יציאתן של נשים, מעבדות אחת (של רודנות הגבר האלים), וכניסתן לעבדות אחרת (חיים של עוני) עדיפה עשרת מונים על פני הישארות תחת בעלות הגבר האלים, שכן בחירתן היא בין הסיכון לסיכוי!
tal_rabinovich_t180_02.jpg
היציאה לחרות נתפשת בדרך כלל כדבר חיובי ועל כן רצוי. יש לתת את הדעת לכך, שהבחירה הגלומה במצב של חירות – יכולה להיות הרסנית, אם לא נעשה בה שימוש נכון.
לדוגמא ולשם הבהרה, אני מביאה את הסיפור האקטואלי לימים אלה של יציאת בני ישראל ממצרים. לאחר שנים רבות של עבדות, בתנאים קשים של עבודת פרך, הצליחו בני ישראל לצאת ממצרים והלכו כנוודים במדבר בתנאים לא תנאים, בדרך לא דרך, תוך שהם סובלים מרעב, מסכסוכים, ממאבקים, מהרג, ממגפות ומאסונות שהאלוהים העניש אותם בהם.
הם היו ללא מדינה כשבויים של תנאי השטח.
לאחר כל אלה, הצליח העם להגיע לארץ ישראל ובמלחמות קשות תחת שרביטו של המנהיג יהושע כבשו את הארץ ונאחזו בה, תוך שהם נעזרים בשופטים אחרים.
בשלב מסוים העם החליט, מתוך תחושת חופש, מתוך תחושת חירות, שהוא רוצה, כי ימלוך עליו מלך כשאר העמים סביבו. בא העם אל הנביא שמואל ואמר לו: אנחנו רוצים לאמץ את מנהגי הגויים הנאורים ולהמליך עלינו מלך.
זו הייתה בחירתו של העם, ללא כפייה! זו הייתה הדמוקרטיה שביקשה לשים עליה עול מלכות מתוך החופש שהיה לה. ואין מדובר כאן במלכות שמיים אלא במלכות בשר ודם.
העם ידע לאן הוא מבקש להגיע, ולהסרת כל ספר הבהיר להם שמואל הנביא:
“ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך: ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו: ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו: ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות: ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתכם הטובים יקח ונתן לעבדיו: וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו: ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו: צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים: וזעקתם ביום ההוא מלפני מככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא: וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו:…” (שמואל א, פרק ח’ פס’ י”א-כ’)
וזו הייתה תחילת מלכות ישראל!
באותה מידה העם היה יכול לבחור סנהדרין עם מנהיג רוחני כנביא, באותה מידה העם היה יכול לבקש שלטון דמוקרטי… אך העם בחר להיות כשאר העמים סביבו, כמצרים, כאשור, כבני עמון… לכולם היו מלכים. העם, לא שעה לאופק החדש אותו הציע הנביא שמואל.
ואז… מהיכן הגיעו 1000 הנשים לשלמה המלך? מהעם החופשי אשר חירותו הייתה בידו! ולא שלא ידעו לקראת מה הם הלכו… למרות האזהרות של שמואל הנביא, למרות ההסברים והדוגמאות… לא שעה העם לכל אלה ובחר בעבדות מתוך חירותו.
אולם בכל זאת ראוי לציין, כי אין להשוות בין עבדות לפרעה המלך לבין עבדות מסוג אחר, העדיפה עשרת מונים והיא למלכות שלמה.
* * *
Violence_180k-n_2004_01.jpg
לאחרונה, עלתה לדיון הציבורי סוגיית העוני של נשים אשר בוחרות להתגרש מבעל אלים ומתעלל ולצאת לחיים של חירות מאלימות על כל גווניה. לדידי זוהי סוגיה כואבת במיוחד, כי על בשרי אני יודעת במה כרוך הדבר ועד כמה קשה התמודדותן של נשים המגדלות את ילדיהן בכוחות עצמן – לעיתים רבות ללא תמיכה כלכלית כלשהי כאשר עליהן מוטל עול גידול הילדים.
אולם יציאתן מעבדות אחת (של רודנות הגבר האלים), וכניסתן לעבדות אחרת (חיים של עוני) עדיפה עשרת מונים על פני הישארות תחת בעלות הגבר האלים, שכן בחירתן היא בין הסיכון לסיכוי!
כאשר הן נשארות בקשר אלים הן אינן זוכות בחירות כלשהי ואף מצויות בסיכון חיים מתמיד ללא שום סיכוי לשיפור מצבן ומעמדן, בעוד שהיציאה (הגירושין) יוצרת סיכוי ופתח למשהו אחר, משופר, וזאת מעבר למוטיב של החופש מהסכנה אותו הן מצליחות להשיג.
__________
* הכותבת טל רבינוביץ’, הינה סופרת, מרצה ומורה בחינוך המיוחד בבית ספר תיכון ומלמדת בנושא התמחותה הוראת אנגלית לילדים ליקויי למידה. בין ספריה לילדים: “בנגורו הקנגורו” ו”מה אוכלים הדגים” (בהוצאת דני ספרים). השנה, ראו אור שני ספרים מפרי עטה: “ניעור” בהוצאת קורטוב, ו”כלה ונחרצה” בהוצאת ספריית הפועלים הקיבוץ המאוחד.
טל רבינוביץ’, מרצה כיום, על אודות ספריה ועורכת “מפגשים עם סופרת” בפני קהלים מגוונים לרבות קהלים מקצועיים ובפני ילדים. המעוניינים ליצור קשר עם הסופרת יפנו לאתר האישי tal-tales
Add Comment