שמעתי משפט אחד חשוב ומוביל בנאומו של ראש הממשלה, ואני כמעט בטוח שאף אחד לא שם לב אליו. שרון, אמר מפורשות שאיננו מאמין שכל הויכוח והנסיון הפוליטי/בטחוני הזה לייצב את הסיכסוך עם הפלשתינאים, הוא אשר יביא את המזור הכלכלי לישראל!
כמנהגי השגור, ללא מורא ופחד, אני מוכן להביע את דעתי על נאום ראש הממשלה – עוד טרם נכתבו על כך תילי תילים של פרשנויות. יתרה מזאת, במאמר מוסגר, אני בטוח כי לא מעט מציצנים ממקומות “רחוקים” נכנסים לכאן כדי לשאוב אי אילו רעיונות.
Nissim_Gabbay_180_05.jpg
נאום ראש הממשלה היה צפוי.
נאום ראש הממשלה היה מחוייב, אם מחמת הלחץ ההסברתי של רבים מנבחרי העם, אם מלחץ אמריקאי ואירופאי, ואם מלחץ הולך וגובר עליו גם מהציבוריות הישראלית. כולם למעשה ניווטו את ראש הממשלה לומר משהו גדול, חשוב, ואולי שונה.
ומה עשה האיש?
אמר לכולם את מה שהם רצו לשמוע.
לימין, הוא אמר שהשד לא יהיה ממש נורא ויעקרו רק ישובים לא מאושרים, כאלה שרמת הבטחון, ממש גרועה בלב האוכלוסייה הערבית – ובעיקר לא ציין, שום שם של ישוב, כדי “למשוך זמן”.
לשמאל, הוא “הבטיח” החזרת ישובים לשטחים בטוחים קרוב לישראל, ולמעשה ציין, בפניהם חזון של הינתקות מהפלשתינאים. הם שם אנחנו כאן. מוכר, לא?!
מאחר והמוטו של כל הנאום היה בלבול אחד גדול, ללא תאריכים, ללא קביעת גבולות, ללא הדגשה על איזה ישובים יוזזו ואם בכלל – החילונו שומעים סקפטיות משני עברי המתרס הפוליטי, דבר שכנראה יוביל יותר למחדלים – מאשר לביצוע משהו דרמטי.
saron_t_180_id_154_01.jpg
אבל אני שרגליי תמיד על הקרקע, גם ברגעי “התרגשות” בעניינים פוליטיים דרמטיים ככל שיהיו, שמעתי משפט אחד חשוב ומוביל בנאומו של ראש הממשלה, ואני כמעט בטוח שאף אחד לא שם לב אליו.
אריאל שרון, אמר מפורשות שאיננו מאמין שכל הויכוח והנסיון הפוליטי/בטחוני הזה לייצב את הסיכסוך עם הפלשתינאים, הוא אשר יביא את המזור הכלכלי לישראל!
בעובדה הזאת (השנוייה ציבורית במחלוקת) אני מסכים איתו, רק שאני יהיה זה שימשיך ללחוץ עליו ליישם אלפית מהעניין הזה.
אני בטוח במאה אחוז כי יש צורך להקים מפעלים חדשים כדי להעסיק עשרות אלפי מובטלים – גם אם לא יהיה שלום עם הפלשתינים.
אני בטוח במאה אחוז שצריך לבחור לכנסת ולממשלה אישים רציניים וישרים בלבד, גם אם לא יהיה שלום ובטחון.
אני מאמין בשלטון החוק למען האזרחים, ולא התעמרות פקידות עובדי המדינה – כאילו היינו עובדים זרים בלתי חוקיים.
אני חושב ותומך נלהב בצורך המיידי להקים מטה ממשלתי בכיר למלחמה בתאונות הדרכים – עוד לפני השלום, לפני ההיפרדות, לפני הכל…
אני בעד רפואה לכל נצרך, גם אם תרופתו אינה כלולה באיזה “סל בריאות” שרירותי, הרבה לפני כל הסכם עם הפלשתינאים.
וכו’ וכו’…
לדעתי, כל השחור שיש לנו מול העיניים אינו מכת טבע, אלא מכת שלטון אטום לבעיות היומיומיות – הגדולות אלפי מונים מהסדרי שלום עם הבאים לכלותינו. התירוץ שדוחה את הכל לאחרי השלום – דוחה אותי!
* הכותב נסים גבאי, משמש מנהל פורום “השלטון בישראל” באתר ynet
