למי התכוונה והקדישה אחת ממקבלות עיטור יקיר העיר כשציינה את שמה של גאולה עמיר

ועוד מעוללות הערב; אחת מכלות הפרס, יפה הוכברג, חטפה באופן ספונטני ולא מתוכנן את המיקרופון מהמנחה, והחלה לספר על עצמה ועל פעילותה למען העיר.

תקרית מביכה בטקס חלוקת עיטור “יקיר העיר”, כאשר אחת ממקבלות העיטור הקדישה אותו לגאולה עמיר והוסיפה, כי היא “מקווה שהגאולה תגיע במהרה בימינו”. רק לאחר מספר רגעים, הסתבר, כי הכוונה הייתה לגאולה עמיר, רעייתו של המורה למוסיקה המקומי ישראל עמיר ולא לאמו של רוצח ראש הממשלה כפי שסברו תחילה.

התקרית המביכה כאמור, שהתרחשה במהלך טקס עיטור “יקיר העיר” שהתקיים אמש בערב בהיכל התרבות העירוני, בנתניה. לטקס שנערך במעמדם של ראש העירייה, סגני ראש העירייה וחלק מחברי מועצת העיר, התלווה אירוע מביך מאוד.

אחת מכלות הפרס, יפה הוכברג, חטפה באופן ספונטני ולא מתוכנן את המיקרופון מהמנחה, והחלה לספר על עצמה ועל פעילותה למען העיר.

הוכברג, ששימשה בתפקיד גננת שנים רבות וחינכה דורות רבים של ילדים בעיר, פרצה בשירה קולחת מעל הבמה, ושרה את מזמור התפילה הראשון שאותו נהגה ללמד את ילדי הגן שניהלה. כל ניסיונותיו של מנחה האירוע לקחת חזרה את המיקרופון לא צלחו.

אולם הרגע המביך באמת היה כאשר ביקשה להקדיש את הפרס שקיבלה לגב’ גאולה עמיר והוסיפה כי היא “מקווה שהגאולה תגיע במהרה בימינו”. באולם שררה תחילה דממה, אט אט החלו אחדים בקהל החלו להביע מחאה, כי היו משוכנעים כמו רוב הקהל, כי ההקדשה מיועדת לאמו של רוצח ראש הממשלה.

חלפו מספר רגעים אחדים עד לרגע שבו ניגשה הוכברג לאותה גב’ עמיר, אליה התכוונה ואז הסתבר, כי מדובר למעשה ברעייתו של מר ישראל עמיר, המורה למוסיקה המיתולוגי של בי”ס “תחכמוני” בעיר נתניה.

שאר חתני וחתנות הפרס לשנת 2004 הם: אליעזר אולניק, הנדי אלדר, חנה בנימיני, אלי גוזלן, חבר מועצת העיר לשעבר, עודד יצחקי, לידיה מימון, יוסי מלר, בלה סלומון, שרה קיצלר (מילדר), אהודה שיפוני ו-מרסי שרמן-שרודק.

רינה קורל ואווי ויילר, קיבלו את האות “ידיד נתניה” על תרומתם הגדולה לקידום פרוייקטים בעיר.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח