תגובה ל”יודע חקלאי פיקח” (מיכל רוה, גלובס, 16 בנובמבר)
180_yosta_b_01.jpg
המאמר שפירסמה מיכל רוה “יודע חקלאי פיקח” על הקשר שבין משרד החקלאות לבין תערוכת החקלאות השנתית “אגרו-משוב” לוקה בקנטרנות חסרת טעם. העובדה, שתערוכה מנוהלת על ידי גורם מסחרי פרטי למטרת רווח אינה צריכה לגרום להתרחקות והתנכרות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים ממנה אלא להיפך: לסייע בכל דרך להצלחתה.
תערוכת “אגרו-משוב” והירחון “משוב לחקלאות” אינם מיזם חדש כמוצג במאמר, אלא מתקיימים מזה 15 שנים ברציפות, בברכתם של כל שרי החקלאות שכיהנו בשנים אלו.
אני מלווה את פועלו של חיים אלוש כמזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל ובתפקידי הקודמים ואני יכול לציין את תרומתו החיובית הגדולה לשיווק ולתדמית החקלאות. לפיכך, נעניתי בחפץ לב, להצעה להיות חבר בהנהלה הציבורית של התערוכה ולתרום להצלחתה.
globes_215k-n_01.jpg
אפשר להניח שאילמלא היוזמה של אלוש, לא היינו זוכים בתערוכה חקלאית על בסיס שנתי. כפי שמשרד התקשורת מסייע לתערוכת טלקום וכפי שראש הממשלה ושרים בכירים מעניקים את חסותם לועידת גלובס לעסקים, שהיא כידוע גם כן עסק פרטי, כך עזרת אנשי משרד החקלאות להצלחת “אגרו-משוב” היא מתבקשת וטבעית.
גם תערוכת החקלאות הבינלאומית “אגריטך” הנערכת אחת לארבע שנים ומקבלת תקציבים ציבוריים רבים היא כיום בבעלות פרטית – וטוב שכך.
מוזר בעיני שדווקא עיתון גלובס, שנושא בגאווה את דגל ההפרטה, מוצא לנכון לתקוע מקלות בגלגלים של יזם מצליח שעושה מלאכה בעלת חשיבות ציבורית ראשונה במעלה.
___________
* הכותב, יוסטה בלייר משמש כמזכ”ל התאחדות חקלאי ישראל.
Add Comment