הסרט בסבלנות שלו שואב אותך פנימה. יוצא דופן בלי להתאמץ להיות כזה. הוא מסוגנן, החומרים מושלמים עם צילום מדוייק של לורן ברונה שלא מפספס לרגע את הדברים הקטנים.
alkabez ronit orr_t180k-n_01.jpg
תקציר הסרט עפ”י “ליברסיון”:
תל אביב נראית כמו רומא החנוקה או כמו ביירות הישנה. רחובותיה שחורים והרצפה מובסת. אור בחוץ. היא לא מחכה לאוטובוס אבל אלה שמחכים על הברזלים מכירים אותה היטב. הראשון שיציע לה סיגריה יקבל את ההזדמנות ללכת איתה, אי שם במסדרון החשוך.
אור היא לא זונה: הזונה זאת רותי, אמא של אור. ואור לא יודעת בדיוק למה היא הולכת למסדרון עם הבחורים שיש להם סיגריות, כנראה בגלל שהיא כמו “אמא פולנייה” בשביל האמא הזונה שלה ושחייבים מתי-שהוא לעשות את זה. רותי יצאה מבית החולים.
יש לה אהבה בעיניים כשהיא מסתכלת על הבת שלה, אבל העיניים שלה עייפות מהאור המסנוור של פנסי הרחוב. זה לא קל למצוא עבודה אחרת כשהעולם מצטמצם לשני רחובות ושורה של בניינים…
noa aivgi_t180k-n_02.jpg
הסרט ששולט בלי שום בעיה ב-“שבוע המבקרים”, יוצא דופן בלי להתאמץ להיות כזה. הוא מסוגנן, החומרים מושלמים עם צילום מדוייק של לורן ברונה שלא מפספס לרגע את הדברים הקטנים.
האורך של השוטים, והמבט המרוחק ממציאים את הוודאות. שום התערבות שטחית לא באה לשעמם או לנהל דיון. הסרט בסבלנות שלו שואב אותך פנימה. בשעה שאנחנו כותבים את השורות האלה, ההרגשה שחיינו בתוך הגוף של אור עדיין לא עזבה אותנו.
שחקנים
רונית אלקבץ – רותי
אחת השחקניות המרתקות והמצליחות ביותר בארץ. זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר פסטיבל ירושלים 2004 עבור תפקידה ב”אור” וב”ולקחת לך אישה”.
זוכת 2 פרסי אוסקר ישראלי עבור משחקה בסרטים “שחור”, ו”חתונה מאוחרת”. סיימה לביים את סרטה הראשון אותו כתבה יחד עם אחיה. הסרט נבחר להשתתף בפסטיבל ונציה 2004.
noa aivgi_t180k-n_01.jpg
בין הסרטים בהם שיחקה: “שחור” בבימויו שמואל הספרי, הסרט “חתונה מאוחרת” בבימויו דובר קוסאשווילי, “צלקת” בבימויו של חיים בוזגלו ועוד.
דנה איבגי – אור
אחת השחקניות הצעירות והמבטיחות ביותר בארץ. בין הסרטים בהם כיכבה; “כנפיים שבורות” בימוי ניר ברגמן, “ביתר פרובאנס” בימוי אורי ענבר, הסרט “המנגליסטים” בימוי דוד אופק ויוסי מדמוני, “מלאכים ברוח” בימוי גור הלר ועוד.
מישר כהן – עידו
שחקן צעיר בתחילת דרכו, שיחק עד היום בפרסומות ובסרט: “כוכב זורח מעל הלב” סרט דרמה קומית בבימוי רם נהרי.
הבמאית
קרן ידעיה
החווייה – פסטיבל קאן. הזכייה – פרס מצלמת הזהב
keren yedaya_100k-n_01.jpg
הבמאית קרן ידעיה: “פסטיבל קאן, היה בשבילי חוויה משמעותית ומרגשת. עצם הכניסה לפסטיבל הייתה עבורי משאלה שהתגשמה. הפסטיבל עצמו היה המשך של אותה הגשמה. התגובות לסרט ואליי, האהבה שקיבלנו מהקהל ומהמבקרים היו חוויה ממש מרעישה. מכיוון שכל חיי התעסקתי בנושאים קשים, איני רגילה לחיבוק הזה והוא נטע בי המון אופטימיות, אמונה וחיזוק לדרך שלי שאיננה קלה. החיבוק הזה הראה לי שאנשים רוצים לראות, להקשיב, ואפילו אולי מוכנים לפעול למען שינוי.
“לאור התגובות לסרט האמנתי וקוויתי לזכות בפרס הגדול של הקטגוריה שבה השתתפתי (שבוע המבקרים) אך לא העזתי לחלום ש”אור” יזכה בפרס החשוב מכולם, מצלמת הזהב. ערב הטקס וכל מה שהגיע בעקבותיו היו פשוט הדובדבן שבקצפת. הכרה ענקית בעשייה שלי הקולנועית והחברתית. וזו גם משמעות הפרס בעיניי. כוח להמשיך. הפרס, יאפשר לי ביתר קלות לעשות את הדברים שחשובים לי: הקולנועיים, החברתיים והפוליטיים”.
ביקורות
ווריאטי: משחק מעולה ועבודת מצלמה אינטימית להדהים מפארים דיוקן זה של שתי נשים קשות יום העובדות קשה מדי עבור מעט מדי… השחקניות הראשיות, שלובשות את עירומן האקראי באותה טבעיות כאילו לבשו בגדים, מדהימות.
“ליברסיון”: האורך של השוטים, והמבט המרוחק ממציאים את הוודאות. שום התערבות שטחית לא באה לשעמם או לנהל דיון. הסרט בסבלנות שלו שואב אותך פנימה. בשעה שאנחנו כותבים את השורות האלה, ההרגשה שחיינו בתוך הגוף של אור עדיין לא עזבה אותנו.
“לה מונד”: הסרט הרציני והכואב הזה שבו הבמאית שולטת בחומרים מקצה אחד לשני ושבו המשחק יוצא מן הכלל הוא בהחלט מועמד רציני לפרס של סרט ביכורים.
קולנוע לב אבן יהודה
ה’ (23/9) + א’-ג’: 19:15, 21:30
שבת + ד’: 21:30.
פקס: 09-8911657
קופות: 09-8911656 טיקט-פון: 1-700-500-222
כתובת: המייסדים 41.
קווי תחבורה ציבורית: מאבן יהודה – אגד 48
הכתבה הובאה באדיבות אתר סרטי שני ובתי קולנוע “לב”
Add Comment