העמותה מבקשת גם שיתנצל אישית בפני משפחות לי”א חללי אולימפיאדת מינכן 1972 על מעורבותו בתכנון ובמימון התקפת המחבלים * אלמנתו של יוסף רומנו: אני מקווה שאבו מאזן החליף את עורו
“אבו מאזן, המועמד ליו”ר הרשות הפלשתינאית הוא מחמוד עבאס, מי שהיה שר האוצר של אש”ף, הוא האיש שמימן והיה שותף לתכנון התקפת המחבלים באולימפיאדת מינכן ב-1972 שבה נרצחו 11 ספורטאים ישראלים. לכן, לפני בחירתו כיו”ר הרשות, עליו להתנצל בפני המשפחות ולהביע חרטה על מעשיו” טוען דניאל גריסרו, דובר העמותה למען השבויים והנעדרים.
Mahmoud Abbas_100k-n_01.jpg
גריסרו דורש גם מאבו מאזן; “להמציא לישראל את כל המידע שבידיו לגבי גורל של נעדרי קרב סולטן יעקב ואת מחצית הדיסקית של זכריה באומל, שערפאת הבטיח בזמנו לראש הממשלה המנוח יצחק רבין”.
אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו, שהיה בין ה-11 שנטבחו במינכן, אומרת כי; יש בידה קלטת שבה אבו מאזן מודה במעורבותו ברצח הספורטאים.
“אני מקווה, שהוא החליף את עורו וידע להביא את עמו למקןם קבע” אמרה אילנה רומנו והוסיפה; “אני רוצה שנכדי יגדלו במדינה ללא טרור ופיגועים”.
לדבריה ערפאת היה בשבילה סמל הטרור; “טרוריסט ורוצח שהגה את הטרור הבינלאומי. עידן ערפאת נגמר ועלינו להגיע לשלום” אומרת אלמנתו של יוסף רומנו, המשמשת כיו”ר ועד משפחות חללי מינכן.
בהמשך לפניה של דניאל גריסרו ליו”ר הועד האולימפי הישראלי, צבי ורשביאק, הוא כותב; “לטכס האזכרה שהתקיים באתונה, הגיעו מלבד ראשי הקהילה היהודית וראשי ועדים אולימפים מרחבי העולם, גם חואן אנטוניו סמראנש יו”ר הועד האולימפי הבינ”ל הקודם, וז’אק רוזה יו”ר הועד האולימפי הנוכחי ועשו בכך צעד חשוב.
“לטקסים מוזמנים תמיד גם יו”ר ועדים אולימפים ממדינות ערב ואנחנו מקוים שיום אחד גם העולם המוסלמי, יכיר ברצח ויגיע להשתתף בטקסים העתידיים”.
תזכורת עצובה
אור לחמישי בספטמבר 1972, השכם בבוקר, התעוררו כמה מחברי משלחת ישראל ברחוב קונולי 5 בכפר האולימפי, לקריאותיו של יוסף גוטפרוינד, שניסה בגופו החסון לחסום את דלת הכניסה מפני טרוריסטיים ערביים וקרא לחבריו לעזוב את הדירה.
Munich 1972_430k-n_01.jpg
הישראלים שבדירות הסמוכות, שלא נענו לקריאותיו של גוטפרוינד, התעוררו למשמע צרור יריות, והספיקו לראות את משה ויינברג כשהוא פצוע בפניו.
הספורטאים ומאמניהם שנתפסו, אחד עשר במספר, נכלאו ונכבלו באחד מחדרי המשלחת, תחת איום של שמונה טרוריסטים מזוינים בתת מקלעים באקדחים וברימונים, זאת לאחר מאבק שבו נרצחו משה ויינברג ויוסף רומנו.
הטרוריסטים, תבעו שחרור מאתיים מחבלים ערביים והטסתם מישראל לארץ ערבית תמורת שחרור הישראלים, ואיימו שאם תביעתם לא תתמלא עד לשעה 12:00 בצהריים, יוציאו להורג שניים מהישראלים החטופים ובכל שעה נוספת יהרגו שניים נוספים.
עם תום מועד האולטימאטום, נפתח משא ומתן עם המחבלים.
לאחר ציפייה מורטת עצבים, שנמשכה כל אותו יום, הסכימו המחבלים שיטיסו אותם למדינה ערבית יחד עם הספורטאים הישראלים שישמשו כבני ערובה. בשעה 22:30 הוסעו תשעה מהספורטאים וחוטפיהם מחדרם לפינה בכפר האולימפי שם המתינו להם שני מסוקים. הספורטאים הישראליים הובלו תחת איומי המחבלים, כבולים בידיהם וקשורים זה לזה והוכנסו למסוקים.
כשנחתו שני המסוקים בשדה תעופה צבאי גרמני, ביצעה המשטרה הגרמנית ניסיון לחלץ את הספורטאים הישראלים, שנכשל ואפשר לטרוריסטים לרצוח את תשעת הספורטאים הישראלים כשהם כבולים וחסרי מגן בתוך המסוקים.
ספורטאי ישראל, באו להשתתף באולימפיאדה המסמלת שאיפה לשלום, לאחווה ולידידות בין עמים ובני אדם. הם האמינו בשליחות זו ונפלו קורבן ליצורים חסרי צלם אנוש שערכים ותרבות אנוש זרה להם. (מתוך אתר הוועד האולימפי הישראלי).
Add Comment