הגולש הישראלי, רצה לאפשר לבריטי להיכנס בכוח לקרב על המדליות ובכך להלחיץ את סנטוס ואת קקלמנקיס.
ה-25 באוגוסט 2004, יום שאוהדי הספורט בארץ, לא ישכחו כל חייהם. זהו היום, שבו בפעם הראשונה בהיסטוריה, זוכה ישראלי להיות אלוף אולימפי. צריך להודות לגל פרידמן שזכינו לראות השבוע סוף סוף אלוף אולימפי ישראלי, כחול – לבן.
meler_180_t_006.jpg
יומיים, לפני התחרות, הזהב נראה קצת רחוק. הברזילאי סנטוס הקדים את פרידמן בדירוג. ביום הנעילה של התחרות נראה שפרידמן זכה בזהב כאילו שהדברים כתובים מראש על מנת שגל ינצח. הייתה תחושה שפרידמן, ניהל את התחרות והשתמש במתחריו כמריונטות ובכן כפי שאסביר בהמשך, הדבר קרה בדיוק בצורה הזו ולא מדובר בכלל במזל אלא בהתעלות חשיבתית ופיזית כאחת שהוכיחה את עצמה ברגע הנכון.
לפי דעתי הדבר לא קיבל הדגש בדיווחים התקשורתיים מרוב החגיגות שנחגגו ולכן אציג כעת באופן מפורט כיצד גל פרידמן (29) היה פשוט מבריק בשיוט האחרון.
אגב, מי שגם הבריק בשיוט הזה הוא ניקוס קקלמנקיס הגולש היווני הותיק (35) מדליק האש האולימפית ואת זאת גם אסביר בהמשך.
כזכור, לאחר 10 שיוטים. הגולש הברזילאי סנטוס (22), הוביל את התחרות. לאחר שניצח בשיוט העשירי הוא כבר חגג עם התקשורת הברזילאית על החוף את זכייתו במדליית הזהב והדבר כפי שהתברר בהמשך עמד בעוכריו של סנטוס שלו זו הייתה האולימפיאדה הראשונה.
מצב הנקודות לפני השיוט ה-11 היה כדלקמן:
1. סנטוס (ברזיל) עם 37 נקודות שליליות.
2. פרידמן עם 40 נקודות שליליות.
3. קקלמנקיס היווני עם 42 נקודות שליליות.
4. דמפסי הבריטי עם 52 נקודות שליליות.
Ricardo Santos_t180k-n_02.jpg
הסבר: לפי שיטה זו, המנצח בתחרות בוא זה שיש לו הכי מעט נקודות שליליות. ישנה נקודה שלילית על כל מיקום סופי בשיוט מסוים. לכן, במצב כזה פרידמן בשיוט ה-11, היה חייב לעבור את סנטוס, בארבעה מקומות על מנת לזכות בזהב.
יתרון של שלוש מקומות לא היה מספיק לגל משום שבמצב של שוויון, ישנה הכרעה בכמות השיוטים שסיימו השייטים במקום הראשון ואם בכך יש שוויון, אז הדבר תלוי בכמות השיוטים שסיימו השייטים במקום השני וכך הלאה. במצב היפוטתי כזה לסנטוס, היה יתרון.
בשעה 13:05 השיוט התחיל. גל, שרצה לזכות בזהב התחיל את השיוט ישר במקום הראשון – שני יחד עם סנטוס הברזילאי. גל, הבין שהוא חייב לפנות דרך לשייטים אחרים על מנת שיהיו בינו לבין הברזילאי מספיק שייטים על מנת שהוא יזכה בזהב. גל, שם לב שסנטוס פשוט נדבק אליו על מנת שלא להפסיד את שלוש הנקודות ביחס אליו ולמעשה להזדמנות זו בדיוק חיכה פרידמן.
הוא הבין שהברזילאי אינו אלוף אולימפי אמיתי ובקרב הפסיכולוגי הוא נחות ממנו, לכן הוא “משך” את הברזילאי הצידה מהמסלול הישר למצוף הראשון בידיעה ברורה שהברזילאי שלא מאמין בכוחות עצמו, לנצח את השיוט האחרון וילך אחריו ואכן כך היה. פרידמן וסנטוס ירדו במיקום בשיוט בגלל סטייתם הצידה אל ירכתי העשיריה המובילה.
ברגע של חוסר תשומת לב מצד הברזילאי, גל, החליט לשנות כיוון ובמאמצים גדולים הוא הצליח לברוח ממנו. המצב לקראת המצוף הראשון מתוך ארבעה כשהרביעי הוא קו הגמר, היה כזה (בשעה 13:15):
גל, התמקם במקום החמישי. כלומר; היו לו 45 נקודות שליליות. חמישה מקומות אחריו, במרחק זמן של 26 שניות ממנו היה הברזילאי. כלומר; בסיכום הכללי גל, מנצח בתחרות עם 45 נקודות שליליות מול 47 נקודות שליליות של הברזילאי.
לסנטוס, אם כך היה דרוש להתקדם שתי מקומות על מנת להיות ראשון בדירוג הכללי. מרחק זניח של 6 שניות מגולש תאילנדי (שאליו נחזור בהמשך) שמוקם במקום השמיני. גל, ראה זאת (מבנה מסלול השיוט הוא של מעין מרובע כך שכל גולש יכול לראות בזוית העין את אלה שמפגרים או מובילים עליו) והוא הבין שדרוש לו דבר נוסף על מנת להבטיח לעצמו את הזהב.
למזלו של גל, המוביל באותו שיוט, היה הבריטי דמפסי, שדורג במקום השלישי הכללי לאחר המצוף הראשון (53 נקודות שליליות) ובהחלט במצב כזה, הוא נכנס חזק למאבק על המדליה. היווני קקלמנקיס, שהתחיל גרוע את השיוט, פיגר 18 מקומות אחרי דמפסי (עם 61 נקודות שליליות).
Nick Dempsey_180k-n_01.jpg
במאבק על מדליית הארד, הוא פיגר אחרי הבריטי ב-9 מקומות, כי בשוויון נקודות עם הבריטי, דמפסי, גובר עליו והמרחק בינו לבין המקום העשירי, שבו התמקם לא אחר מאשר סנטוס, הדרוש ליווני למדליית הארד היה 31 שניות, מרחק שנחשב סביר במונחים של שייט.
במצב הזה, החליט פרידמן, לתת לבריטי להוביל את השיוט ולהידבק אחריו משתי סיבות:
1. הגולש הישראלי גל רצה ללכת על בטוח ולא ללכת אחורה בדירוג . הוא לא רצה להיות זה שיוביל בשיוט, יקח סיכון ואז בהימור לא נכון יעקפו אותו שאר הגולשים. מה גם שמדובר בגולש בריטי, שניצח כבר בשני שיוטים שהיו בין העשרה שנערכו עד עתה (הבריטי שזכה בארד, אגב, ניצח במספר הרב ביותר של שיוטים, שלושה). כך שאפשר לסמוך על מה שהוא עושה.
2. הגולש הישראלי, רצה לאפשר לבריטי להיכנס בכוח לקרב על המדליות ובכך להלחיץ את סנטוס ואת קקלמנקיס.
לאחר המצוף הראשון, סנטוס היה צריך לקבל החלטה, האם להסתכן באיגוף על שייטים אחרים וללכת על הזהב או לוותר עליו או לשמור על עצמו יחסית על מיקום למדליה עם קקלמנקיס, שפיגר באותה נקודה אחריו ב-14 נקודות לעומתו (יתרון עצום).
סנטוס, בן ה-22 שלו זו האולימפידה הראשונה, לאחר שראה שגל, נותן לבריטי אפשרות מעשית לזכות במדליה ולהוביל בשיוט נשבר פסיכולוגית ובחר באפשרות השנייה. באותה נקודה למעשה לגל פרידמן, נקבע הניצחון בתחרות כולה. פרידמן, ניצח את סנטוס, בצורה מבריקה בניצחון מנטלי מפואר.
במצוף השני, בשעה 13:21, התקדם גל למקום השני בשיוט, הברזילאי התקדם רק מקום אחד למקום התשיעי ובכך למעשה הגדיל פרידמן (עם 42 נקודות שליליות) את הפער בינו לבין סנטוס (עם 46 נקודות) במאבק על הזהב. לברזילאי, היה פיגור של 4 מקומות ו-40 שניות מהמקום החמישי, שהיה מעניק לו את הזהב.
המאבק הצמוד יותר התפתח מדליית הארד. קקלמניקיס (עם 55 נקודות) התקדם למקום ה-13 ופיגר ב-3 מקומות ו-14 שניות ממדלית הארד שבה החזיק דמפסי (עם 53 נקודות).
במצב הזה סנטוס ראה שקקלמנקיס סוגר פערים גם עליו ולכן הייתה אפשרות שיאבד גם את מדליית הארד. לכן, החליט הברזילאי שהוא ייצמד ליווני על מנת לשמור לפחות מדלייה לעצמו. גם היווני החליט לעשות כן ובכך עקב השמירה ההדדית שני השייטים התחילו להתדרדר בדירוג. משום שבמקרה כזה הם לא שטו ישר למצוף השלישי אלא בצורה מפותלת יותר.
במצוף השלישי והאחרון לפני קו הגמר (13:31), ירד קקלמנקיס למקום ה-17 (עם 59 נקודות שליליות) והברזילאי ששמר עליו ירד למקום ה-16 (53 נקודות שליליות). סנטוס, במקרה הזה, פיגר אחרי מדליית הזהב ב-10 מקומות ו-56 שניות לעומת פרידמן (עם 43 נקודות) שירד למקום השלישי בשיוט. כלומר; הפער בינו ובין גל היה כבר בלתי ניתן למחיקה. במצב הזה, דמפסי (עם 53 נקודות) החזיק במדליית הכסף. לסנטוס, היה בפיגור של מקום אחד ו-7 שניות מהמדליה הזו.
fridman gal_180k-n_sai_01.jpg
הבעיה הקשה היותר, הייתה של היווני קקלמנקיס, הוא ידע שכאלוף אולימפי לשעבר וכגיבור יווני הוא חייב לציבור אוהדיו יותר מזה. מה גם שארבע רשתות טלוויזיה יווניות סיקרו בשידור ישיר את האירוע. המרחק שלו ממדליית הארד רק הלך וגדל (פיגור של 7 מקומות ו-39 שניות). <!–123.htm–>
