אבי ללום, מ”מ חבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, יוצא חוצץ נגד הקלות הבלתי נסבלת של האישורים לחברות הסלולר; מדיניות הוועדה היא לאשר הקמת אנטנות של שלוש החברות יחד על אותו גג
base_station_antenna_t180k-n_01.jpg
אבי ללום, מ”מ חבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, יוצא חוצץ נגד חברות הסלולר בטענה, כי האישורים לחברות הסלולר ניתנות כאשר לא מוגש לחברי הוועדה כל חומר נלווה וכן בעקבות כך שכיום משדרגות חברות הסלולר את האנטנות לקראת הדור השלישי מה שדורש בדיקה כללית של כל האנטנות באם הם תואמות את ההיתרים שניתנו בעבר.
לדברי ללום, חבר מועצת עיריית נתניה ומ”מ חבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה; “העירייה חשופה לכאורה לניגוד עניינים בכך שהאישורים שנותנת הועדה לאנטנות המוצבות על גגות של מבני העירייה מכניסים כסף לקופת העירייה.
זאת ועוד; חברי ועדת המשנה לתכנון ובנייה, מתבקשים לאשר באופן קבוע הצבת אנטנות, כאשר לחברי הוועדה מוגשים דפים נטולי כל מידע, בלא ציון גובה האנטנה, סוג האנטנה, היותה תואמת את תוכנית המתאר הארצית וכן כל האישורים הרלוונטיים הנוספים הכוללים בין היתר בדיקה עדכנית של המשרד לאיכות הסביבה.
לדברי חבר הוועדה, ללום; אנטנות סלולאריות מאושרות רק כשמוכח שאין בטווח הקליטה; מחסן נשק, מרפאות, בתי חולים, מקווה מים או תוואי טיסה.
לדבריו, של ללום, “מהנתונים שנמסרו לחברי הוועדה, לא ניתן כלל לדעת – האם בוצעו בדיקות חוזרות אלו. מדובר באישור “אוטומטי” של חברי הוועדה.
avi lalom antenna_t180k-n_02.jpg
ללום, מוסיף ומציין שאסור לעירייה, לשכוח שבמידה וחברות הסלולר משדרגות את האנטנות הן חייבות להגיש תוכנית בקשה להיתר מחודשת הכוללת את כל השינויים באנטנות ובציוד ולקבל עליהן היתר בניה מחודש. כמו כן, במסגרת התנאים לקבלת היתר בניה יש להפקיד כתב שיפוי בידי הועדה המקומית.
לדבריו של ללום, הוא העלה את הנושא בפני יו”ר ועדת המשנה וביקש ממנו שלא להביא כלל את התכניות לאישור הועדה ללא כתב שיפוי מחברות הסלולר.
ללום, טוען עוד, כי מדיניות הוועדה היא לאשר הקמת אנטנות של שלוש החברות יחד על אותו גג ולא הקמת אנטנה לכל חברה על גג בנפרד, דבר שיש בו גם כיעור אסתטי וגם סיכון רב יותר.
מוקדי שידור סלולרי
רשת תקשורת סלולרית היא מערכת תקשורת אלחוטית הפועלת באמצעות גלי רדיו. גלים אלקטרומגנטיים אשר מתפשטים ממקור השידור (אנטנה) במרחב, נקלטים ע”י מכשיר טלפון נייד. מכשיר הטלפון הנייד ממיר את הגל האלקטרומגנטי לאותות קול ומאפשר תקשורת. כמו כן מכשיר הטלפון הנייד ממיר את אותות הקול לגל אלקטרומגנטי אשר משודר דרך האנטנה למרחב.
לכל אנטנה יש טווח מוגבל לשידור ולקליטה ולכן מתכנני רשת תקשורת סלולרית מחלקים את המרחב הגיאוגרפי אותו מעונינים לכסות לתאי שטח. (באנגלית CELL ומכאן נגזר השם “תקשורת סלולרית”). בכל תא שטח מקימים אנטנה שמספקת שירות לאותם המשתמשים בתקשורת סלולרית שנמצאים בקרבתה, במרחק מספיק לקליטה ולשידור.
antena_180k-n_01.jpg
כל מפעיל התקשורת הסלולרית מקים רשת אתרי שידור כדי להגיע לכיסוי שטח אופטימלי. אתר שידור (תחנת שידור, מוקד שידור, משדר, אנטנה) מיועד לקליטה ולשידור של אותות בתחום גלי רדיו. כל אתר שידור מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון הספק וכד’). הגובה הוא אחד הגורמים הקובעים את טווח הכיסוי של המשדר. ככל שהאנטנה גבוהה יותר וככל שעוצמת השידור שלה גדולה יותר, כך היא מכסה תחום גיאוגרפי רחב יותר.
כמו כן, לכל אנטנה יש קיבולת מקסימליות של שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית. ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת התקשורת. לכן, טכנולוגיה של תקשורת סלולרית מחייבת מספר של אתרי שידור בר-תואם למספר המשתמשים ובהתאם ומיקומם באזור.
כיום, פועלות בישראל ארבעה מפעילי תקשורת סלולרית: פלאפון תקשורת בע”מ, מירס תקשורת בע”מ, פרטנר תקשורת בע”מ וסלקום תקשורת בע”מ. מחלקות ההנדסה של חברות הסלולריות קובעות את מיקום אתרי השידור בכפוף לאישור ופיקוח המשרד לאיכות הסביבה. השידורים סלולריים בישראל, מוגבלים, בתחום של קרינה בלתי מייננת – 800 – 1800 מגא הרץ.
המשרד לאיכות הסביבה, בודק ומאשר את הפעלת אתרי שידור בארץ מהיבט בטיחות קרינה ומנפיק היתר קרינה (היתר הפעלה) פרטני לכל מוקד שידור. תהליך הנפקת היתר הפעלה הוא דו-שלבי. בשלב הראשון הממונה על הקרינה הסביבתית מנפיק היתר הקמה ובשלב השני – מוענק היתר הפעלה (היתר קרינה).
המידע מובא מתוך אתר המשרד לאיכות הסביבה. צילום האנטנות: דודו רשתי ואלכס קפלן.
