תגובה ל”המינהל תובע 30 מיליון שקל ממפעילי יריד ויתקין על קרקע חקלאית ביישוב” (דליה טל, גלובס, 4 ביוני).
השימושים החורגים במושבים ובכלל זה “יריד ויתקין” בכפר ויתקין, הם תולדה של כשלונם של מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון לתת מענה לשינויים הכבירים שחלו בהתישבות בעשרים השנים האחרונות.
EITAN BEN-DAVIA_t180_01.jpg
דו”ח מבקר המדינה בנושא פיתוח המרחב הכפרי, שפורסם לפני כחודש, מצביע באופן מדויק על ההתנהלות הממשלתית שגרמה לאלפים מחברי המושבים ליטול אחריות על עצמם ועל משפחותיהם ולפתח עסקים בלי קבלת היתר.
המשבר הקשה שעברה ההתישבות בשנות השמונים, כלל שני מרכיבים: הווצרות חובות ענק ופליטת חקלאים ממעגל הייצור. השילוב ביניהם היה קטלני מבחינה כלכלית וגרם לכך שחקלאים רבים נשארו בלי פרנסה ועם חובות כבדים.
ממשלות ישראל, היו ערות למצב הקשה בהתיישבות וקיבלו החלטות בנוגע למרחב הכפרי, שפתחו את הדלת בפני יצירת פרנסות חלופיות במושבים.
על משרדי הממשלה הרלוונטיים, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון השונות, הוטל לקבוע כללים ותקנות שיעצבו את אופיו החדש של המרחב הכפרי.
דו”ח מבקר המדינה, מאשר את שכולנו יודעים: החלטות הממשלה לא תורגמו לשינוי בכללי התכנון ונשארו על הנייר.
כשלונם של משרדי הממשלה, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון ביישום החלטות הממשלה לא הותיר לחברי המושבים כל ברירה, אלא לפתח בעצמם מקורות תעסוקה בתחומי התעשיה הקלה, המסחר, התירות והשרותים בלי האישורים הנדרשים ולעיתים בניגוד לחקיקה הקיימת. הודות ליזמות העצמית רבים מהם הצליחו להחלץ מהחובות ולחזור לעמוד על רגליהם.
agriculture_100k-n_01.jpg
קשה לי להבין, מה מצפים כל אותם המבקרים שחברי המושבים יעשו בהעדר יכולת התפרנסות מחקלאות. האם עליהם לשבת בבתיהם עד שיפלו כמעמסה על רשויות הסעד ויזדקקו למבצעי התרמה? אולי כך היו אוהבים את אותם חברי המושבים: כעניים, רעבים ומסכנים?
ה”עליהום” הנערך על חברי המושבים, שפיתחו פרנסות שאינן חקלאיות מבליט את האפליה הקשה הקיימת בין הקיבוצים והמושבים בחוזי החכירה. בעוד שלקיבוצים, הותר לפתח תעשיה, תיירות ומסחר בישוב, הדבר נאסר כמעט לחלוטין על חברי המושבים.
אפליה זו, זועקת לשמיים. מדוע לכפר ויתקין, אסור מה שמותר לגעש, לשפיים ולקיבוצים אחרים?
אין בליבי דבר על הקיבוצים. טוב עשו מי שאישרו להם את פיתוח העסקים שאלמלא כן, המשבר בתנועה הקיבוצית היה היום חמור בהרבה. אולם אפליה זו, ראויה לתיקון מהיר על ידי מתן זכויות גם לחברי המושבים להתפרנס במקום מגוריהם.
לאור זאת יש צורך לפעול להסדרת השימושים הלא חקלאיים בזמן קצר ובתנאים שיעמדו במבחני כדאיות כלכלית.
במקביל, יש לעכב את ההליכים המשפטיים נגד כל התעסוקות החלופיות שיש להן פוטנציאל להפוך להיות חוקיות בתנאים שיקבעו ולהתמקד בטיפול אך ורק בעבירות שהן מחוץ לכללים שעומדים להיות מאושרים.
על המדינה לדעת שהיא תהיה הנשכרת הראשונה מפיתוח היזמות במושבים, באמצעות תשלומי המיסים השונים שיזרמו לקופתה.
__________
כותב המאמר, הינו איתן בן דוד, מזכ”ל תנועת המושבים.
Add Comment