בית המשפט קבע, כי חישוב הפטור שנעשה במקרה דנן, מתעלם מכך שישנו הבדל משמעותי בין דירה קטנה עם חצר קטנה ובין דירה קטנה עם חצר רחבה המנוצלת לגידולים שונים
מהי הדרך הראויה לחישוב הפטור ממס שבח בדירת מגורים צמודת-קרקע, מקום בו ישנו מבנה קטן עם חלקת קרקע גדולה הצמודה לה, כאשר ישנן גם זכויות בניה שלא מומשו?
house_p_100_01.jpg
זוהי השאלה בה הכריע בית המשפט בערעור שהוגש בגין שומת מס שנערכה למערערת בגין מכירת בית מגורים בן 50 מ”ר שנבנה בחלקה בת 872 מ”ר, בו התגוררה במשך 30 שנה.
המערערת מכרה את זכויותיה לשתי קונות המתעתדות להרוס את המבנה ולממש את זכויות הבניה על ידי הקמת שני מבנים נפרדים. התמורה הכוללת ששולמה הייתה סכום השווה ל-137,000 דולר.
מנהל מס שבח קבע, כי במחיר מכירת בית המגורים שבנדון, מגולמות זכויות הבניה שלא נוצלו. בהסתמכו על סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), פיצל את התמורה פיצול רעיוני, ועל סמך נוסחת “בטאט” פטר את המערערת מתשלום מס שבח על הסכום של 325,000 ש”ח בלבד וחייבה בתשלום מס על היתרה. על החלטה זו, הגישה המערערת את ערעורה.
לטענתה, משהחליט המערער לא לערוך שומה על יסוד פיצול פיסי, חייב היה להעריך בגדר הפיצול הרעיוני של יחידות המס את הנכס כולו כמיקשה אחת, ללא זכויות הבניה, ולא רשאי היה לבסס הערכתו על שווי המבנה לבדו.
בית המשפט קבע, כי חישוב הפטור שנעשה במקרה דנן, מתעלם מכך שישנו הבדל משמעותי בין דירה קטנה עם חצר קטנה ובין דירה קטנה עם חצר רחבה המנוצלת לגידולים שונים.
חישוב מוטעה זה הוא שהביא לקביעת שומה כה מזערית בגין דירת המגורים, עד כי היה צורך – כדי להגיע לפטור המינימאלי הקבוע בחוק – להוסיף כ-100,000 ש”ח – כשליש סכום הפטור.
עוד הוסיף, בית המשפט, כי אמנם ישנו צורך למצוא דרך אחרת להערכת שווי הקרקע, ללא שווי זכויות הבנייה, ולהפרדה בין שווי הנכס עם ובלי זכויות הבניה, אך בהיעדר “נוסחה”, מתאימה אין מנוס, מעריכת שומות ספציפיות, שיענו על השאלה מהי התמורה שקיבלה המערערת עבור זכויות הבנייה שלא נוצלו.
ע”א 8244/02, פאולה כרמל נ’ מנהל מס שבח מקרקעין
* הידיעה מובאת באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”.
Add Comment