איך יכול להיות שתקופה כל כך ארוכה, לא השכילו חברי סיעת “העבודה” בכנסת להבין שאי אפשר להיות אהודים בציבור כאשר כל אחד רוצה רק את טובתו האישית?
ליו”ר מפלגת “העבודה”
ולחברי הסיעה בכנסת
הנדון: פני שרידי “העבודה” לאן?
שלום לכולם,
אני פעיל ב”העבודה” שמנסה כבר שנים בכל דרך לומר: “המלך עירום”. אמרתי זאת השבוע לשמעון פרס, בכנס המפלגה בנתניה, והוא ממרום מעמדו הבינלאומי, המנותק מצרכים יומיומיים ישראליים חברתיים וכלכליים – נדבק לרצונו להיות בשיא הטיולים בעולם, כאוהב שלום.
Nissim_Gabbay_180_07.jpg
שמעון, כולנו אוהבים שלום, אבל בינתיים, צריכים גם לחיות. צריך מפלגה אלטרנטיבית ל”ליכוד” – כי היא פשע לעם ישראל. אסור שהתירוץ לבחירה מחודשת של “הליכוד” אחרי שרון, תהיה ביבי נתניהו, כי… “אז מי האלטרנטיבה?”.
מפלגת “העבודה” נכון להיום, אינה קיימת. כל צמרת חבריה, שואפת ב”בודדת” להיות ראש ממשלה. כל מנגנון המפלגה משותק. דרכה של המפלגה כבר אינה ברורה וידועה לאף חבר, ובטח לא לעם ישראל…
ככה, אי אפשר להמשיך.
תוספת הטירוף ל”תפור חליפות” ולהיות מוכנים להכנס לממשלתו של השורד שרון, שעושה הכל למען עצמו בלבד, נראה ככאוס אידיאולוגי ומוסרי שכבר קשה לומר אם יכול לפגוע בגוף “מת”.
shimon_peras_100_001.jpg
לא זו הדרך, ואינני “אחד העם” – אלא – אחד האדם.
בימים אלה, אני נקרע בין הרצון להשאר חבר מפלגת “העבודה”, לבין המשך המאמץ להקים מפלגה חדשה (מע”ן – מפלגה עממית נטו).
אינני נאיבי. למרות רצון עז בעם לשינוי מהותי, שאינו בנמצא, נכון להיום, בפוליטיקה הישראלית, אני מודע לקשיים האדירים שבהקמת גוף חדש.
אבל אינני מוכן לראות את מדינת ישראל מידרדרת לתהום של חיים לא חיים – כי ככה היא הפוליטיקה, כי ככה היא הממשלה, כי אין אופוזיציה, כי אין אלטרנטיבה.
האם זהו עם ישראל?
האם כל מה שאומר רוב העם, יום יום, הן על הממשלה, הן על החכי”ם, הן על האופוזיציה – היא דמותנו.
איך יכול להיות שתקופה כל כך ארוכה, לא השכילו חברי סיעת “העבודה” בכנסת להבין שאי אפשר להיות אהודים בציבור כאשר כל אחד רוצה רק את טובתו האישית?
האם חברי הסיעה, באמת כל כך, מטומטמים, לחשוב שיש מקום ל-19 ראשי ממשלה?
ואנא הסבירו לי חברים, מדוע אינכם הולכים לבחירות פנימיות, בוחרים מנהיג ומתייצבים מאחוריו למען המפלגה, למען העם, למען התקווה?
האם לא מספיקה לרובכם, תהילת הח”כ, השר, המשכורת, הפנסיה (לפעמים גם הכפולה)?”.
אני יודע שדבריי קשים, אבל נכונים.
אני יודע לכתוב, אבל גם יודע לדבר ישירות לגובה עיניו, של כל אחד מכם. כך גם עשיתי בחודשים האחרונים וכאשר אתם נפרדים זה מזה – אתם דווקא מסכימים איתי. אבל כאשר אתם צריכים להחליט החלטות, פתאום כל האפסיות הפוליטית צצה, והכל נעשה בחפיפיות, באינטרסנטיות, ובחוסר אחריות. למה?
אם יש בכם אומץ, אם אתם מאמינים בעצמכם, אם נותרה בכם מעט נורמה ודרגת מוסר פרטית וציבורית – אנא התייחסו לדבריי ברצינות.
בהזדמנות זו, אני פונה גם אל הצעירים במפלגה. אתם ממש מאכזבים, בחוסר הרצון לשנות פני המפלגה מזקנה וישנונית – לצעירה ויוזמת.
אין מנהיגות אין נחישות.
בברכה
נסים גבאי –
נתניה, רמב”ם 26
050-206511
* הכותב הוא נסים גבאי, 050-206511, gabbai@012.net.il, המשמש כמנהל פורום “השלטון בישראל” באתר ynet
