הכל על אמנות המשחק הברזילאית שסוחפת את המדינה
הקפוארה (אמנות המשחק הברזילאית) היא ללא ספק הטרנד החם של השנים האחרונות. על הקפוארה יש סרטים, פרסומות (הפרסומת של נביעות, למשל), מופעים, אופנה עצמאית, אבל מה באמת מסתתר מאחורי המילה הכה מוכרת?
capoeira_215_01.jpg
בכדי לענות על שאלה זו, התחקיתי על עקבות קבוצת קפוארה שנקראת: CODAOU DE OURO שנמצאת בחיפה. זוהי קבוצה שקיימת במקומות רבים בארץ, אך בעיקר בחיפה ובאזור הצפון. זוהי קבוצה אחת מיני רבות שעושות קפוארה. מה ההבדל, אתם שואלים? ובכן, ההבדל הוא בסגנון הקפוארה. לכל קבוצת קפוארה, יש סגנון משלה. אך בואו נחזור לרגע לשורשים ונבדוק איך הגיעה הקפוארה לישראל ולמקומות רבים בעולם.
היסטוריית הקפוארה
הכל התחיל כאשר הספרדים הגיעו לדרום אמריקה, ושם ראו גידולים רבים של טבק ועוד. אך הספרדים לא רצו לעבוד, ולכן חזרו לאפריקה, ושם מצאו גברים חסונים שאותם לקחו איתם שיחיו כעבדים.
בברזיל התנאים שנתנו הספרדים לעבדים היו נוראיים: העבדים עבדו כמעט יום שלם, והיו כלואים בתאים קטנים ונמוכים.
בשלב מסויים החלו העבדים לעשות מעין ריקוד בתאים הללו, שדמה ללחימה. הספרדים, לא נתנו ראשם לכך, מהסיבה הפשוטה שהדבר הנ”ל נראה להם מוזר וכלל לא מחשיד. עד שיום אחד ברחו מחצית מהעבדים ליער. שם המשיכו העבדים להתאמן במה שנקרא: “קפוארה”. אך אם מדברים כבר על מושגים, אז קפוארה הוא צמח שגדל בברזיל.
לאחר-מכן, כאשר העבדים הללו כבר הקימו לעצמם כפרים, והמשיכו להתאמן בקפוארה, הם חזרו אל הספרדים ושיחררו את אחיהם העבדים שנשארו. כאשר הספרדים, רדפו אחרי השחורים ליער, הם לא חזרו, וע”פ ההשערות נרצחו בידי הקפוארה של העבדים השחורים.
כשהחלו לצמוח ערים בברזיל, ועלה שלטון בברזיל (למרות שהעבדות הייתה עדיין קיימת) הקפוארה הייתה מאוד אלימה ונחשבה למחוץ לחוק. ולמרבה האירוניה, למשטרה גוייסו אנשים שידעו לעשות היטב את הקפוארה, והיה עליהם לעצור את כל הפרחחים שהשתמשו בקפוארה בכדי לגנוב, לחטוף או לאנוס.
אך עד מהרה קם אדם שעד היום קוראים לו MESTRE SUASUNA. אותו מסטר שינה את הקפוארה מן הקצה אל הקצה: הקפוארה שלו הייתה ללא מגע וכללה טכניקות שונות, ואקרובטיקה. בשלב מסויים הקפוארה הנ”ל היתה גם כן, מחוץ לחוק, אך עד מהרה הבינו, כי היא לא מסוכנת וניתן ללמוד אותה.
מסגנון זה פרצו עוד סגנונות רבים מסוגננים, יפהפיים (לדוגמא, סגנון האנגולה: סגנון איטי ונמוך) ששילבו הרבה טכניקות חדשות.
עכשיו הסיפור עובר לישראל, כאשר צעיר ישראלי משתחרר מהצבא, אך במקום לנסוע יחד עם חבריו למזרח הרחוק, אותו צעיר טס לברזיל, ושם לראשונה הוא נחשף לאמנות הקפוארה. הוא מחליט ללמוד אותה ונשאר שם במשך חודשים.
כאשר הוא חוזר לישראל, הוא אוסף נערים שמתחילים ללמוד אצלו, ועד מהרה הם הופכים בעצמם למאמני קפוארה שמאמנים דור חדש של מאמנים. כל זה החל בשנת 1990 ונמשך עד היום.
אך שוב, הקפוארה לא הייתה כה ידועה בישראל במשך תקופה די ארוכה (בכל זאת, כמעט 13 שנה) אך לפתע היא הפכה לטרנד. אך מהי הקפוארה באמת?
מהי הקפוארה?
לאחר ההיסטוריה הכה רחבה, בקפוארה החלו ללמד טכניקות שונות שמערבות בתוכן גמישות, מהירות תגובה ועוד. כמו-כן במעגל הקפוארה, בו רוקדים קפוארה, שרים שירים שונים שנכתבו על אנשים גדולים (למשל, המסטר שהוזכר לפני זה, שהיה אבי הקפוארה: עליו נכתבו הרבה שירים, במיוחד לאחר מותו).
Kapoeira_180k-n_01.jpg
עולם הקפוארה איננו מוגבל: בכל יום נכתבים שירים חדשים, ממציאים תרגילי מעבר חדשים אותו טכניקות חדשות, ובכל יום עולם הקפוארה מתעדכן. אך בשביל השירים הנ”ל דרושים גם כלים שהם יחודיים בפני עצמם ויפהפיים.
בזמן שצפיתי באימון, שמתי ליבי לכך שיש משמעת צבאית באימונים, וכל מתאמן עוזר לאחר. וזה באמת חשוב, מפני שחלק בלתי-מוגבל מהקפוארה, הוא גם המסרים שהנ”ל מעביר, שחשובים מאוד לנוער. לא תמיד ישנם מעגלי קפוארה, מפני שלעיתים חשוב יותר למאמן לספר סיפור בעל משמעות.
במשך אימוני הקפוארה כל אדם עולה בדרגה שלו (חגורה שונה), אפילו המאמן. לעיתים אף צריך לעבוד קשה במיוחד בכדי לקבל חגורה נוספת. וזהו באמת כבוד. בכל פעם שמחלקים חגורות נערך אירוע ענק עם הרבה שירים, ואף מגיעים הרבה מסטרים מברזיל שעושים משחק קפוארה, עם ילד מסויים, ובסופו נותנים לו חגורה. זהו בהחלט כבוד.
שיחה קצרה עם המאמן
אך בכדי לאמת את דבריי, שנכתבו מעלה, שוחחתי עם מאמן הקפוארה בחיפה, עידו פורטל – הבחור שהשתתף בפירסומת של נביעות – שנתן את חוות דעתו על הנוער היום ותיאר עד כמה לפי דעתו הקפוארה משפיעה עליו.
כשפגשתי את עידו, שמתי לב לכך, שהוא חסון מאוד, וזה כנראה בגלל סדר היום העמוס שלו: אימוני קפוארה בים, שיעורי קפוארה ועוד. כך שעידו בהחלט משקיע בקפוארה, וניתן כבר לראות תוצאות. ורק לידע כללי, לעידו יש חגורה כחולה, דבר שהוא בהחלט מכובד, ונידרשות שנים רבות בכדי להשקיע בזה.
כיצד, לפי דעתך, הנוער כיום מגיב לקפוארה? איך הקפוארה משפיעה על הנוער?
“היום, אחת הבעיות של הנוער הוא מחסור במסגרות שונות, חוץ ממסגרת הבית-ספר, צבא וכו’. החוסר במסגרות שבאות מתוך בחירה של הנוער באה לידי ביטוי בנוער עצמו. ניתן לראות זאת בלבוש שלהם, בהתנהגות שלהם, ביכולתם להתקדם בחייהם והקפוארה, לפי דעתי,מספקת להם את המסגרת הזאת שבאה מתוך בחירה ועם זאת מספקת הרבה ערכים, שלפי דעתי קשה מאוד להשיג בעולם המודרני”.
איך הקפוארה השפיעה עליך אישית, כנער?
“הקפוארה הייתה בשבילי דבר מאוד גדול. אני כנער תמיד חיפשתי משהו שיוביל אותי לאורך כל החיים שלי, מעין עמוד שידרה. והקפוארה באמת סיפקה לי את אותו קו מנחה, והצורך בערכים שונים, גם כמדריך קפוארה וגם כחניך קפוארה. וכך גם ההתנהגות שלי כבן-אדם מחוץ לקפוארה הושפעה בצורה רבה מאותם ערכים שניתנו לי בקפוארה”.
מה דעתך על הפירסום שלו זכתה הקפוארה בקיץ האחרון?
“הפירסום של הקפוארה בזמן האחרון ובכלל כבר במשך תקופה ארוכה, הוא תודות לעבודה המואמצת שלנו, המדריכים, גם במרכז הקפוארה עצמו וגם בעבודה האישית שלי שנעשית בזמן האחרון. כמו-כן, אנו משקיעים מאמצים רבים בכדי להגיע למדיה.
“הקפוארה, הוא דבר מאוד יפה, שנתפס כמשהו אסתטי מאוד, ולכן גם כל-כך מעניין בצורה הויזואלית והחזותית. אך כמו-כן, כל חשיפה נוספת רק תועיל לנו ואני באמת מקווה שהיא תצליח לתרום לחתך גדול יותר באוכלוסייה”.
ניצוץ אחרון וכיבוי אורות
עכשיו, לאחר שנפגשתי חזותית עם המאמן שהצליח להעביר לי הרבה ערכים בפני עצמם במהלך הראיון, ולאחר שקצת העמקתי לתוך הקפוארה, הגיע מסמר הערב והוא מעגל הקפוארה. כל הכלים נפגשים שם יחדיו וכל הילדים יוצרים מעגל שבו בעצם מתרחשת המסיבה האמיתית: כל הלמידה הופכת למשחק אחד גדול וצבעוני, אופטימי וורוד.
ולבסוף, המסיבה נגמרת, לוקחים את הכלים והאורות כבים. אולי כל הקבוצה עוזבת את המקום, אך הערכים המוקנים משתרשים במוחותיהם ולא מרפים.
capoeira_215_02.jpg
בונוס: משחק לוחם קפוארה
מדובר במשחק בו גרפיקה מדהימה, כאשר התנועות ממש אמיתיות עם שליטה נפרדת בכל ארבעת הגפיים של הלוחם. בגירסה הראשונה ניתן להילחם נגד המחשב על חוף הים.
בגירסה השנייה, אפשר להילחם נגד המחשב בשני אופנים, במגוון נופים ובדמות שאתם בוחרים. אפשר להילחם גם נגד יריב אמיתי על אותו המחשב. משחק מהיר ומומלץ.
לוחם הקפוארה
בצילום למעלה משמאל מעגל קפוארה בברזיל.
*הכותב הינו מיכאל גלפרין, הכתבה מובאת באדיבות אתר מגזין הנוער והצעירים הישראלים “לגוז” מהטובים ברשת הישראלית – לאתר לגוז.
Add Comment