תגובה ל”התעשיינים מקנאים בחקלאים” (עדי ליבנה, מנכ”ל כיתן, גלובס, 3 בינואר)
180_yosta_b_01.jpg
הופתעתי מאוד לקרוא את מאמרו של עדי לבנה, מנכ”ל כיתן, בנושא העובדים הזרים. בניסיונו להצדיק את בקשת התעשיינים לתוספת עובדים זרים הוא מוצא לנכון לקבוע בעזות מצח שכניעת הממשלה ללובי החקלאי החזק היא בניגוד מוחלט לאינטרסים של מדינת ישראל.
ליבנה, מגבה את ההשמצות בנתונים שגויים שאינני יודע מהיכן שאב אותם. אינני מבין כיצד אדם הנושא בתפקיד ניהולי בכיר מרשה לעצמו להתבטא בצורה כזו בנושא שאינו בתחום עיסוקו, תוך הטעיית ציבור הקוראים.
במשך שנים ניהלתי עשרות מאבקים של חקלאים בנושאים שונים. מימי לא העליתי על דעתי להצדיק את מאבקי על חשבונו של מגזר אחר באוכלוסיה. ליבנה, מנסה לעשות זאת ונמצא טועה ומטעה. הוא קובע בנחרצות ש”על העסקת עובדים זרים בחקלאות כמעט ואין מגבלות ומיסים”.
Adi_livne_Kitan_t180k-n_01.jpg
אילו הוא היה מר ליבנה, טורח לבדוק עימנו את הנתונים, טרם כתיבת המאמר הוא היה מגלה שעל החקלאים מוטלת אגרת רישוי וכן מס מעסיקים בשיעור של 8% משכרו של העובד הזר.
הוא מוסיף וטוען שהרוב המכריע של העובדים הזרים תופסים את מקום הישראלים בחקלאות. אני מופתע. על מה מסתמך מר ליבנה בקביעתו.
אנו החקלאים, למודי ניסיונות להגדלת מספר הישראלים המועסקים בחקלאות. קצרה כאן היריעה מלספר על כל המקרים בהם הגיעו אלינו קבוצות מאורגנות של מובטלים ולאחר שראו עד כמה העבודה קשה ותובענית התפזרו לכל עבר עוד טרם ארוחת הצהריים.
אילו העסקת ישראלים, הייתה פתרון אפשרי וזמין, החקלאים היו קולטים אותם לעבודה בשנים הקשות לאחר פרוץ האינתיפאדה בהן המחסור בעובדים איים על המשך היצור והיצוא החקלאי.
אני מאמין שמנכ”ל כיתן מתעמת עם בעיות לא פשוטות בניסיון לשמר את יצור הטקסטיל בישראל. כמי שמייצג מגזר יצרני בישראל, אני יודע עד כמה קשה לנהל עסק כלכלי בתקופה זו ואני מייחל להצלחתו של כל אדם.
יחד עם זאת, טוב יעשה מר ליבנה אם יתמקד בפתרון הבעיות שלו, בהן אני מקווה שהוא מבין ויניח לנו החקלאים לטפל בבעיות שלנו.
___________
* הכותב, יוסטה בלייר משמש כמזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל.
Add Comment