תגובה ל”לין דורש רפורמה במיסוי המזון” (גלובס, 2 בנובמבר)
EITAN BEN-DAVIA_t180_01.jpg
הקמפיין שמנהלים נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין ומנכ”ל אוסם, דן פרופר, להפחתת המכסים על יבוא תוצרת חקלאית הוא מרגיז ומקומם. שני האישים, המייצגים את אנשי הממון של מדינת ישראל, אינם מתביישים לדרוש במצח נחושה לגזול את כבשת הרש של החקלאים הישראלים על מנת להגדיל את רווחיהן של החברות אותן הם מייצגים.
ניתן לצפות מאוריאל לין ומדן פרופר, שמחזיקים או החזיקו בעבר בעמדות ציבוריות בכירות להתעלות מעבר לשיקולים הכלכליים הצרים של החברות ולראות מול עיניהם את האינטרנס הלאומי הכולל.
מבחינה כלכלית טהורה ניתן היה להעביר במסגרת תהליך הגלובליזציה את יצור המזון העולמי לאפריקה, הודו, סין ומדינות נוספות בעולם השלישי. זאת הודות לעלות הנמוכה ולזמינות של העבודה השכירה באותן מדינות. כלכלנים שהתחנכו על ברכי “הכלכלה החופשית” ידעו להסביר טוב ממני עד כמה תהליך זה היה תורם לרווחה של כולם.
אולם עובדה היא שתהליך זה אינו קורה ומדינות המערב שומרות בעקשנות על היצור החקלאי בתחומן. הסיבה לכך היא שלחקלאות יש ערך גדול בהרבה מאשר ההיבט הכלכלי. שום מדינה לא יכולה להרגיש בטוחה כשהיא מפקידה את אספקת המזון לתושביה בידי גורמים חיצוניים. קל וחומר כשהדברים אמורים במדינת ישראל שעלולה להיות נתונה בכל עת לחרם וסנקציות בינלאומיים.
dan proper_100k-n_01.jpg
דן פרופר, מכיר היטב מהתאחדות התעשינים את המאבק לשמירת יצור הטקסטיל בישראל ולעצירת תהליך החשיפה. המאבק נכשל והיצור עבר כמעט במלואו לירדן ולמזרח הרחוק. הדבר גרם לפגיעה אישית קשה בעשרות אלפי עובדים, אולם האינטרס הלאומי הכללי לא נפגע מכך שיצור הבגדים שאנו לובשים נעשה בסין.
אם חזונם של לין ופרופר, יתממש ושדות החקלאות בנגב יתייבשו תהיה זו בכיה לדורות ונזק שבלתי ניתן לאמוד אותו לעתיד מדינת ישראל. צמצום החקלאות יביא לנטישת הפריפריה ויסלול את הדרך בפני גורמים שונים לתפוס חזקה על שטחי הקרקע. תהיה בכך, פגיעה באינטרס הלאומי של פיזור האוכלוסין וחיזוק האיום הדמוגרפי בעיקר בגליל ובנגב.
אני מזמין, את מי שחושב שהחקלאים יכולים “להתייעל” לעיין בנתוני הירידה הדרמטית ברווחיות בחקלאות. החקלאים, כבר הגיעו לשיא יכולת הספיגה שלהם. כל הורדה בתמורה שהם מקבלים, כמו גם הגדלת הוצאותיהם, תדחוק רבים מהם אל מחוץ למעגל היצור. קל מאוד לסגור את החקלאות בישראל, אבל קשה ואפילו בלתי אפשרי יהיה לחדש את היצור החקלאי לאחר שלא יהיו עוד חקלאים יהודים.
חשוב עוד לציין, שמכסי המגן על יבוא של מוצרי חקלאות מעובדים, אותם מבקשים לין ופרופר לבטל, רק מאזנים את הסובסידיה הנדיבה המוענקת לחקלאים בחו”ל. איננו מוכנים שישראל תהפוך להיות המסלקה של העודפים העולמיים בתוצרת חקלאית. אם מדינת ישראל, בחרה שלא לסייע לחקלאיה, לפחות שלא תייבא אלינו את המוצרים המסובסדים מחו”ל.
__________
כותב המאמר, איתן בן דוד, הינו מזכ”ל תנועת המושבים.
Add Comment