אם תהיתם מה הקשר בין צמח זה לבין הארטישוק הרגיל שכולם מכירים, התשובה היא שאין כזה, למעט אולי מעט דמיון בטעם.
לאחר שכבש לו מקום של כבוד במסעדות, במדורי האוכל ועל מדפי הירקנים, צץ לו לפתע הארטישוק הירושלמי בגינה הביתית תחת שני כובעים: גם צמח מאכל וגם צמח נוי!
Artichoke, Jerusalem_t180k-n_01.jpg
יובל קדישאי, ממשתלת שתיל ברמת השרון, החברה באיגוד הישראלי למשתלות, מספר שהארטישוק הירושלמי, ששמו העברי התקני הוא “חמנית הפקעות”, נראה כחמניה מרובת גבעולים ובעלת פרחים צהובים, קטנים ומקסימים. השורשים המעובים של הצמח הם הארטישוק הירושלמי שאנו אוכלים.
אם תהיתם מה הקשר בין צמח זה לבין הארטישוק הרגיל שכולם מכירים, התשובה היא שאין כזה, למעט אולי מעט דמיון בטעם. גם לירושלים, אין לצמח זה שום קשר שכן מוצאו הוא דווקא מיבשת צפון אמריקה, שם הוא שימש למאכל אצל האינדיאנים.
הצמח הובא לאירופה לאחר גילוי אמריקה ותקופה מסוימת אף זכה שם לפופולריות מסוימת, עד שנדחק בבושת פנים ע”י מהגרים חדשים שהגיעו גם הם מאמריקה, הלא הם תפוחי האדמה.
כל זה כאמור, לא מפריע לו בימינו לבצע קאמבק מרשים לתוך הזירה הקולינרית וכעת יכול כל אחד לגדלו בגינתו ולהנות משורשיו הטעימים ומפרחיו היפים.
יובל קדישאי, מציין שהארטישוק הירושלמי הינו צמח מהיר גידול, המגיע חיש-קל לגובה של שני מטרים ומתפשט לצדדים על ידי שורשיו המעובים.
Artichoke, Jerusalem_t180k-n_02.jpg
הוא זקוק לשמש מלאה או לחצי יום שמש ולהשקיה סדירה. לפני השתילה רצוי להפוך את הקרקע ולהעשיר אותה בכמויות נדיבות של קומפוסט או הומוס.
בשל גובהו וקצב הגידול המהיר, רצוי לשתול אותו כרקע לערוגת ירקות או לצמחי נוי נמוכים יותר. יש לספק לצמח תמיכה כדי שלא ירבוץ על הצמחים הנמצאים לידו.
אם נשתול את הארטישוק הירושלמי ליד גדר רשת נוכל לקשור אותו לגדר וגם נהנה ממיסוך מהיר. צמח שגדל יתר על המידה, ניתן לחתוך קרוב לקרקע והוא יתחדש במהרה.
את הפקעות מוציאים בעזרת קלשון בסתיו, אם כי ניתן להוציאן במשך רוב השנה. רצוי להשאיר מספר פקעות באדמה למען דור ההמשך. ועוד טיפ קטן: אם קוטפים את הפרחים, הם משתמרים יפה באגרטל.
האם אפשר לבקש עוד משהו מצמח אחד?
לברור נקודות המכירה של הארטישוק הירושלמי, ניתן לפנות למיקי לרר, באיגוד הישראלי למשתלות, טל: 052-3213359. מידע נוסף בנושאי גינון מתפרסם באתר הארגון לגננות ולנוף: www.gardening.org.il
Add Comment