111
השקיית הגינה במי מנוחות
אף פעם לא מאוחר מדי להפוך את הגינה למקום שישפיע על מהלך חיינו ויהווה מקור לאושר, שפע וטוב, חמשת היסודות שמרכיבים את היקום (אש, אדמה, מתכת, מים, עץ), מתקיימים גם בגינה הפרטית שלנו, עיצוב וסידור הגינה על-פי עקרונות השיטה הינו המשך טבעי בדרך להשגת אנרגיה מאוזנת בסביבתנו.
השקיית הגינה במי מנוחות
תורת הפנג שוואי מבוססת על שיטה סינית עתיקה לארגון חפצים ומבנים על מנת להגיע להרמוניה עם הסביבה. מה יותר טבעי מאשר ליישם את עקרונות הפנג שוואי בחלקת הטבע הפרטית שלנו? אז כן, פנג שוואי אפשר ומומלץ ליישם גם בגינה, לטובת אנרגיה מאוזנת וזרימה חופשית של צ’י, שיתרמו לא רק להתפתחות ושגשוג הצמחים, אלא גם יגנו על יושבי הבית וירעיפו עליהם שפע הצלחה.
לפי עקרונות הפנג שוואי, חמשת היסודות שמרכיבים את היקום (אש, אדמה, מתכת, מים, עץ), מתקיימים גם בגינה הפרטית. אבי פרץ, מנכ”ל ד”ר גן בע”מ, מדגיש, כי עיצוב וסידור הגינה על-פי עקרונות השיטה הינו המשך טבעי בדרך להשגת אנרגיה מאוזנת בסביבתנו הביתית.
בחברת ד”ר גן בע”מ לאדריכלות ועיצוב נוף, המתמחה בתכנון ועיצוב גינות וגנים, מציעים ייעוץ מקצועי הניתן ע”י יהודית אלון, יועצת פנג שוואי מקצועית ומנוסה, בעלת שנים של ניסיון בליווי והקמת גינות על פי עקרונות הפנג שוואי.
אלון: “לתכנון הגינה יש להקדיש את אותה רמת החשיבות שמקדישים לתכנון הבית. בחירת מיני הצמחים ומיקומם, סידור הצבעים והוספת אלמנטים ומיקוד כגון שבילים, צנרת, מפלים ומזרקות, חפצי נוי ואמנות, פינות ישיבה ומתקני שעשוע לילדים, כולם יכולים להשפיע על פיזור האנרגיה בגן ועל פוטנציאל הצמיחה של חיינו.”
המדריך הרוחני לגנן המתחיל:
כל אזור בגינה משפיע על חיינו: בדומה לגישה לפיה הבית מחולק למספר אזורים, כך גם בגינה יש להתחשב באזורים השונים. ד”ר גן בע”מ מציע הצצה ראשונה לעולם הפנג שוואי בגינה ומספק מספר דגשים לאבזור הגינה:
אבזור: יש לזהות את האזורים בגינה על פי הפנג שוואי ולאבזר את הגינה בהתאם. למשל, אזור הזוגיות- מומלץ למקם פסל של זוג או ספסל שיאפשר ישיבה זוגית, אזור האושר- רצוי להוסיף מפל המסמל שפע, אזור הילדים- להעמיד נדנדה וכדומה.
צמחייה: באשר לסוג הצמחייה, יש לשים לב שהצמחים לא מתנגשים עם יסודות שונים. לדוגמא צמח מסוים ליד גדר עלול להתנגש עם יסוד המתכת.
לזרום עם הגינה: על בחירת הצמחים להתאים לעקרונות זרימת האנרגיה- לא לחסום את החצר! (מבחינה אנרגטית כמובן).
כל דבר בשעתו: הרצון להשיג איזון אנרגטי הוא חיובי ומבורך, אך על מנת לזכות בברכה והצלחה, מומלץ לערוך את השינוי הנדרש בין תשעה באב ובין פסח, ולהימנע משינויים עיצוביים בתקופת העומר ובין המיצרים.
אף פעם לא מאוחר מדי להפוך את הגינה למקום שישפיע על מהלך חיינו ויהווה מקור לאושר, שפע וטוב, אותם ניתן לחוות מדי יום. גם גינה קיימת תמיד ניתן לשדרג על פי עקרונות עיצוב, חסכון במים ואף- פנג שוואי.
תמונה לתקציר:
=============
האם יש לכם בריכת נוי בגינה? אס כן, אתם יודעים להעריךאת המראה והקול של מים מפכים, את הריח, המגע והיופי של צמחי מים אקזוטיים.גינת מים, מענגת את החושים ויוצרת פינה של קסם ורוגע – מקום לשבת, לראות לשמוע, להריח ולהנות מנפלאות הטבע.
אם עדיין אין לכם בריכת נוי, מחכה לכם, תענוג אמיתי; שנו את פני גינתכם והוסיפו לה עוד פינה קסומה. בתחילה עליכם, לבחור את הפינה הנכונה ביותר בגינה לאלמנט המים. קרוב לודאי שהמיקום העדיף הוא ליד פינת הישיבה שלכם המקום שבו אתם יוצאים להנפש מעמל היום.
למים, יש אפקט מרגיע ומצנן ובעיקר בארץ חמה כשלנו.מבחינת השמש רצוי שהמיקום יהיה בחצי צל. מיקום שהוא בשמש מלאה יקשה מאד על התיפקוד של הגינה. בריכת נוי, לא טוב שתהיה ממוקמת ישירות מתכת לעץ שמשיר את עליו. עלי שלכת בבריכה מפרים את האיזון האקולוגי שבתוכה. בנוסף לכך שורשים חזקים יכולים לחדור לבריכה ולסדוק אותה.
מיקום הבריכה רצוי שיהיה באזור מוגבה ולא באיזור שיכול לקבל סחף אחרי גשם או השקייה. נקודת חשמל חשוב שתהיה ליד הבריכה.
האיזון האקולוגי של הבריכה
על מנת שנוכל ליהנות מהיופי של הבריכה. מדגים בריאים וצמחי מיס פורחים הבריכה צריכה להימצא באיזון ביחס בין חנקן לחמצן. כמות גדולה של חנקן בבריכה תגרום להתרבות של אצות חד תאיות ואצות חוטיות הבריכה תצא מהאיזון שלה ותראה מעופשת. בתוך בריכת הנוי מתפתחות בקטריות שתפקידן לפרק תרכובות של חנקן מזיקות כמו 3NH ולהפוך אותן.לתרכובות מועילות כמו 3NO אותן צמחי המים יכולים לנצל לצימוח בריא. הבעיה הגדולה של גינת מים זה התרבות של חנקן. התרבות זו נגרמת בעקר על ידי התפרקות של חומרים אורגניים במים,ומהפרשות של דגים.תוספת של חמצן לבריכה תאפשר לבקטריות שעסוקות בפרוק תרכובות החנקן לבצע את תפקידן טוב יותר.מכאן ניתן להבין עד כמה תפקיד המשאבה בבריכת נוי חשוב.להמשיך לנוע זה לא רק חשוב לגוף שלנו,זה חשוב גם לבריכת הנוי.המשאבה היא לב הבריכה,היא מריצה את המים למפל לערוץ למזרקה למערכת הפילטר,ועל ידי התנועה שהיא יוצרת,רמת החמצן בבריכה עולה. מכיוון שהאיזון האקולוגי של הבריכה, אפשרי רק כאשר רמת החנקן במים נמוכה עלינו לדאוג לכמה דברים: לא להאכיל את הדגים בצורה מוגזמת האוכל שלהם שמתפרק במים מכיל הרבה חנקן . יותר מדי אוכל גורם לדגים הפרשות גדולות יותר של אמוניה,שמזהמת את המים ויכולה לגרום למותם של הדגים עצמם. את צמחי המים שאנחנו שותלים נשתול באדמה עניה בחנקן או באדמה שמשחררת את החנקן לאט כמו אדמות כבדות חרסיתיות. עלים רקובים של צמחי המים נדאג לסלק מהר ככל שאפשר . עלים שנושרים מצמחיה בסביבה גם הם יסולקו.צריך לשמור על רמה סבירה של דגים בבריכה עודף דגים מזהם את המים.
עומק הבריכה גם לו יש חשיבות בשמירה על האיזון בבריכה . במדינה חמה כמו שלנו ההשפעה של הטמפ. על הבריכה היא גבוה. במים חמים האצות מתרבות ביתר קלות כי רמת החמצן יורדת.ככל שהבריכה תהיה עמוקה יותר ההשפעה של הטמפ. תהיה נמוכה יותר. עומק מינימלי של ברכת נוי פתוחה יהיה 40 ס”מ, נשאף להיות באיזור ה50-60 ס”מ.
הקמת הבריכה
אחרי שהחלטנו על המיקום הטוב ביותר לבריכה, אנחנו צריכים להחליט על הגודל,על הצורה ועל האופי. בריכת נוי יכולה להיות קטנטנה ואז נשתמש בדך כלל בכד או בקערה מחרס. יכולה להיות עד גודל של בערך 4 מ”ר ואז נשתמש בבריכות יצוקות מפוליאתילן (פלסטיק קשיח) במינימום עומק של 40 ס”מ. או בבריכות יצוקות מפוליאסטר שהן חזקות יותר ועמוקות יותר.
בבריכות שגדולות מ-4 מ”ר נשתמש ביריעות מ-C.V.P. בריכות מתחת ל-10 מ”ר נשתמש ביריעה בעובי של 0.5 מ”מ עם הבריכה עמוקה מעל 80 ס”מ או מעל 10 מ”ר נשתמש ביריעה של 0.8 מ”מ ומעלה.חישוב גודל היריעה מתבצע בצורה הבאה.
חישוב האורך: אורך מכסימלי+גובה מכסימליx2 + שוליים 0.5×2
חישוב הרוחב: רוחב מכסימלי + גובה מכסימלי x2 + שוליים 0.5×2
לדוגמא בריכה ברוחב של 3 מ’ בעומק של 0.6 ס”מ באורך של 4 מ’
החישוב יהיה אורך 4 + פעמיים עומק 0.6×2=1.2 + פעמיים שוליים 0.5×2=1 סה”כ 6.2 מטר. רוחב 3 + פעמיים עומק 0.6×2 =1.2 + פעמיים שוליים 0.5×2=1 סה”כ 5.2 מטר.
היריעות מגיעות ברוחבים נתונים של 2-4-6-ו8 מ נצטרך להתאים את עצמנו לרוחב או להזמין יריעה מולחמת מיוחדת.
כאשר אנו באים לבנות בריכת נוי מיריעות C.V.P או בריכות יצוקות מפוליאתילן חשוב להקפיד שהשטח יהיה נקי מאבנים ושורשים אחרי החפירה ולאורך כל ביצוע הבריכה חשוב להקפיד על שימוש בפלס חשוב לדפן את התחתית בחול וביריעות חשוב להניח גם יריעת לבד להגנה נוספת.בבריכות יצוקות חשוב לדפן בחול בדפנות ובזמן מילוי המים להרטיב גם את החול ולהדק אותו.
המשאבה לב הבריכה היא המשאבה התקנת משאבה היא תנאי הכרחי להזרמת מים בבריכה. תנועת המים מכניסה חיים וקצב לבריכה.בין אם בחרתם להוסיף לבריכה מזרקה,מפל או ערוץ מים הזרימה שלהם מגבירה את כמות החמצן בבריכה (תנאי הכרחי לקיום של דגים), ומצמצמת את התופעות שנגרמות על ידי מים עומדים לכלוך ירוקת יתושים וכדומה.
כיצד מתאימים משאבה לבריכה:
1) מינימום ספיקת המשאבה פי שניים מנפח הבריכה.
2) כל יצור או אלמנט קישוטי דורשים תוספת ספיקה מהמשאבה של מינימום 600 ליטר שעה
3) פילטר פשוט דורש החל מ1000ליטר בשעה
4) אבן מפכה לכל 1ס”מ רוחב דרוש 60ל/ש
5) כל מזרקה דורשת את המשאבה שלה המזרקה מתחברת ישירות על המשאבה ניתן להוסיף למשאבה אלמנטים נוספים בהתאם לחישובי הספיקה.
6) מפלים וערוצים מוסיפים הרבה חמצן לבריכה, הם מוזנים ע”י המשאבה המשאבה הנדרשת תלויה בכמה מרכיבים. רוחב מכסימלי של הערוץ או המפל, גובה אנכי בין משטח המים ומקום יציאת המים בערוץ או במפל. (גובה גבוה יותר כמות מים ביציאה נמוכה יותר) כמו כן, ניקח בחשבון אם אלמנטים נוספים עובדים על אותה משאבה. על כל ס”מ רוחב של מפל או ערוץ צריך יציאה במשאבה של 100ל/ש.
7) משאבות שמחוברות לפילטרים צריכות לעבוד 24 שעות ביממה ולכן חשובה צריכת חשמל נמוכה
8) משאבות שמחוברות לפילטרים דורשות ספיקה גבוהה אבל בלחץ נמוך על מנת לשמור על תקינות הפעולה של הפילטר.
פילטרים
פילטרים בבריכות נוי חשובים ואפילו הכרחיים על מנת שנוכל לשמור על האיזון הביולוגי בבריכה.בדר”כ הבעיה העיקרית בבריכה זוהי עודף של חנקן שמוביל להתרבות של אצות ולמחסור של חמצן .תפקיד הפילטר להוביל את הבריכה לאיזון הביולוגי ולשמור על מים נקיים.המשאבה מזרימה את מי הבריכה לפילטר שם מתבצעים שני תהליכים ראשית סינון מכני ניקוי של בוץ ואבק ןשנית סינון ביולוגי פרוק של תרכובות עשירות בחנקן והפיכתן לתרכובות עשירות בחמצן.את הפעולה מבצעות בקטריות מיוחדות. ככל שהפילטר יהיה עשיר יותר בבקטריות כך הפעולה תתבצע טוב יותר.
לברור מרכזי מכירה של ציוד וצמחים לבריכות נוי ניתן לפנות למוקד הטלפוני של האיגוד הישראלי למשתלות, טל: 5114494-03 או באתר הארגון לגננות ונוף: www.gardening.org.il
——————
גידול עצי פרי – מהגן אל השולחן
מומלץ לבחור שילוב של עצי פרי שיתנו עניין מבחינת הנוי- מבנה, עלים ופריחה וכמובן גם מבחינת סוגי הפרות והעונה שלהם, כדי להעשיר את סל הפרות המשפחתי.
מאת: איריס גלזמן
פירות הפכו על שולחננו מצרך שבהכרח. בכל עונות השנה יש מגוון פרות יפים, צבעוניים ועסיסיים. מה טוב יותר מפרי טעים? שבמקום לקנות בחנות קוטפים מהעץ בגינה, טרי שבטריים, אמנם לא תמיד מנופח ויפה, אבל לבטח טעים אלף מונים ובריא יותר.
לגדל עצי פרי בגינה היא תורה בפני עצמה, שניתן ללמוד אותה בקטן או בגדול כל אחד בהתאם לשטח שהוא יכול להקצות והרצון להתמחות. עצי הפרי בגינה יכולים להתאים לצרכי הנוי והטעם שלנו ולהיות אורגניים או כמעט אורגניים ונטולי חומרים כימיים כמעט לגמרי. הם אינם דורשים שטח נרחב בד”כ וניתן לשלב אותם בין שאר צמחי הגינה או ליצור בוסתן באזור מסוים בו יהיו כל עצי הפרי. מומלץ, לבחור שילוב של עצי פרי שיתנו עניין מבחינת הנוי- מבנה, עלים ופריחה וכמובן גם מבחינת סוגי הפרות והעונה שלהם, כדי להעשיר את סל הפרות המשפחתי.
היכן וכיצד לשתול?
עדיף למקם אותם באזור עם שמש מלאה רוב שעות היום. נחפור בור בהתאם לגודל גוש השורשים ומעט רחב יותר, נוסיף מנה יפה של קומפוסט ודשן בשחרור איטי בהתאם לגודל העץ, נערבב היטב עם אדמת הבור ונכניס את העץ לבור בעדינות מבלי לפרק את גוש השורשים. נמלא את הבור מים ונוסיף אדמה עד למילוי הבור. ניצור גומה קטנה ונציף אותה במים.
במהלך החודש הראשון עד קליטה, יש להשקות השקיה יומית של 5-20 ליטר מים בהתאם לגודל העץ, רצוי לחפות את הקרקע סביב העץ בשבבי עץ כדי למנוע התאיידות והתפתחות עשביה. בהמשך יש לעבור בהדרגה להשקיה של כפעמיים בשבוע במנות יפות של מים בהתאם לגודל וסוג העץ. אם משקים עם שאר הגינה רצוי לשים גלגל עם מספר טפטפות סביב גזע העץ ולחשב את כמות המים שניתנת לפי מספר הטפטפות והספיקה שלהן.
ישנן מספר קבוצות של עצי פרי – המוכרים והידועים הם ההדרים שמפרסמים את ישראל לאורך השנים. ישנם מספר סוגים וזנים שאפשר לגדל בגינה הביתית- לימון כמובן, מהזנים ’יוריקה’ ו’וילה פרנקה’ שמניבים מספר פעמים בשנה, תפוז ’טבורי’ או ’וושינגטון’ בשמו המוכר- עגול ומתוק בתחילת העונה וה’שמוטי’ המוכר והחביב-בצורתו המוארכת יותר לקראת אמצע החורף.
הקלמנטינות למיניהן שהמוכרת מבניהן היא ה’מיכל’ בצבע כתום בוהק וטעם מתוק ביותר שפותחת את העונה ועימה זנים חדשים וטעימים – ’מור’, ’אור’ ו’עידית’. אשכולית אדומה ולבנה ופומלה וכמובן הפומלית עם הערך התזונתי והבריאותי שכה נחשב בתקופה האחרונה.מוכרים גם הקומקווט (תפוז ננסי) והלימקווט (לימון ננסי) שמשמשים גם לנוי ואפשר בקלות יחסית גם לגדלם במיכלים.
ההדרים זקוקים להשקיה מסודרת ודישון על מנת שיתנו פרי וחשובה הקפדה על השקיה במיוחד באביב כשרובם חונטים פרות לאחר הפריחה. הם רגישים לקור ולכן אינם מתאימים למקומות הגבוהים כמו ירושלים והרי הגליל הגבוהים.
זבוב המנהרות בהדרים עושה בשנים האחרונות נזקים לעלי עצי ההדר, מסלסל אותם וחופר בהם מנהרות, חשוב לטפל בו בעיקר בעצים צעירים כדי שלא יפגע בגידול הראשוני שלהם, ניתן להשתמש במוספילן למריחה על הגזע או קונפידור להגמעה. בעצים בוגרים לא חייבים לטפל, אמנם העץ קצת מתכער אבל לאורגניים שבינינו זה פחות מפריע. זבוב הפרות יכול לפגוע גם בפרות ההדר במיוחד באזורים שאין בהם פרדסים. באזורים עם פרדסים כל האזור מטופל נגד הזבוב. אם הנזק קשה אפשר לטפל מראש בעזרת פיתיונות וריסוסים חלקיים.
עצי פרי נשירים קצת יותר קשה לגדל- רובם מעדיפים אזורים קרירים ונראים טוב יותר רוב השנה באזורים קרירים: גליל, הרי ירושלים וזקוקים למנות קור בחורף על מנת לתת כמות פרות יפה. עם זאת את חלקם ניתן לגדל גם במרכז הארץ; נקטרינות במיוחד, אפרסקים, שזיפים ואגסים למיניהם. גם דובדבן בן ציון ניתן לגדל והוא מניב פרי במידה סבירה במרכז.
הפריחה באביב של עצי הפרי הנשירים מרשימה ויפה, בצבעי לבן-ורוד. בזמן חניטת הפירות יש להקפיד על השקיה ולטפל בפירות נגד זבובי הפירות למיניהם שנוגסים בפירות בכל פה עוד לפני הבשלתם. ישנם מינים כמו משמש למשל שרגישים מאוד לזבובי פרות וללא טיפול כלשהו לא נזכה לאכול פרות כלל.
אפשר להשתמש ברשת נגד זבובים מיוחדת שמכסה את כל העץ וניתן להעבירה מעץ לעץ בהתאם לעונה ולהימנע מריסוסים. שיטה נוספת – לכייס פרות בשקיות ניר נושמות או להשתמש בריסוס בעזרת פיתיונות ואז ניתן לרסס רק חלק מהעץ. למי שלא מפריע יכול לרסס באופן קבוע ואז יהיו פרות יפים אך מאוד לא אורגניים. את הנשירים אפשר לשתול חשופי שורש בחורף או משקיות בשאר השנה. לחלקם הגדול יש שלכת יפה בסתיו שמוסיפה נופך נוסף לגינה.
הפירות הסובטרופיים, כמו האבוקדו והמנגו, זקוקים להשקיה מרובה וסדירה על מנת להתפתח יפה ולתת פרי במיוחד באביב בזמן הפריחה. באזורים קרים הם עלולים לסבול בחורף וקרות ורוחות חזקות בזמן הפריחה עשויים למנוע פרי.
הזנים המוכרים באבוקדו – ’אטינגר’ עם הקליפה החלקה בתחילת העונה זהו עץ גדול יחסית ו’האס’ בהמשך עם הקליפה המחוספסת הכהה. במנגו הזן המוכר ביותר הוא ’מאיה’ פרי מתוק וטעים והעץ גדול יחסית וזני ’קיט’ ו’קנט’ שהם קצת קטנים יותר.
הפיג’ויה והשסק גם כן מאוד מוכרים בארץ, קלים יחסית לגידול, אינם רגישים לקור. הפיג’ויה מניבה בסתיו פרי ירוק שאוכלים את הפנים שלו בכפית, ניתן לגדל אותה גם כשיח וכגדר חיה. השסק מניב באביב, עץ לא גדול והעטלפים מאוד אוהבים את פירותיו.
ליצ’י הוא פרי טעים מאין כמוהו שצריך לא מעט סבלנות כדי ליהנות ממנו, אך הסבלנות משתלמת. לוקח כמה שנים עד שהעץ נקלט ומתחיל לפרוח ולהניב פרי. הוא רגיש לקרקעות גיריות וצריך ניקוז טוב. בעונת הפריחה ההשקיה מאוד קריטית וניתן בקלות ביום חמסין אחד ללא השקיה טובה לאבד את כל הפרי.
ישנם כמובן הפירות האקזוטיים שמגיעים אלינו מרחבי העולם. הקרמבולה עם פרי דמוי כוכבים, עץ קטן, מבשיל מהסתיו עד האביב מעדיף מקום מוגן מרוחות. פאפיה עם פרי גדול ומיוחד שזקוקה לזכר ונקבה על מנת לתת פרות, יש גם זנים דו מיניים. היא רגישה מאוד לקור ולכן יש למקמה בפינה מוגנת.
הספוטה השחורה והלבנה – עץ חזק, ירוק עד עם עלים מבריקים ופרות מתוקים מיוחדים בקיץ והסתיו, והפסיפלורה – פרי החשק או כשמו בעברית; ’שעונית’ שגדלה כמטפס בקצב אדיר. היא אינה מאריכת חיים (כ-3-4 שנים), אך מניבה פירות יפים ומענייניים ויכולה להוות גדר חיה או כיסוי למחסן למשל במהירות רבה.
לא נשכח את הפירות שמקורם באזור הים התיכון – כמו; זית שמשמש גם כעץ פיסולי, רימון בפירותיו העסיסיים שעשירים בברזל, שקד שגדל גם בר בארץ ומעדיף מעט מים, ותאנה שהיא למעשה פיקוס, פרותיה מתוקים ונפלאים אך יש לתכנן היטב היכן למקמה כדי שלא תיצור בעיה.
מבחר עצי הפרי הוא אדיר. על מנת לקבל מהם את המרב יש לתכנן היטב את מיקומם ולתת להם את הטיפול הנכון בעונות המתאימות. קטיף הפרי עם ההבשלה הוא חגיגה לכל המשפחה וטעמו של פרי תוצרת בית טוב שבעתיים.
עצי פרי ניתן להשיג במשתלה במגוון זנים וגדלים. אפשר להתחיל בעצים צעירים ולגדול איתם ולחסרי הסבלנות ניתן לקנות אף עצי מטע בוגרים שמיד לאחר הקליטה יוכלו להניב פרות כמו במטע.
מידע נוסף בנושא גינון ניתן לקבל במשתלות וונדי בעין ורד בשרון, בשילת ליד מודיעין וב”עד הלום”, סמוך לכניסה הדרומית לאשדוד. טיפים והמלצות מתפרסמות באתר “עולם הגן”: www.olamhagan.co.il
איריס גלזמן, משתלת וונדי
Add Comment