האם קיימים קווי דמיון בין הטרנספר של כהנא, הפינוי מרצון של גנדי לבין פינוי ההתנחלויות? האם עראפת ואבו-מאזן ניצחו את יסודות הציונות? הסתכלות חד-צדדית ודמוקרטית – בדיוק כהחלטה שניתנה
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
זה אולי לא פופולרי לומר, ויש שיטענו כי פיהם של קיצוני המתנחלים נשמע ברקע, אבל יש הרבה מהמשותף בין מאיר כהנא והשמאל הישראלי. במידה מסויימת, בזווית מסויימת, ניתן לומר שהשמאל הישראלי העיקש והמתמיד, הולך ומגשים את השקפת עולמו של הרב כהנא שהוצא אי-אז אל מוחץ לחוק ותנועת כך שלו נעלמה ויצאה לאור בשמות אחרים. נכון, פחות מיליטנטים ותוקפניים, אבל עם כל הכבוד למרזל, הוא לא יותר מאשר נייר שכפול מצהיב של כהנא.
כן, הטרנספר ההוא, הזכור לרע (או לטוב, תלוי מי המתבונן), היה על-פי כהנא הפתרון הקלאסי. מה יותר פשוט, טען כהנא, מאשר לסיים את הבעיה הפלשתינית באמצעות העמסת מיליון ערבים ולשלוח אותם בגוביינא לאחת מ-22 מדינות ערב. כך על-פי תפישתו. עד כאן הקפה ראשונה.
צונאמי הסרבנות
והנה, בימים אלה ממש, השמאל הישראלי הולך לבצע לא פחות ולא יותר מאשר טרנספר. נכון, במקרה הנוכחי המשונעים אינם פלשתינאים מתלהמים, אבל מה זה משנה: טרנספר הוא טרנספר.
Kahane Meir_t180k-n_01.jpg
השמאל הישראלי, שפתח פה גדול כנגד כהנא ושות’, מגשים בימים אלה, את חלומו הגדול של כהנא ומטרנספר אנשים. הפעם את המתנחלים. נכון, שמדובר בהחלטת ממשלה, נכון שקל יותר להסביר טרינספור אזרחי המדינה מחלק אחד לחלק שני, אבל טרנספר הוא טרנספר.
בינינו, אין דמיון מסויים… ומעניין מה היה אומר על-כך כהנא, שבחלומותיו השחורים ביותר לא דמיין, כי חלומו יוגשם בצורה צינית כל-כך (אבל, דיעותיו ותנועתו הוכרזו כגזעניות ולכן חלומו לא רלוונטי…)
ולמרות שייאמר מיד, כי הדברים הבאים בוודאי הוצאו מהקשרם, הרי שאחד הח”כים הבולטים בעבודה צוטטו בשבוע שעבר כמי שאומרים, כי דווקא מלחמת האזרחים בארצות הברית חיזקה את הדמוקרטיה ואת המדינה. האין בזה ציניות מסויימת ורמז על ההתנגשות הכמעט בלתי-נמנעת בין הצבא למתנחלים? ולמה בכלל הצבא הוא זה שצריך לפנות? האין זאת עבודה למג”ב ולמשטרה?
טעמי מצפון
sarvanim_t180k-n_01.jpg
אותו שמאל מתייפיף, אשר הוביל גל של סרבנות עצום, מחיילים ועד קצינים וטייסים המסרבים לשרת בשטחים מטעמי מצפון, מציע היום חייל תמורת כל חייל שיסרב לפנות. אלא, שכנראה, המצפון השמאלני יותר אהוד מהמצפון הימני. ושוב פעם שאלה: מדוע לתת לצה”ל לפנות את הישובים, כשזהו כור ההיתוך המרכזי של הציונות והישראליות? למה ליצור את הקרע דווקא שם?
יותר עצוב מאוסלו
לא צריך להיות נביא זעם גדול וגם לא קטן, כדי לדעת שגוש קטיף יהפוך מהר מאוד למובלעת לבנונית. החיזבאללה ירקוד שם צ’רקסיה כפולה והחמאס יעשה שמות עם מרגמות ושאר ירקות. ונכון, שברשות הפלשתינית מנשבת כעת רוחו של הראיס הנבחר אבו-מאזן, שאפילו נבחר בבחירות דמוקרטיות ראשוניות. ועדיין, אם נדמה למישהו מכם שהחמאס הכריז על הודנא, טעות בידכם. גם לא החיזבאללה הפועל בשטחים ביתר שאת. ודווקא, נבואות הימים מעידן אוסלו התגשמו אחת לאחד.
ועכשיו, לאפוקליפסה הנבואית: טרנספר הוא כמו גירוד. כל פעם מדברים על קצת יותר גירוד. מתחילים בגוש קטיף ומתקדמים הלאה: שטחי הגדה ואולי גם שטחי 67’ או 48’. ולהזכירכם, עד לא מזמן גם דרישות הבסיס הפלשתיניות לא היו תובעניות ולא היתה אף ממשלה ישראלית שהיתה מאשרת תזוזה – מעבר לאף שעל. נקודה.
קישקושי דוברת
תסלחו לי, אני מעיין בהמלצות דו”ח דוברת ומשפשף את עיני. גאוני דוברת קובעים, כי קיצור שבוע הלימודים, הארכת יום הלימודים ופיטורי מורים, יצילו את מערכת החינוך הישראלית מהכיאוס המוסרי והחברתי.
dovrat shlomo_t180k-n_01.jpg
ולמה קישקוש? כי בכל הדו”ח, אין ולו מילה אחת על חינוך. אין מילה על שיפור ולימוד ערכים – יהודיים ואפילו לא אוניברסליים בסיסיים, על התנדבות ועל כבוד לזולת. אין בכל הדו”ח ולו מילה אחת על מהות, על איכות ועל חזון מנטלי.
ומכאן טמון כשלון הדו”ח. די אם ועדת דוברת היתה מבקרת בבתי הספר העצמאיים של החינוך החרדי ואפילו בבתי הספר הממלכתיים דתיים, כדי לגלות כי יום לימודים ארוך מונחל שם מאז ימי קדם – כולל יום שישי.
שבבתי הספר הללו, שאגב, מצטיינים בכל מבחן בינלאומי, נמצא הזמן ללימוד ערכים יהודים, מוסר והתנהגות הולמת. ושם, בבתי הספר הללו, הכבוד למורה ולמקצועו גבוה לאין ערוך. הכתובת היתה ותהיה על הקיר: התכנים חשובים, לא הטכניקות ולא המשוררים שכתבו אותם…
Add Comment