התקשיתי לשמוע ולראות את נציג הממשלה בא ומסביר שלגבי בתי החולים, הוא מסכים… (וואללה?) אבל אחרי כל מיני פלפולים אומללים, הוא ביקש שיהיה סעיף: “הכל בתנאי שיהיה תקציב…).
קריאת טלפון של נכה, הפנתה אותי לראות את הוועדה הדנה בכנסת על חוק נגישות הנכים לבנייני ציבור וכדומה. הזדעזעתי. ממש חלמאים ומי יודע בידי מי נתנו מבטחינו לחוקק חוקים.
Nissim_Gabbay_180_05.jpg
בראש השולחן ישבו שלושה חכי”ם:
ח”כ יאסינוב – שינוי.
ח”כ יהלום – מפד”ל (יו”ר).
ח”כ דהן – ש”ס.
בקהל ישבו נציגי הנכים.
אני מודה, שעד “פיצוץ” הישיבה (כאילו – מיד תבינו) תפסתי את הראש כלא מאמין.
בסה”כ היו צריכים להחליט שיש לחייב כל מקום ציבורי בדרכי גישה לנכים, גם פיזית, גם לעיוורים וכבדי שמיעה.
מתברר (אחרי השיסוע וקריאות הביניים של מומו – נציג נכים, מוכר) שכבר ארבע שנים דנים בהצעת החוק הזו…
ישנם בהצעת החוק סעיפים מיוחדים על בתי-ספר, על קניונים, על בתי-חולים, על… אללה או אכבר!
התקשיתי לשמוע ולראות את נציג הממשלה בא ומסביר שלגבי בתי החולים, הוא מסכים… (וואללה?) אבל אחרי כל מיני פלפולים אומללים, הוא ביקש שיהיה סעיף: “הכל בתנאי שיהיה תקציב…).
אתם לא מאמינים?
תאמינו.
אז קפץ ח”כ דהן ואמר שאף פעם לא יהיו תקציבים, ואפילו קיצצו את תקציבי הפיתוח של בתי-החולים מ-440 מליון ל-120!
ח”כ יהלום, אומנם אמר שזה לא מקובל עליו וחייבים לבנות “רמפה” לגישת נכים, בדיוק כמו כל דבר אחר בביה”ח, עד שמומו התפוצץ…
“מה אתם מקשקשים כאן 4 שנים”? זעק.
ח”כ יהלום, אמר לו: “תצעק תצעק, רק תגיד מתי אתה מסיים”.
ח”כ יהלום, לא התייחס בכלל לנכה מומו, אלא קפא במקום, והטיח במומו: “זהו. גמרת”?
מומו, שהתרגז עוד יותר המשיך לדבר בכאב על האבסורד הזה של סעיפי סעיפים על דבר כל כך ברור, עד שקם עליו גם הח”כ יאסינוב מ”שינוי”: ” בגללך, לא נחוקק את החוק הזה. אתה הפרעת”.
אלוהים ישמור. (זה אני אומר).
גם ח”כ יהלום, שבכלל לא התיחס למומו, אמר לו: “אתה מומו, לא עשית שום דבר 4 שנים כדי לקדם את החוק…”.
הבנתם? מומו, הוא המחוקק…
“אתה לא יודע לעבוד” הטיח יהלום במומו.
“בוא ואראה לך עבודה, תוך עשר דקות אני מעביר את החוק” השיב לו מומו.
רבותיי החכ”ים:
אתם איומים ונוראים.
אתם מנותקים.
אתם מבזבזים את כספי המדינה.
אתם מבזבזים את זמננו היקר.
אתם לא ראויים להיות בבית הנבחרים.
הכותב נסים גבאי, משמש מנהל פורום “השלטון בישראל” באתר ynet.
