזר ודווקא אנשים טובים מנתניה כן. והם אלו, דווקא, שהצליחו לשכנע את עמידר ושאר הפקידים לספק לה דירה בקריית שמונה. אומנם זה רחוק מהמרכז, ורחוק מהקאסמים, אבל השקט הנפשי והחיוך שווים את הכל.
________
* הכותב דורון פדלון, הוא תושב נתניה, עורך המקומון “קול השרון” הנפוץ בנתניה והסביבה.
Add Comment