מאיר בראון, מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל, גילה, כי רפת החלב הישראלית נערכת בשנים האחרונות לקדם את נושאי האיכות והבטיחות בהשקעות כבדות לשדרוג המבנים וגידורם למניעת כניסת גורמי סיכון לבעלי החיים.
caw_milking_t_180_001.jpg
התאחדות מגדלי הבקר בישראל: המושג “בטיחות ביולוגית” תופס תאוצה בשנים האחרונות בכל תחומי החיים, גם בעולם הרחב, בין היתר לאור אירועי ה-11 בספטמבר ואיום ה”ביו-טרור” על הסדר העולמי וגם על משק החלב שבארץ. עם התקדמות הרפורמה בענף הרפת, איחוד הרפתות ויצירת “מגה-רפתות” עולה הסכנה לחדירת גורם סיכון ולהתפשטות מהירה בעדר והיא גבוהה יותר מברפת קטנה.
במגזר החקלאי המונח “בטיחות ביולוגית” (Biosecurity) מתייחס לשורה של צעדים הננקטים כדי למנוע חדירת גורמי סיכון לעדר/להקה. בטיחות ביולוגית ניתנת ליישום ברמות שונות, החל מרמת המשק הבודד וכלה ברמה הבינלאומית.
ברמה הבינלאומית ניתן להזכיר את המגבלות הקיימות על סחר בבע”ח וייצוא מוצרים מן החי ממדינות הנגועות במחלת “הפרה המשוגעת”, ברמה הארצית הנהלים המחייבים במקרה של התפרצות מחלת הפה והטלפיים וברמת המשק, אחד הנושאים העיקריים ליישום הוא בטיחות ביולוגית בהיבט של בריאות העטין.
meir brown_t180k-n_03.jpg
מאיר בראון, מנכ”ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל, גילה, כי רפת החלב הישראלית נערכת בשנים האחרונות לקדם את נושאי האיכות והבטיחות בהשקעות כבדות לשדרוג המבנים וגידורם למניעת כניסת גורמי סיכון לבעלי החיים.
בטיחות ביולוגית ניתנת ליישום בכל משק, ללא השקעה כספית גדולה ופוטנציאל החיסכון הכלכלי בה גדול. החשיבות בהנהגה של תוכנית בטיחות ביולוגית במשק היא כפולה: מחד, היתרון הברור לרפתן בשמירה על בעלי חיים בריאים, יצרניים ורווחים ומנגד, ציבור הצרכנים, בו הולכת וגדלה המודעות והדרישה למזון איכותי ובטיחותי. האיכות והבטיחות חייבות להתחיל כבר ברמת חומרי הגלם של המזון, קרי; ברפת החלב.
מור פריד, רופאה במערך הארצי לבריאות העטין, מציינת, כי כל משק יתאים לעצמו תוכנית של בטיחות ביולוגית על פי צרכיו ויכולתו ולא יסתמך על תוכנית אחידה. אולם ישנן מספר נקודות המשותפות לכלל המשקים:
• סיווג האנשים המבקרים במשק לפי דרגות סיכון וקביעת “קוד לבוש” ואזורים מותרים לגישה (לדוגמה; בני משפחה הבאים לביקור בחג, נמצאים בדרגת סיכון נמוכה, לעומתם הרופא והמזריע, הבאים במגע יומיומי הדוק עם מספר רב של בע”ח נמצאים בדרגת סיכון גבוהה) תתקיים אספקה של לבוש חד פעמי (חלוק, אוברול, כיסוי נעליים) למבקרים ולנקודות שטיפה וחיטוי מגפיים.
• רכב הנכנס לתחום אזורים המוגדרים בסיכון בינוני-גבוה, חייב בנוהל של ניקוי גלגלים מזבל חיצוני ובחיטוי. מומלץ גידור סביב המשק עם שליטה ובקרה על נקודת הכניסה (שערים לכלי רכב ולאדם) ואזורי חניה ופריקה לרכבים.
• רכישת מזון ממקור בטוח וידוע המנהל בקרת איכות.
• מניעת חדירה של חיות בר, חיות בית ומעופפים לתחום המשק, הם עלולים לשמש מאגר ומקור הפצה לגורמי מחלה שונים.
Add Comment