ל"ג בעומר ל"ג בעומר 2019

הולכים ברגל – “מערות חזן” בחבל לכיש (ליד הישוב אמציה)

0
0

על תופעה ייחודית זו של מערות מסתור נודע לנו, מכתביו של היסטוריון זה והגילויים הארכיאולוגיים בשטח מאששים את נכונותם. מערות מסתור אילו הותקנו בפרק זמן אחד, נבנו במשך תקופה קצרה והיו בשימוש במהלך מרד בר כוכבא.
הולכים ברגל -
enterence_100k-n_01.jpg

קאסיוס דיון – היסטוריון רומי בן המאה ה-3 לספירה בחיבורו “תולדות רומא” כותב: “הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות ובחומות, כדי שישמשו אותם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי אלה לקראת אלה מתחת לפני הקרקע. הם קדחו פירים אל הדרכים התת-קרקעיות כדי שייקלטו בהם אויר ואור”.

על תופעה ייחודית זו של מערות מסתור נודע לנו, מכתביו של היסטוריון זה והגילויים הארכיאולוגיים בשטח מאששים את נכונותם. מערות מסתור אילו הותקנו בפרק זמן אחד, נבנו במשך תקופה קצרה והיו בשימוש במהלך מרד בר כוכבא. הן מתפרסות בכל חלקי אזור יהודה בהר, בשפלה ובמדבר. בתחום שמדרום וממערב לירושלים ועד לבקעת באר שבע בדרום, מהשפלה הנמוכה במערב ועד ים המלח במזרח חלקן מערות מקלט (במדבר יהודה בעיקר) וחלקן מערכות מסתור (במקומות האחרים). בשפלת יהודה בלבד אותרו למעלה מ-100 אתרים ובהם יותר מ-300 מערכות מסתור המוכיחות שהאזור כולו הוכן לקראת המרד.

סיורנו הפעם, הוא לאזור שפלת יהודה. לאזור זה שהיה מיושב בצפיפות הייתה חשיבות רבה מפני שהייתה בו מערכת כבישים מסועפת שקשרה את שפלת החוף עם יתר מוקדי המרד.

בשלבי המרד הראשונים נחלו הרומאים כישלונות מפני ששיטות הלחימה שלהם לא התאימו לאופי האזור. רק לאחר שהובאה תגבורת ממצרים ושונתה שיטת הלחימה החלו לגבור על המורדים ואילו נאלצו למצוא מסתור במערות המקלט . אין זה מפתיע, לכן, שבאזור זה מערות מסתור רבות.

mifracha_100_01.jpg

לדוגמא: מערות לוזית – ליד הישוב ליאון, תל גודד-בדרך לבית גוברין, חירבת מדרס, תל צפית-ליד בית מנחם, תל עזקה ועוד.

מבין כל מערות המסתור בחרנו לבקר במערכת מסתור מרשימה “מערת חזן” הנמצאת בחבל לכיש ליד הישוב אמציה. לא ידוע בדיוק מתי נחפרו המערות אך ידוע שבתקופת המרד כבר השתמשו בהן. חלקים מן המערכת תוארכו לתקופת המרד עקב צורת החציבה, הכדים ומטבעות הברונזה שנתגלו בהן. מגילות לא נשתמרו במחילות והמידע המצוי כרגע בידינו הוא שילוב של דברי דיון קאסיוס שהובאו לעיל ומידע ממגילות בר כוכבא שנמצאו במדבר יהודה.

המקום היה ידוע לחוקרים אך החפירה במקום החלה רק בשנת 1983 ונמשכה שלוש שנים. במהלכה הוצאה אדמה בכמות של 150 משאיות מתוך המערות ונתגלו 35 חדרים ומחילות. במהלך הסיור ניתן להיכנס רק לחלק מתוכם. הסיור במקום חוויתי ביותר ומצליח ליצור אצל המבקר תחושה כאילו חזר אלפיים שנים אחורה לתקופת המרד.

כיצד מגיעים?

heder_mistor_t180_01.jpg

מכביש מס’ 1 (כביש ירושלים תל-אביב), או מכביש מס’ 4 (כביש החוף) נתחבר לכביש מס’ 35 בכוון נסיעה מזרחה. בצומת לכיש נפנה לכביש מס’ 3415, נחלוף ליד תל לכיש ונגיע לאתר.

הכניסה בתשלום ובתוספת סמלית ביותר ניתן לקבל הדרכה. (טל’ 07-6603264)

מה רואים?

נרד במדרגות כדי להיכנס למערכת המסתור. ניכר שהפתח ניתן להסוואה.

מיד עם ירידתנו למערכת המערות נראה מימיננו מקווה טהרה הצמוד לחדר הגדול ביותר במקום – חדר בית הבד. חדר זה כולו נחצב בידי אדם כאשר סימני החציבה ניכרים על הקירות. החדר נחפר לשמש כבית בד כ-150 שנה לפני המערכת התת-קרקעית כולה.

האקלים באזור זה, הנמצא על גבול המדבר איננו ממוזג אך סלע הקירטון בו חפורה המערכת מבודד ושומר על טמפרטורה פחות או יותר קבועה של כ-14 מעלות ועוזר לשימור השמן.

כמה מילים על המתקן בחדר ועל תהליך הפקת השמן: השלב הראשון הוא שלב ריסוק הזיתי ב”מיפרכה” – שהוא מתקן לריסוק הזיתים. המיפרכה, מורכבת מאבן עליונה הנקראת “ממל” ושתפקידה למולל את הזיתים ומחלק תחתון הנקרא “אגם” או “ים” שבו נקווה השמן.

mezave_180_01.jpg

בחדר ניתן להבחין בשתי אבני ממל – האחת גדולה ביותר שמשקלה כ-500 ק”ג ואשר ניתן לסובבה רק בעזרת בעלי חיים, והשניה קטנה יותר שניתן לסובבה בכח אדם. בתקופה שבה הוקם בית בד זה עדיין היה בית המקדש קיים והשמן שהופק בו שימש, כנראה, גם לצורכי המקדש ולכן סביר שבתהליך הפקת השמן עד תקופת בר-כוכבא לא נעזרו בבהמות שאינן טהורות אלא במספר אנשים שסובבו את אבן הממל הקטנה.

הוכחה נוספת לכך שהשמן שימש גם לצרכים דתיים היא מקווה הטוהרה שנמצא בכניסה. אבן הממל הגדולה המונעת רך בכח בעלי חיים הינה מאוחרת יותר, כנראה מהמאה ה -4 לספירה בעת שבית הבד חזר לתפקד שוב.

השלב השני הוא שלב הסחיטה.

את הזיתים המרוסקים שמו ב”עקל” שהיא סלסלת קש עגולה אותה הניחו למספר ימים בחדר סמוך על רצפה משוקעת, שם יצאו הטיפות הראשונות. (שמן זה נקרא “שמן כתית” והוא הטהור והמשובח ביותר ולכן אף היקר ביותר) לאחר הוצאת שמן הכתית, עברו הזיתים סחיטה נוספת.

bor_hamayim_100_01.jpg

זו נעשתה בבור אחר שבו נמצאת אבן ממל על ים ומעליה מונח גזע עץ אליו מחוברות אבני משקולת כבדות שבעזרתן נלחצים הזיתים. בעקבות הלחץ שוקע המוהל שהם המים היוצאים מהזיתים ואילו השמן צף.

בשלב השלישי

השמן נמזג לנאדות עור כדי שניתן יהיה להעבירו בבטחה במחילות הצרות, ונמזג לכדים בחדרי האכסון שאליהם נגיע בהמשך סיורנו..
לצד חדר הבד ניתן להבחין בחדר אכסון קטן שם אוכסנו הכדים שנמסרו כמס לרומאים, וכן בכוכים פנימיים ומוסתרים שם, כנראה, נשמר חלק ניכר מן השמן שהופק במקום והועלם מעיני הרומאים.
כאמור, הופסקה הפקת השמן בימי המרד וחודשה, כנראה, במאה הרביעית לספירה.

המשך הסיור במערות המסתור חוויתי ביותר שכן נאלץ להתכופף ולזחול דרך פתחים קטנים, כאשר מאחורי כל פינה מחכה לנו הפתעה אחרת. המעברים הצרים והנמוכים נועדו למנוע ולעכב את כניסת הרומאים. (במכלול נמצאים גם מעברים הסגורים לקהל מפני שיש בהם “מלכודות” (כגון בור עמוק במרכז החדר) שמטרתן לעצור את התקדמות הרומאים אם יכנסו למחילות.

דמיינו את החייל הרומאי המצויד בנשק ולבוש שריון כבד זוחל במחילות אילו! אין כל אפשרות לעבור כך במחילות אך אם יתפשט החייל משריונו יהיה חשוף לפגיעה מצד המתגוננים… שימו לב כיצד כל פתח בנוי בזוית של 90 מעלות ביחס לפתח שלפניו וזאת, שוב, כדי למנוע ריצה ישירה ומהירה של החייל הרומאי לתוך המבוך.

bet_keneset_100_01.jpg

<!–bar_cochva_war_01.htm–>

מובא מתוך מט”ח שהינו המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) הוא מלכ”ר – מוסד ללא כוונת רווח – שהוקם בשנת 1971 במטרה לסייע בקידום מערכת החינוך במדינת ישראל על-ידי פיתוח רעיונות, כלים, אסטרטגיות ומוצרים, שיש בהם אלמנטים של חדשנות ושינוי בתחומים חינוכיים בכלל ותחומי הטכנולוגיה החינוכית בפרט.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן