ראשית מברוק לגיא דותן, שראיין אותי לכתבה הזו (שאלה גנטית) ועשה זאת יופי. לא פעם, אני לא מוצא קשר בין הראיון והכתבה ואילו אצל גיא הוא התנסח ברהיטות. ואם לשפוט על פי חלק מן התגובות שלכם לכתבה שלו, אז מתברר שהוא גילה אומץ לב לא מבוטל לכתוב כך. חלק מן הקוראים, כנראה, אלרגיים לכל מה שלא תואם את מה שהם מדקלמים, מאמינים, שהם חייבים להדוף באופן מגושם כל מה ששונה. מעניין שאנשים שמבקשים להתקבל על ידי הממסד, הם כל כך חסרי סובלנות למה ששונה מהם.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הגדילה לעשות אווילה אחת שממש מאמינה שאני נותן שוקים חשמליים ללקוחתי. נו, באמת…
אבל יש להוסיף על הכתבה, שאינני חושב שהומוסקסואל, חייב להשתנות. זו שטות. רוב האנשים ממחזרים את עצמם, על פי אותו חופן של תיכנות ראשוני מילדותם. הם לא יודעים להשתנות. ולרוע מזלם, הפסיכולוגיה הרווחת מתפרנסת מלעיסת אותו מסטיק נפשי, שוב ושוב.
ומערכת החינוך, בוודאי שלא מלמדת את התלמידים לחשוב ובוודאי שלא מלמדת את חופש הבחירה. אחרת מאיפה ימצאו בשר תותחים לפוליטיקאים ומאיפה ימצאו חסידים שוטים וצייתנים לכל מיני אמונות הבל ועוד.
כל מה שאני מרגיש חובה לחלוק עם אחרים זו את העובדה שנתקלתי בכמה הומוסקסואליים שמשום מה, בקשו לחולל שינוי מהותי בחייהם. וזו עובדה.
מי שיודע ללמוד, יודע לחולל גם שינוי תפקודי ואחריו גם שינוי רגשי ותחושתי.
אין לי כל ספק, שיכולת השינוי אפשרית גם בעיצוב זהות מינית. מלה יפה. אני המוגדר כסטרייט, נהנה מחברת גברים, יכול לאהוב גבר.
משום מה האסוציאציות המיניות שלי הן בכיוון של נשים. אני משוכנע שזה בעיקר משום שנחשפתי לחברה משפחתית רגילה.
זו לא בעיה להוסיף ליכולת להתיידד, גם יכולת ליהנות ממין.
אם זה היה רלוונטי לי להתאמץ על השינוי הזה, הייתי מפיק אותו תוך כמה שבועות. זה לא ביג דיל. זה כמובן קשה לסרבני הלמידה, אילו שמסוגלים לעשות רק את מה שהם חשים ברגע זה לעשות. ותו לא.
מעבר לעניין האישי של כל אחד בחייו, אין היתר לאף אחד, גם לא למדינה להכתיב לאחר כיצד לחיות את חייו.
אבל אתם גם אל תתירו לעצמכם לבלום את המאמצים שלי, להגדיל את חופש הבחירה של הלקוחות שלי. שיהיו מסוגלים לחולל שינויים בחייהם.
המשך יום נעים, לכולכם.
