ואני הייתי הערב כמו יתומה, באחד מרגעי ההארה שלי ניגשתי לריקי גל וזכיתי לחיבוק. כן, ניגשתי אליה בראשית הערב, היא הופיעה בחולצה כתומה כולה זוהרת. עוד לפני שהגעתי לערב נעור החלום הזה לגעת בריקי גל…
Shos vig_t180k-n_02.jpg
כאשר סיפרתי למידד, שהוזמנתי למסיבת סיום העונה לסדרה הטלוויזיונית “האהבה מעבר לפינה” הערב (30.8.04) בכפר הס, הוא התחיל להתלוצץ עמי על “אהבה מעבר לבינה”. הוא ניסה להסביר לי בדרכו, שזה פשוט עניין של היגוי, כיצד נתייחס לאהבה, הערבים או הערפים, כפי שנשמע בפיהם בינה… לא כל כך האמנתי לו ואמנם
הערב, כאשר אני מנסה להעלות על הכתב מהן תחושותיי לגבי הפיאנלה הענקית. אני מבקשת לומר רק לו את הדברים, כי נדמה לי שהוא מסוגל להבין קצת יותר, כי באמת, אהבה, היא לא רק עניין של היגוי, או הפקה תיאטרלית היא הרבה מעבר לבינה. אתם הקוראים תהיו שותפים למכתב האישי שאני משגרת כאן לידידי מידד, והכל בשירות האהבה מעבר לפינה.
מידד, חבל שלא באת איתי למסיבת סיום העונה של האהבה מעבר לפינה. היה זה מעבר לבינתי, לשער, כיצד הזמנה מוצלחת הופכת לערב, שבו אני מבקשת להתייפח בדמעות.
love_around_the_corner_100k-n_id=5369_01.jpg
מידד, אולי היית צריך לבוא עמי עם רוח הויטאליות שלך ולרקוד עמי עד אור הבוקר. אולי הייתי צריכה להזעיק אותך למרגלות הבמה העולמית לשיר איתך קראיוקי. אתה שכל כך בקיא בהופעות חיות מעל כל מיני במות ספרותיות, היית משתלב בשיא השרמנטיות לצידי, כשאני בשמלה השחורה, מגניב עמי מנגינות מתוקות. כי אין מה לעשות יש לך את זה.
אולם, מידד, הערב הגעתי למסיבת סיום העונה של האהבה מעבר לפינה יחד כל השחקנים, שאך יצאו מן הסט האחרון, בלעדיך. לא בחרתי להזמין אותך כבן הלוויה שלי ואולי טעיתי בגדול, כי הפסדתי את כל הפאן. ראיתי כבר כיצד ליאור מילר, האגדי מן הפרסומת מתיישב מאחורי לאיזה כלי נגינה אלקטרוני מתכונן להרקיד את כל הקהל לקראת לילה סוחף הזיות.
ואני הייתי הערב כמו יתומה, באחד מרגעי ההארה שלי ניגשתי לריקי גל וזכיתי לחיבוק. כן, ניגשתי אליה בראשית הערב, היא הופיעה בחולצה כתומה כולה זוהרת. עוד לפני שהגעתי לערב נעור החלום הזה לגעת בריקי גל, היא מלווה אותי בקול שירה כבר כמה עשורים.
Shosna vig + Riki Gall_t180k-n_01.jpg
היה אך מתבקש שאגש אליה לבקש ממנה את החיבוק האימהי שהיא העניקה לי בלא שידעה זאת המון שנים בשירה “אימא” ולחשתי לה על כך והיא אמרה “אה, אמא…” כן שתינו יתומות עם פלונטר ענקי שנקרא אימא.
ומי בעצם לא? ריקי ואני החזקנו ידיים לכמה שניות להבזק המצלמה שהחזיקה בתי, באחד מן הרגעים שהצלחתי להניע אותה לצלם אותי.
מידד, המתבגרים הם ילדים שמאבדים את רגישותם ומעניין למי נשמרת מידת הרגישות והילדותיות.
אפשר לומר שליצירתיים בינינו נשמרת איזו רוח ילדותית ויכולתי לראות על הבמה המרכזית בעת הזמנת כל שחקני הצוות והמלהקים את ההוא ששר בקול חזק, ההוא שעושה צחוקים, כמו במסיבת סוף השנה.
בין לבין התיישב לידי בזכות אריאלה בן ארי שהיא סמנכ”ל פיתוח אסטרטגי בחברת “יום טוב הפקות”, רקדן עבר מלהקת בת שבע אבי מזור, הוא היה עטוף בחולצה אדומה והיה נדמה שעוד מעט ריקי גל תזמין אותו לרקוד על הבמה.
Shosna vig + avi mazor_t180k-n_01.jpg
מן הסתם אם הוא לא היה עושה את הדוקטורט שלו בפיזיקה, לבטח הוא היה איזה כוריאוגרף גדול ובעל בית ספר עולמי למחול.
מזור, חולם בילדותיות לשחזר את שנות השבעים, לא גו’ן טרבולטה, אלא רקדן מוכשר למעין כמוהו.
היו שחקנים שממש לא ידעתי מה הם עושים שם, הייתה שם פוקס אחת לפי מיטב הידיעות שהדליפה לי הבת הסוכנת שלי. לא יודעת אם היא קשורה לסט, היא הפגינה נוכחות לאחר שיפוצים בצורה מיטבית, מאוד בלטה בזכות שיער פלטינה וחזה ברביוני, האמת שחוץ ממראה מעורר תימהון, לא יכולה הייתה לנוע, היא נראתה מיוסרת, או שמא אני ריחמתי על הבובה המלאכותית.
באמצע הערב באחד מרגעי האופוריה שלי התקשרתי לחברה שלי, וסיפרתי לה על החוויה השמימית שלי, התחבקתי עם ריקי גל והיא אמרה לי את יודעת מה אני מוכנה? אני מוכנה שתביאי את יהודה לוי.
yehuda levi_100k-n_01.jpg
אתה היית מאמין? היא הייתה מוכנה לוותר “על בתוליה” למען יהודה לוי. הכוכב יהודה לוי, שהיה נציג האהבה עמד על הבמה וקרא רשימה אינסופית של שמות כאשר הוא מתבלבל בשמות המשפחה. אולי נמליץ לו לשוב למערכת החינוך לקראת\שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
מידד, אתה עדיין לא יודע למה רציתי לבכות? רציתי לבכות, כי לא היה לי עם מי לרקוד, ליאור מילר, התכונן להבעיר את רחבת הריקודים בשנסונים, הכי סוערים במלודיות הכי מופלאות ולי לא היה עם מי לרקוד…
גם הבת שלי, התחילה להראות סימני ייאוש כשהתוכנית האמנותית נסחפה לכיוון שלא ממש מצא חן בעיניה. אני התקפלתי עם זנב בין הרגליים וחזרתי לאהבה שלי, לכתיבה.
___________
* הכותבת שושנה ויג, סופרת המתגוררת בעיר נתניה. בעלת תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר אילן. עוסקת בהוראת מבוגרים לצד משרת הוראה חלקית בתיכון עירוני בנתניה. מגדלת בהמון אהבה חמישה ילדים, כלבה גינגי’ת ושני חתולי רחוב. מיותר לציין, שכולם מאומצים ולא גזעיים, רק הילדים ביולוגיים.
Add Comment