מי שרואה את אבא זורק על אימא כוס… זורק אחר כך, גלידה אל צמד ילדות קטנות על הבמה.
השבוע, נתבקשתי על ידי בני הבכור, כי אבוא לראותו מופיע בתחרות כישרונות צעירים, בה השתתף מטעם בית ספרו. האירוע התקיים באחד הקניונים שבחיפה תחת אבטחה כבדה אשר תגובתי הראשונה אליה הייתה: “הם הגזימו”. אולם, מיד הבנתי כי לצערי, שגיתי בשיפוטי המהיר מדי, האופטימי אולי…
tal_rabinovich_t180_02.jpg
קבוצות של ילדים נרגשים והורים נרגשים עוד יותר, התגודדו סביב בימת המופע ולרובם מצלמות בידיהם ותקוות בלבותיהם. בימת המופע הוקמה ברחבה של הקומה התחתונה בקניון ליד חנות ספרים, אשר סבלה מבריחת לקוחות כתוצאה מאותו אירוע רועש ועמדה כמעט שוממה מאדם. לעומתה, חנות הגלידה שלידה התפרנסה יפה באותו הערב ואף ערכה מבצע מיוחד, כדאי ומפתה.
משתי הקומות העליונות אשר מעל הבמה יכלו הצופים להביט מטה ולהתרשם מהכישרונות הצעירים… אך עד מהרה הסתבר שלא רק זאת…
לקראת אמצע התחרות, נחתה על מרכז הבמה כוס מלאה בגלידה שכמעט ופגעה במנחה הנמרץ ובצמד הזמרות הצעירות. הנזק (המיידי) היה גלידה מרוחה על הבמה ומקצת כתמים אשר ניתזו על בגדי המנחה.
הבחנתי באנשי הביטחון שלנו שמיד נכנסו לפעולה; ליד הבמה – אחד, בקהל שממול הבמה – עוד אחד, בקומה השנייה – שניים ובקומה השלישית – הספקתי לראות רק אחד אך ייתכן והיו שם יותר. החל מרדף אחר הוונדליסט ואינני יודעת מה עלה בגורלו… אך לאנשינו שלום והמופע המשיך להתקיים עד לסופו.
כוס הגלידה הוסרה מיד מהבמה ושמעתי את איש ה-sound ממלמל: “מזל שלא פגעה בציוד”.
באמת מזל! מזל גם שלא פגעה בראש אחת הבנות הצעירות… מזל שאיש לא החליק עליה… מזל שאף אחד לא נפגע… וכדאי לקחת בחשבון, כי גם ממכה הנראית לכאורה קלה, אפשר לעבור לעולם הבא…
ולשם חידוד והבהרה, נספר על מעשה שהיה באישה אשר ספגה סתירת לחי “חינוכית” מבעלה וכתוצאה מכך איבדה את שיווי משקלה, מעדה, ובעת נפילתה נתקלה רקתה בפינת השידה והיא מתה על המקום, כתוצאה מהמכה, שחטפה בעת נפילתה. הוא ממש לא התכוון להרגה…!
policeman_100_2004_01.jpg
ומעשה נוסף באישה, אשר פנתה למשטרה ולבתי המשפט כדי לקבל הגנה מפני בעלה האלים. בהיותה מצוידת בהוכחות להתעללותו בה מטעם בית החולים שטיפל בה, בדו”ח של עובדת סוציאלית אשר העריכה את מסוכנות הבעל ובתיק עב כרס המתעד את מסכת התעללויותיו בה… פסק השופט צו הרחקה וצו מעצר-בית על אותו אדם.
אך מכיוון ש”כוחותינו” עסוקים בין היתר גם במרדף אחר זורקי גלידות למיניהם, אחר זורקי גלידות תבעירה למיניהם ומתאבדי תבעירה… אותו גבר אלים, יודע אל-נכון, כי כך הוא המצב ופועל בהתאם.
לכן, לא נפסול על הסף את ההשערה הבאה: אולי זורק כוס הגלידה בקניון הוא בנו של אותו גבר אלים ומתעלל, כי כידוע… “התפוח לא נופל רחוק מהעץ”…
ואכן, צווים אלה (צו הרחקה וצו מאסר בית), הנתפשים בעיני השופטים, כאמצעי הרתעה, כאמצעי הענשה וכאמצעי הגנה לאישה, למעשה בפועל, באין אפשרות לממֶש ולאכוף צווים אלה, הרי שמדובר בפיסת נייר חסרת תוקף וחיי האישה הפקר.
לכן, נכונה הטענה, כי בכל יום בו גבר המסכן את “זוגתו” נמצא משוחרר ממאסר בבית הסוהר – האישה יכולה להירצח על ידו. למשטרה, הרי ממילא אין את כוח האדם הדרוש אשר יפקח על ביצוע הצווים ובעת הפרתם גם יפעל.
מסקנה: לאור הכתוב לעיל, יש להפסיק את השימוש בצווים חסרי תוקף אלה.
הפתרון: לטווח הקצר – מאסר בבית כלא, בתנאים שיש בהם הרתעה, לצד טיפול לשיקום.
לטווח הרחוק – חינוך: מי שרואה את אבא זורק על אימא כוס… זורק אחר כך, גלידה אל צמד ילדות קטנות על הבמה.
__________
* הכותבת טל רבינוביץ’, הינה סופרת, מרצה ומורה בחינוך המיוחד בבית ספר תיכון ומלמדת בנושא התמחותה הוראת אנגלית לילדים ליקויי למידה. בין ספריה לילדים: “בנגורו הקנגורו” ו”מה אוכלים הדגים” (בהוצאת דני ספרים). השנה, ראו אור שני ספרים מפרי עטה: “ניעור” בהוצאת קורטוב, ו”כלה ונחרצה” בהוצאת ספריית הפועלים הקיבוץ המאוחד.
טל רבינוביץ’, מרצה כיום, על אודות ספריה ועורכת “מפגשים עם סופרת” בפני קהלים מגוונים לרבות קהלים מקצועיים ובפני ילדים. המעוניינים ליצור קשר עם הסופרת יפנו לאתר האישי tal-tales
צילום: אילוסטרציה/אתר המשטרה
Add Comment