מכה קשה לראש עיריית נתניה פיירברג, שעמדה בראש מטה המאבק של פורום ראשי ערי חוף הים התיכון. כרישי הנד”לן בהלם. מעתה רשות מקומית תוכל לגבות תשלום רק עבור שירותים וחניה ולא על עצם הכניסה לחוף.
חוק החופים שנדון בכנסת במשך 5 שנים הוא מחד גיסא התגשמות חזונה של השרה לאיכות הסביבה, פרופ’ יהודית נאות שמיפאת מחלתה (סרטן) לא יכלה להשתתף בהצבעה בכנסת. אבל הוא מאידך מכה קשה לראש עיריית נתניה מרים פיירברג, שעמדה בראש מטה המאבק של פורום ראשי ערי חוף הים התיכון.
naot_yehudit_180k-n_01.jpg
לאחר לא מעט דיונים בועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אושר סוף סוף “חוק החופים” בקריאות שנייה ושלישית בכנסת. לדעת רבים, מדובר בחוק המהווה את התגשמות חזונה של השרה לאיכות הסביבה, פרופ’ יהודית נאות, אשר דחפה ופעלה לקידום חקיקתו במשך 5 שנים, עוד במהלך הקדנציה הקודמת של הכנסת.
השרה נאות המתמודדת עם מחלת הסרטן, לא נכחה בהצבעה, מפאת מחלתה, אולם שר הפנים, אברהם פורז ויו”ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ח”כ יורי שטרן, דאגו להדגיש לאחר חקיקת החוק את תרומתה המכרעת של השרה נאות והיועצת הבכירה שלה, אפרת אפק, למען קידום החוק הזה, המהווה מהפכה ממש בתחום איכות הסביבה.
השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות: “בשנים האחרונות הפגיעה בחופי הים-התיכון הייתה קשה וכואבת. אושרו תוכניות בניה על החוף שאפשרו לבעלי הממון לגזול ולנגוס מכלל הציבור את פיסות החוף שעוד נותרו ואמורות היו להיות מקום נגיש לכל אחד מאתנו ללא הבדל במעמדנו הכלכלי.
משאב טבע זה הולך ונעשה יקר מפז ואני גאה, כי חוק זה ישמר את מה שעוד נותר ממשאב נדיר זה”.
החוק מגדיר מספר יסודות, שמטרתם לשמור על הסביבה החופית מפני פגיעה של בעלי אינטרס בתחום נדל”ן, וקבלנים המעונינים לבנות בקרבת החוף. נכון להיום, רצועת החוף המוגנת באמצעות תמ”א (תוכנית מתאר ארצית) 13 רק עד 100 מטר בלבד מקו החוף.
החוק החדש מבטיח לראשונה באמצעות חקיקה את הסביבה החופית ל-300 מטר לתוך היבשה ו-300 מטר פנימה אל תוך הים. עד כה נמנע החוק מלהגדיר במפורש מהו קו החוף: עד כה, בקרבות שניהלו משרד הפנים או הארגונים הסביבתיים בבתי-המשפט, התעורר בכל פעם ויכוח מול אנשי הנדל”ן והקבלנים הגדולים, מהיכן להתחיל את המדידה. מבחינת האזרח מן השורה, ישנה חשיבות גדולה לכך שהחוק זכות מעבר חופשית לכל אזרח בחוף.
מעתה יוכלו הרשויות המקומיות לגבות תשלום רק עבור שירותים וחניה ולא על עצם הכניסה לחוף.
כנגד חקיקת החוק פעלו גורמים אינטרסנטים רבים אשר ניסו לטרפד ולעכב את חקיקתו כמעט בכל דרך אפשרית. בין המתנגדים הבולטים היה פורום ראשי הרשויות המקומיות לאורך החוף שנתמכו על ידי מרכז השלטון המקומי.
בראש מטה המאבק עמדה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שכשלה במאמציה להביא לטרפוד חקיקת החוק. בישיבת הסיכום לקראת הגשת החוק לחקיקה בכנסת, התנהל ויכוח חריף בינה לבין ח”כ חמי דורון, שבשיאו הוא כינה אותה “חצופה”, לאחר שפיירברג טענה שהחוק עושה לה “בחילה”.
הסיבה להתנגדות התקיפה של ראשי הרשויות נבעה מכך שחוקי עזר עירוניים יהיו כפופים לרוח החוק החדש, ובמספר ערים ייאלצו העריות להתאים את מדיניותן למציאות זו. כך, למשל, לא תתאפשר עוד בנייה בסגנון מגדלי חוף הכרמל בחיפה, המרינה בהרצליה ומלונות-דירות שנבנו בצמוד חוף הים בנתניה.
miryam_fireberg_180X270k-n_01.jpg
עיריית נתניה, מתכננת בנייה למגורים בתחום של 300 מטר מקו החוף. כעת התוכניות יעברו ועדה מיוחדת, בה נציגים “ירוקים” רבים ועיריית נתניה תצטרך להוכיח, כי אין באפשרותה לבנות במרחק של מעבר לטווח 300 מטר מקו החוף. הסיכוי שהעירייה תוכל לעשות זאת קלוש.
חבר מועצת עיריית נתניה, אדיר בנימיני (שינוי) שתמך בחוק בנימיני; “חוק החופים הוא קרדינלי גם לעתיד החופים בנתניה” וביקר פעמים רבות את עמדתה של עיריית נתניה, מסר בתגובה: “אני מברך את חברי הכנסת שהתעלו ולא נכנעו לאינטרסנטים ולכרישי הנדל”ן שניסו לטרפד את החוק. אין ספק שזו מכה קשה לראשי הערים בקרבת החוף, ולפיירברג בראשם, שניסו בכל כוחם לטרפד את החוק הזה. למרות ההשפעה הגדולה שיש להם על חברי הכנסת, נכשלו במשימתם. האינטרס של הציבור הרחב ניצח, אותו ציבור שאוהב ללכת לטייל ולרחוץ בים. זהו יום מאוד משמח עבורי, כמעט כמו יום חג!”.
רקע לחוק החופים:
עקרונות פיתוח חוף הים, המשלבים מצד אחד יצירת מוקדי תיירות ונופש, ומצד שני מבטיחים את שמירתם של משאבי הטבע, עוגנו במסגרת תוכנית מתאר ארצית (תמ”א) 13, שאושרה על ידי הממשלה בשנת 1983. דו”ח מבקר המדינה משנת 1998 קבע, כי “התוכנית לא הצליחה להגן על המשאבים הטבעיים לאורך החוף”. בנוסף לכך נטען, כי ועדות התכנון מתקשות לעמוד בלחצים של יזמים בתחום הנדל”ן, אשר פועלים לשנות את ייעודי הקרקע שנקבעו במסגרת תמ”א 13 ולייעדם למגורים ולמסחר לאורך שטחי החוף.
נקבע בדו”ח, כי “למוסדות התכנון הוגשו תכניות לבניית בניינים רבי-קומות שחלקם מיועדים למגורים לבעלי יכולת בלבד. חלק מתכניות אלה אף אושרו. בניית בניינים, כאלה, על החוף אינה עולה בקנה אחד עם עקרונותיה של תמ”א 13; היא גורמת נזק לסביבת החוף ומצמצמת את השטח הפתוח השייך לכלל הציבור”.
דו”ח המבקר, קרא למחוקק להותיר בידי מוסדות התכנון “כלי חוקי עדכני שיאפשר להם לבדוק ולשקול כראוי את התכניות המוגשות לאישורם, וכן לשמור על עקרונות התכנון הלאומי, לפיהם יש להעדיף את אינטרס כלל הציבור על פני אינטרסים של יזמים פרטיים בעלי ממון”.
מדינות לא מעטות בעולם הסדירו את נושא פיתוח ושימור החופים שלהם באמצעות חקיקה. המחוקקים בשורה ארוכה של מדינות באיחוד האירופי, ביניהן הולנד, ספרד, טורקיה וכן מדינת קליפורניה וניו-יורק בארה”ב, הכירו בכך שרצועת החוף הינה מאוד מיוחדת, שיש לה חשיבות גדולה לציבור, והלחצים של יזמי הנדל”ן, לפתח את הרצועה הם לחצים שקשה לעיתים לעמוד בהם.
בישראל, נוצרה מציאות בה שטחי החופים הפתוחים לציבור הרחב הלכו ופחתו מתקופת קום המדינה עם בניתם של נמלים, בסיסי צבא, תחנות כוח, ובמיוחד עקב התרחבותם ופיתוכם של יישובים השוכנים בקרבת הים.
כמו כן, חלק לא קטן מהחופים הפתוחים שנשארו פתוחים, הפכו למוזנחים ומזוהמים וביותר ויותר מקומות, החלו הרשויות לגבות כסף עבור דמי כניסה לחוף. מוסדות תכנון מקומיים לא היססו לאשר בניית בניינים גבוהים למגורים סמוך לחוף, במסווה של לכאורה לצרכי תיירות ונופש.
adir_binyamini_t180k-n_04.jpg
פרוייקטים נדל”ניים אלה, חוסמים לא רק את המבט לים, אלא תורמים במישרין לעליית הטמפרטורה בתוך ערי החוף בשל חסימת האוויר משם.
פרוייקט “מגדלי חוף הכרמל”:
פרוייקט “מגדלי חוף הכרמל” הוקם על חוף הים בכניסה הדרומית לחיפה. הפרוייקט אמור היה לכלול שישה בניינים, שייעדו לשמש כמלונות, מלונות-דירות וכן כאזור בילוי, תיירות ונופש. הפרוייקט נעצר ב-1996 לאחר השלמת הבנייה של הבניין הראשון; זאת בעקבות עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה (בה”פ 524/96) שהוגשה על ידי “עמותת אדם, טבע ודין”, כנגד חברת חוף הכרמל נופש ותיירות, וכנגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה-חיפה. בית המשפט קיבל את טענת העותרים כי התוכנית אושרה בניגוד לנאמר בתמ”א 13 והורה על הפסקת הפרוייקט. בית המשפט העליון, דחה את הערעור (ע”א 1054/98) שהגישה חברת חוף הכרמל.
פרוייקט חוף הכרמל, תרם רבות להגשת הצעת חוק החופים. המסקנה שעלתה הייתה, כי תמ”א 13, אינה מספיקה על מנת לשמור על האינטרס הציבורי. ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, ספג ביקורת קשה על אישור הפרוייקט הזה. במהלך הדיונים בועדת הפנים של הכנסת, כאשר האחרון טען, כי ראשי הרשויות מייצגים את התושבים, נענה על ידי נציגי המשרד לאיכות הסביבה, והחברה להגנת הטבע, כי הוא מייצג “אינטרסים של נדל”ן” ולא את התושבים. יו”ר הועדה, ח”כ גפני, הוסיף וציין בפניו, כי “מה שקרה בעירייה שלך הוליד את חוק החופים”.<!–hof_07.htm–>
Add Comment