לוחם, שוחר שלום, פוליטיקאי ונשיאה השביעי של המדינה.
איש צבא, פוליטיקאי ונשיאה השביעי של המדינה. נולד ב-1924 בתל-אביב. חיים וייצמן, נשיאה הראשון של ישראל, היה דודו. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי והוצב במצרים ובהודו.
weizman_ezer_100_01.jpg
משנת 1946 עד 1948 היה חבר בארגון הצבאי הלאומי (אצ”ל) ואחת ממשימותיו ב-1946, שלא ביצע, היתה לחסל באנגליה את הגנרל אוולין יו בארקר, שלאחר פיצוץ מלון “המלך דוד” בירושלים על-ידי האצ”ל קרא לפגוע ביהודים במקום שם יכאיב להם – כיסם.
וייצמן, שירת ב”שירות האווירי” שקדם להקמת חיל האוויר הישראלי.
במלחמת העצמאות הטיס תחמושת ואספקה לנגב ולגוש-עציון וב-1948 נשלח לצ’כוסלובקיה, ללמוד להטיס את מטוסי ה”מסרשמידט” ולהטיס אחד מהם לישראל. וייצמן, שירת בחיל האוויר עד שנת 1966. בשמונה השנים האחרונות לשירותו, כיהן כמפקד החייל.
בשנים 1969-1966 היה ראש אגף מבצעים וסגן הרמטכ”ל. הרקע הפוליטי שלו מנע את מינויו כרמטכ”ל.
ב-1969 כיהן כשר תחבורה מטעם גח”ל בממשלת הליכוד הלאומית השנייה שהקים לוי אשכול.
בשנים 1972-1971 כיהן כיושב-ראש הנהלת תנועת החרות, והתפטר בדצמבר 1972 עקב מחלוקת עם מנחם בגין סביב חלוקת המושבים במרכז המפלגה. חזר לחרות במאי 1973 ונשאר בה עד 1980.
וייצמן, נבחר לכנסת התשיעית (1977) לאחר שהיה אחראי למסע הבחירות של הליכוד. מונה לשר ביטחון בממשלתו הראשונה של מנחם בגין, ושיחק תפקיד חשוב בתהליך השלום עם מצרים.
במרס 1978 החליט על ביצוע מבצע ליטאני ומייד לאחר מכן הציע הקמת “ממשלת שלום לאומית” לקידום תהליך השלום – רעיון שנדחה על-ידי ראש הממשלה.
weizman_ezer_180_01.jpg
בתקופה זו, חל שינוי מהותי בדעותיו והוא הפך ביקורתי יותר ויותר כלפי המדיניות הנוקשה והבלתי מתפשרת של מפלגתו בנושא תהליך השלום, תוך שהוא מתנגש עם שר החקלאות אריאל שרון, סביב נושא מדיניות ההתנחלות.
במאי 1980 התפטר מהממשלה, כשהעילה – קיצוצים בתקציב הביטחון. בנובמבר 1980 שקל ייסוד מפלגה חדשה בהנהגת משה דיין וכתוצאה מכך סולק מחרות. בשנים 1984-1980 פנה לעסקים.
במרס 1984 ייסד וייצמן, מפלגה חדשה בשם יחדש התמודדה בבחירות לכנסת האחת-עשרה (1981). יחד זכתה בשלושה מושבים והצטרפה לגוש שנוצר סביב המערך לקראת הקמת ממשלת האחדות הלאומית. בממשלה שהקים שמעון פרס מונה וייצמן, כשר בלי תיק וחבר הקבינט המצומצם.
בינואר 1985 מונה כמתאם לענייני ערבים וביטל את משרת יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. באוקטובר 1986, הצטרף עם מפלגתו למפלגת העבודה.
בממשלת האחדות הלאומית שהקים יצחק שמיר ב-1988 מונה וייצמן, לשר המדע והטכנולוגיה.
בסוף 1989 איים שמיר, לסלקו מהממשלה בגלל מגעים שקיים עם אנשי הארגון לשחרור פלסטין (אש”ף). לאחר פירוק ממשלת האחדות הלאומית החליט להתרחק מהפוליטיקה והתפטר מהכנסת בפברואר 1992.
ב-1993 נבחר לנשיא המדינה וזכה ללא מעט ביקורת בשל התבטאויותיו הפוליטיות וסירובו לקצוב את תקופות מאסרם של אסירים מספר.
בעקבות הסכם הצהרתה עקרונות עם הפלסטינאים וחוסר ההתקדמות במשא-ומתן לשלום עם סוריה, חלה הקשחה בדעותיו.
אולם, לאחר הקמתה של הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו ביוני 1996 ותחושת המשבר ביחסים עם הפלסטינאים, פעל לקדם את המשא-ומתן עמם ובאוקטובר אף הזמין את ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, לביקור בביתו בקיסריה.
למרות ביקורת על מעורבותו הפוליטית היתרה, נבחר וייצמן, לתקופת כהונה שניה, כנשיא במרס 1998. לאחר בחירתו של אהוד ברק, כראש ממשלה, דיבר וייצמן, בזכות הנסיגה מהגולן, תמורת שלום עם סוריה ובכך העלה את חמת האופוזיציה.
בסוף דצמבר 1999 פורסמה הידיעה שהחל משנת 1988 קיבל וייצמן סכומי כסף גדולים ולא דיווח על כך לרשויות. למרות שהפרקליטות החליטה שאין בסיס להעמדתו של וייצמן, לדין, בעיקר בגלל התיישנות, הביאה הפרשה להתפטרותו של וייצמן מהנשיאות. מכתב ההתפטרות הועבר ליו”ר הכנסת ב-11 ביולי 2000, ונכנס לתוקפו ב-13 ביולי.
המידע המובא כאן מתוך אתר הכנסת
ביוגרפיה נוספת
