זה הרגע לספר לכולם את מה שהם בלאו הכי יודעים: כי הימין מנסה לתפוס טרמפ על אידיאולוגיה שמאלנית רבת שנים, ועוד לרשום עליה פטנט שלהם!
Nissim_Gabbay_180_08.jpg
מעולם לא הרגשתי שמאלני, למרות חברותי ארוכת השנים במפלגת “העבודה” ומוסדותיה. כצבר, שגדל על אמונה טהורה של הקמת מדינה יהודית בישראל – בחזון האיש הגדול דוד בן-גוריון וכישראלי שרצה חברה צודקת יותר, כשאיפתו של מנחם בגין, אני חושב שהגיע הרגע בו מה שקרוי השמאל ירים ויניף את הדגל.
מה “הדליק” אותי?
דווקא גיץ מקרי, שיש הרואים אותו דווקא כניצוץ עתידי לימין קיצוני ואולי מחדל (ממש לא חד פעמי) של התקשורת, וכולנו: העלאת נושא יגאל עמיר, חתונתו לגרושה עם ארבעה ילדים, ונסיונותיהם של הזוג להביא צאצא שיידע, כי אביו הוא “בכיר הרוצחים היהודים” באותה מדינת ישראל.
כי מלכתחילה, אסור היה בכלל לכתוב על הרוצח.
כי מלכתחילה, היה צורך לאפשר לו להתחתן עם “בחירת ליבו”, בלי אפילו ידיעתנו.
אבל בישראל, כמו בישראל, עושים הכל בשם ה… (כל מיני תיאוריות פופוליסטיות) – והתוצאה העגומה הלא היא מונחת לפתחינו והסיג ושיח הציבורי העקום שאומר, כי אסור להתייחס אל הרוצח הנתעב – צובר תאוצה שבפיסיקה היא בוודאי מוכרת יותר כתאוטה.
אז קדימה השמאל. נצלו רגע זה לטובת המדינה.
איך?
פשוט מאוד. זה הרגע לספר לכולם את מה שהם בלאו הכי יודעים: כי הימין מנסה לתפוס טרמפ על אידיאולוגיה שמאלנית רבת שנים, ועוד לרשום עליה פטנט שלהם!
igal_amir_t180_01.jpg
כי הימין, עלול בבוא היום, למצוא דרך לשחרר את הרוצח יגאל עמיר, למרות הציניות המופגנת מהמערכון של “החמישייה הקאמרית” שכאילו אלה דברים תלושים מהמציאות.
כי יגאל עמיר, אכן רצח דרך, יחד עם אדם יקר.
כי יגאל עמיר, מודה שהוא שלם עם עצמו, אחרי “שהציל” אותנו מהסכמי אוסלו.
כי יגאל עמיר, רצח את רעיון השמאל לפרוץ דרך וכעת, כל אלה שקוראים ליוזמי הסכמי אוסלו “פושעי מלחמה” – הם ההולכים באותו תלם, באותו נתיב, באותו רעיון – גם אם יקראו לזה בשמות שונים ומשונים.
אז מדוע השמאל (המוקצה, רחמנא ליצלן) אינו יוצא לרחובות ועולה על בריקאדות?!
האם אין זו התשובה הראוייה ביותר לרוצח הנתעב יגאל עמיר, במקום כל הבגצי”ם?!
