פרופ’ שוש ארד, יוזמת רעיון הצבת הפסל, אמרה; “עם שאינו יודע את עברו, עתידו נתון בספק…”
בטקס מרגש שהתקיים במרכז האקדמי רופין הוסר הלוט מעל פסל ארתור רופין, על שמו קרוי המרכז האקדמי, זאת במעמד בנו של ארתור רופין, רפי, ממייסדי מכמורת, פרופ’ יחזקאל טלר, סגן יו”ר המועצה להשכלה גבוהה, מנהל הארכיון הציוני בסוכנות היהודית, פרופ חיים אבני, נשיאת המרכז האקדמי, פרופ’ שוש ארד, יו”ר הועד המנהל, נחום איצקוביץ, ראש מועצת עמק חפר.
ropin_sculpture_180k-n_id=5746_01.jpg
פרופ’ שוש ארד, יוזמת רעיון הצבת הפסל, אמרה בדבריה כי עם שאינו יודע את עברו, עתידו נתון בספק ובנוסף לתפקיד המכללה ללמד עליה לחזק את הקשר בין הסטודנטים לשורשי ההיסטוריה הישראלית.
רפי רופין, סיפר אנקדוטות מרתקות מחיי אביו בהקשר להיותו למדן מופלג ואיש אקדמיה, זאת לצד פעילותו הציבורית. נכדו של ארתור רופין, פרופ’ איתן רופין, הירצה בנושא: “מה אנחנו יודעים על איך המוח חושב, זאת בהשוואה לפעילות המחשב”.
פרופ’ טלר, שיבח את ההתפתחות המרשימה של המרכז, הרמה האקדמית והביקוש להתקבל למכללה. ראש המועצה האזורית נחום איצקוביץ, הביע את תקוותו שהסטודנטים שיעברו ליד פסל רופין, יזכו להשראה מדמותו המיוחדת.
הפסל, פרי יצירתו של האומן סשה סרבר, מורכב משני חלקים: הפורטרט, שהוא החלק העליון ומתייחס אל רופין האדם, מראהו, לבושו ותרבותו ומעמד הפסל שמזכיר את המיבנים של “חומה ומגדל”, רעיון מאחריו עמד רופין.
ארתור רופין, על שמו קרוי המרכז האקדמי היה כלכלן וסוציולוג, מהאישים המרכזיים בישוב היהודי בארץ ישראל. רופין, הקים את “המשרד הארצישראלי” של ההסתדרות הציוניית, באמצעותו רכש אדמות ופעל להקמת ישובים חדשים.
רופין, היה מהפרופסורים הראשונים באוניברסיטה העברית בירושלים. זכה לכינוי “אבי ההתישבות הציונית”.
Add Comment