הצעירה
ShutterStock
• ■ ♦ ☺ ▼ ▲ ◄ © ■ – ■ ● ● ▼ ▲ ▲ ▪ ▪ ▪
—————
יהדות לוב – תבשילים בחגי תשרי
חגי ShutterStock
• ■ ♦ ☺ ▼ ▲ ◄ © ■ – ■ ● ● ▼ ▲ ▲ ▪ ▪ ▪
————–
———————
מקבלים את השנה החדשה עם מראה זוהר וקורן! מסכת דבש ויוגורט בהכנה ביתית ובזמן מינימאלי של 17 דקות! מאת מרכז הטיפוח והיופי “ביוטי רחל”.
הקוסמטיקאית רחל פנחסי מרשת ’ביוטי רחל’, מציעה: מסכת דבש ויוגורט בהכנה ביתית
ראש השנה בפתח וכסמל לשנה טובה ומתוקה אנו מוסיפים לשולחן החג תפוח ועיקרו בדבש המתוק המלווה אותו. מה לגבי עור קורן, חיוני ובעל מראה מתוק כטעמו של הדבש? הקוסמטיקאית רחל פנחסי מרשת ’ביוטי רחל’ מזמנת את כולם וכולן ליהנות משילוב מענג וקליל בין מסכה קרה וחמה ב 17 דקות בלבד!
בטרם נתחיל את מריחת המסכה חשוב לשטוף היטב את עור הפנים.
מסכת דבש חמה:
מערבבים היטב 2 כפות דבש ו-1 כף גינג’ר (מחמם),
מורחים על עור הפנים למשך 10 דקות.
שוטפים, מחכים שתיים שלוש דקות ובמקביל מכינים את המסכה הקרה
מסכת מנטה קרה:
מערבבים היטב 6 טיפות שמן מנטה ארומאטי (ניתן להשיג בחנויות טבע ובבתי המרקחת)ו-3 כפות יוגורט.
מורחים על עור הפנים למשך 7 דקות, שוטפים היטב במים.
שילוב מענג וקליל בין מסכה קרה וחמה ב 17 דקות בלבד
חג שמח !!!
מכון ביוטי משדר מקצועיות כבר מהרגע הראשון, הטיפולים מבוצעים מכל הלב, ע”י רחל- קוסמטיקאית מקצועית בעלת 35 שנות נסיון לכל סוגי העור וטיפולי פנים בהתאמה אישית, בוגרת מכון “עתידים” בעלת תואר P.M.E לקוסמטיקה רפואית.
בקליניקה של רחל, קוסמטיקה רפואית אשר עובדת על השכבות התחתונות של העור ובשל כך מטפלת בעור עייף, קמטים ופגמנטציה.
פילינגים קריסטלים ופילינגים רפואיים שטחיים, שיטה ייחודיות נוספת בקליניקה היא ע”י מכשור ה-silkdermic (קריסטלים).
רחל לא חסכה והוסיפה ללקוחותיה טיפול מיוחד במכשיר ה- CATIO VITAL – המכשיר המהפכני של מארי קור להחייאת העור טיפולי אנטי אייג’ינג המכשיר לטיפול לימפתי, ממצק את העור, מחזק שרירים, מעלים קמטים ונפיחות מתחת לעיניים.
S.C.P. – טיפולים טבעיים ותכשירים מצמחי מדבר יהודה לניקוי עור הפנים, ליפטינג, הזנה,זירוז התחדשות העור, חיטוב, טיפוח כף הרגל וטיפול באקנה.
מרכז הטיפוח והיופי “ביוטי רחל”, ת”א
רח’ הרצל 81, רעננה – 052-6568245
רח’ גורדון 67, תל אביב. טלפון: 03-5249980, נייד: 052-6568245
________________________
השבת והחגים במחזור השנה, וכן האירועים השונים במעגל החיים, העשירו את המטבח הטריפוליטאי במגוון תבשילים, המתכונים ודברי המתיקה, שבאו לידי ביטוי גם במטבח של העניים, שכלכלו את תקציבם בהתאם.
בחגים, היו התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו: ה”בזין” חליטה של בצק המבושל במים, בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר, בחג השבועות ויש כאלה שהכינוהו גם בראש השנה או בסוכות;; “ספנז” (סופגנין, מעין סופגנייה שטוחה) ב”לילת’ התנור”, בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים ובחג החנוכה ובעיקר ב”ראש חודש לבנאת’”, החל בימי החג
לסאן מחשי (לשון בקר ממולא)
בשל ריבוי עדרי הצאן, רוב התבשילים הבשריים, היו על טהרת בשר הכבש ובמידה פחותה על בשר עוף ובקר.
נונה מרי
החומרים:
1 לשון בקר
500 גר’ בשר בקר טחון (ללשון גדולה)
5 ביצים קשות
2 ביצים לא מבושלות
1/4 כפית פלפל שחור
1/4 כפית שטוחה קינמון
מלח (לפי טעם)
רצועות בד כותנה (חיתול חדש), או רשת בד, חוט תפירה ומחט
אופן הכנת הלשון:
חורצים בבסיס הרחב של הלשון שני חתכים צולבים (+). דוחפים פנימה אצבעות תוך כדי הרחבת הלשון והארכתו. ממשיכים לדחוס את הבשר הפנימי ויוצרים חלל בתוך הלשון (עד שאפשר להכניס פנימה את היד כמעט עד המרפק).
דוחפים ביצה קשה אחת עד לקצה הסגור של הלשון (כך שהלשון לא תסתובב בבישול וכן ליופי בחיתוך).
אופן הכנת המלית:
שמים בקערה הבשר הטחון, מוסיפים 2 הביצים הלא מבושלות, 4 הביצים הקשות שחותכים לרבעים והתבלינים. מערבבים היטב, הכל יחד, מכניסים את המלית לתוך הלשון.
אופן הבישול:
תופרים היטב את הפתח בבסיס הלשון, עוטפים את הלשון בבד/רשת ומלפפים חוט מסביב, כך שהלשון תישאר ארוכה וישרה. שמים בסיר, גדול דיו להכיל את הלשון בלי לקפלו, מכסים במים ומרתיחים על להבה גבוהה, וממשיכים לבשל היטב על להבה בינונית.
בגמר הבישול (ע”י בדיקה במזלג), מוציאים את הלשון מהמים ומורידים את הבד/הרשת העוטפים. מקלפים את קליפת הלשון הקשה בעודה חמה (כאשר הלשון מתקררת, קשה מאוד לקלפה), ונותנים לה להתקרר.
אופן ההגשה:
פורסים הלשון לפרוסות ומגישים (קרות או מחוממות) כמנה ראשונה או כתוספת במנה שנייה, בד”כ בארוחה של אירוע חגיגי במיוחד.
עז’ה בלכראת’ (חביתית כרשה)
החומרים:
300 גר’ בצלים של כראת’ (כרישה)
5 ביצים
מלח (לפי הטעם)
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
משתמשים רק בחלק הלבן של בצלי הכראת’. שוטפים היטב ומבשלים במים עם מעט מלח כ-10 דקות ומסננים.
קוצצים את הכראת’ המבושל ומערבבים עם הביצים והמלח ומטגנים לעז’ה – ביתית.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו.
עז’ה בסלק’ (חביתית עלי מנגולד)
החומרים:
300 גר’ עלי סלק (מנגולד) משתמשים בעלה הירוק ללא החלק המרכזי הלבן
5 ביצים
מלח (לפי הטעם)
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
שוטפים את עלי הסלק, שמים בקערה ויוצקים עליהם מים רותחים. משהים ל-3 דקות (המים מרככים את העלים) ומסננים.
קוצצים את עלי הסלק מערבבים עם הביצים והמלח ומטגנים לעז’ה – חביתית.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו: סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה’ כל בכיי: סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נושאי כלי ה’.
בלאח (תמרים צהובים)
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה’ הללויה: ובחסדך תצמיח אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך
ק’רעה מק’ליה (דלעת/דלורית מטוגנת)
החומרים:
250 גר’ דלעת/דלורית
שמן לטיגון.
אופן ההכנה:
פורסים את הדלעת לפרוסות בעובי 1 ס”מ ומטגנים אותן. יש המפזרים עליהן מעט סוכר לאחר הטיגון.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו.
רוביא (תרמילים ארוכים וצרים של סוג שעועית ירוקה) + מיני מוצרים בתפזורת: בטום (פירות האלה הארצישראלית), ענאבי (ענבי שיזף), ז’לז’לאן (שומשום), חאב עזיז (אגוזי טייגר), זית’ון (זיתים)
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שירבו זכיותינו ותלבבנו.
===================================
התבשילים לשבת כללו: “כסכסו” (קוסקוס – סולת בלולה בשמן המתבשלת על אדים, זכר למנחה בבית המקדש); “מפרום” (קציצות בתוך פלחי תפוחי אדמה, זכר למן, הנתון בין שתי שכבות טל); “חראימי” (תבשיל חריף עם דגים, לקיים אמרת חז”ל – “כל האוכל דג, ביום דג, ינצל מדג”); ה”דפינה” (החמין), שהיה עשוי ממגוון של תבשילים, קדרות ונזידים, עם “בזארת’ הדפינה” (תוספות שונות, כמו “מסראן” – מעי ממולא, “קוקלה” – כופתת סולת עם בשר ושומן, וכו’).
בחגים, היו התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו: ה”בזין” (חליטה של בצק המבושל במים, בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר) בחג השבועות ויש כאלה שהכינוהו גם בראש השנה או בסוכות;; “ספנז” (סופגנין, מעין
סופגנייה שטוחה) ב”לילת’ התנור”, בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים ובחג החנוכה ובעיקר ב”ראש חודש לבנאת’”, החל בימי החג; חלקי פנים של כבש צלויים ב”לילת’ אלכבדה ולראיה” בערב הושענא רבא; “חלאוות’ פורים” דברי מתיקה רבים ומגוונים (“דבלא”, “מק’רוט”, “בוריק בלוז”, “כעך מלבס” וכו’); “בסיסה” (תערובת של מיני תבואה ותבלינים קלויים וטחונים, סוכר, מיני פירות יבשים בלולים בשמן) בערב ראש חודש ניסן; ה”לליק” (החרוסת), המיוחדת ליהודי לוב; “המרוזיה” (תבשיל עם צימוקים ובשר כבש בד”כ) בימי חג הפסח; “עג’את’ אלמימונה” (חביתה
עם “מרגז”) ו”בולו אלמימונה” (סוג של עוגה עגולה, שבמרכזה משובצת ביצה קשה) באסרו חג של פסח; “שך אלכעך” (מחרוזת כעכים בצורות סמליות) בחג השבועות; נזיד העדשים ו”הדוידה” (פתיתי בצק וירקות) בתשע באב, וכו’.
רוב מגוון התבשילים והמאפים היה נהוג, בד”כ, בכל הקהילות היהודיות בלוב, אך, בשל תנאים שונים והשפעות סביבתיות, התפתחו גרסאות בשינויים מזעריים, בין קהילה לקהילה, שהתבטאו באופן ההכנה ובתוספות השונות למתכונים.
גם לגבי מגוון השתייה, הייתה נהוגה בד”כ אחידות בכל הקהילות: הן בשתייה החמה – התה (שהוכן בצורות ועם תוספות שונות), הקפה עם “זהר” (צוף פרחי הדרים) או עם “עטאר” (עלי גרניום), הקקאו (בעיקר בחורף ובשמחות), “זבבטנו” (חלמונים מוקצפים עם סוכר, הנמזגים לעתים לקפה וחלב); הן בשתייה הקרה – לימונדה, “רוזטה”, “תמר הינדי”, מי מעינות בתוספת פרוסות לימון, “זהר”, פרחי יסמין או פאל, תוספים טבעיים שנתנו גיוון של טעם וצבע – “לבסוס”,
והן בשתייה החריפה – הערק, ה”לאגבי” (נקטר דקלים), יינות, בירה, וכן ליקרים (שהוגשו, בעיקר בשמחות, לנשים).
ההסבה לארוחה הייתה בתחילה, על מחצלות סביב קדרה, והאכילה הייתה אף באצבעות הידיים. עם השנים, בהשפעת חדירת המודרנה, ההסבה לארוחה עברה סביב “מידה” (שלחן נמוך ומאורך) או שלחן (כאשר אב המשפחה בראשו), האכילה וההגשה נעשו בכלים מודרניים. גם הבישול, הטיגון, האפייה, הצלייה והקלייה היו בתחילה, במתקנים פשוטים וכן על “כאנון” (כירה עם גחלים), או ב”קושה” (מאפיה מרכזית). עם השנים, נוספו עוד מתקני בישול, כמו פתיליה, פרימוס…
יהודי לוב ניחנו במידת הכנסת האורחים, בכיבוד, ב”פתיחת שלחן” ובהגשת מטעמים ומעדנים, כל אחד ככל אשר תשיגנו ידו. שכיח ביותר היה טקס ה”שאי ערבי” (תה ערבי), שהתקיים בד”כ בשעות אחה”צ – חליטת תה בשלוש כוסיות: הראשונה מרה, השנייה מתוקה והשלישית הייתה תה קרמל עם “קקויה” (בוטנים) או עם “לוז” (שקדים).
דגי
—————-
אוכל טריפוליטאי, מתכונים של יהדות לוב לחג ראש השנה
ארוחת ראש השנה היא מהסעודות החשובות במסורת היהודית, ורבים נוהגים לקיים לפני הסעודה ’סדר ראש השנה’ בו נאמרות ברכות על מיני מזונות ומאכלים, המסמלים תקוות ובקשות לשנה החדשה. חגית מור, מנהלת קייטרינג גוונים, מציעה לכבוד ראש השנה מתכונים למנות חגיגיות, בהשראת ברכות ’סדר ראש השנה’ של קהילת יהדות לוב; סלק – יסלק חטאינו, לוביה – תרבה זכויותינו וכרישה – תכרות שונאינו
אוכל טריפוליטאי, מתכונים של יהדות לוב לחג ראש השנה
חודש החגים מביא עימו ניחוחות של מסורת וקודש. כל אחת מעדות ישראל חוגגת את החגים באופן המסורתי שהיה נהוג בביתה מדורי דורות. אולם, אחד המנהגים אשר הצליח להיכנס לביתם של בני עדות רבות הוא מנהג “סדר ראש השנה” במסגרתו נהוג לקיים בסעודת ראש השנה טקס מיוחד, הכולל אכילת מאכלים סימבוליים המכונים “סימנים” ואמירת ברכות על אותם המאכלים.
מקור המנהג בתלמוד, שם מצויינת אכילה של “קרא” (דלעת או קישוא), “רוביא” (מין שעועית, או חילבה), “כרתי” (כרישה), “סלקא” (סלק, תרד או עלי מנגולד) ו”תמרי” (תמרים).
עוד מאכלים מוזכרים בתקופת הגאונים שם נכתב גם על אכילת דבש, בשר שמן וראש כבש. אכילת רימון, תפוח ודגים מוזכרים בתקופת הראשונים. רק בסוף תקופת הראשונים, אוחד המנהג של אכילת תפוח עם מנהג אכילת דבש בקרב יהדות אשכנז, ומשם הוא התפשט לקהילות ישראל השונות.
לכל מאכל מתלווה ברכה (תפילה) הדומה לצליל שמו, לדוגמא: באכילת ראש דג מברכים “שנהיה לראש ולא לזנב”, באכילת סלק מברכים “שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו”. מיני מזונות אלו, מסמלים ביהדות את השמחה והברכה שבשנה החדשה (דלעת, תפוח בדבש), את השאיפה ליפרות ולהתרבות (רימון ודגים) ובקשה להשמדת אויבי ישראל (כרישה, סלק, תמרים).
הנה המזונות והברכות המקובלות הנלוות לאכילתם. חגית מור, מנהלת קייטרינג “גוונים” – מיזם עסקי חברתי המופעל על ידי נערות בסיכון, מוסיפה מתכונים מיוחדים לשולחן החג, בהשראת הסימנים והברכות של ’סדר ראש השנה’ של קהילת ’יהדות לוב’, האומרים; סלק – יסלק חטאינו, לוביה – תרבה זכויותינו ו-’כרישה’ – תכרות שונאינו.
▼ תפוח בדבש:
נוטלים פלח של תפוח מתוק, טובלים אותו בדבש
נוטלים פלח של תפוח מתוק, טובלים אותו בדבש ומברכים “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ” טועמים מן התפוח ומוסיפים “יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”.
ריבת תפוחים
מצרכים:
1 ק”ג תפוחי עץ מסוג גראנד
1 ק”ג סוכר
חצי כוס מים
אופן ההכנה:
מקלפים את התפוחים ופורסים לפלחים, מכניסים את התפוחים לסיר עם הסוכר והמים ומרתיחים לאחר שהתפוחים מגיעים לרתיחה מנמיכים את האש ומבשלים למשך שעה.
מגישים עם קרקרים או עם חלת החג.
▼ בטטה עם דבש ורוזמרין
מצרכים:
(ל-10 מנות:)
5 בטטות חתוכות
4 כפות דבש
3 ענפי רוזמרין
1 כף רוטב סויה
3 שיני שום כתושות
מלח גס
פלפל גס
אופן ההכנה:
מניחים את הבטטות החתוכות בתבנית אפיה, מפזרים את יתר המצרכים על הבטטות ואופים בחום של 180 מעלות כשעה
תמרים:
תמר
אוכלים תמרים ומברכים עליהם “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיתמו שונאינו ואויבינו”.
▼ תמרים ממולאים בבשר
מצרכים:
ל-(35 תמרים).
35 תמרים מיובשים, מגולענים (מסוג מג’הול)
400 גרם בשר בקר טחון
1 בצל קצוץ
מלח פלפל
1 כפית רכז רימונים
לרוטב:
2 כפות רכז רימונים
3 כפות סילאן
שלושת רבעי ציר בקר
מלח
פלפל
אופן ההכנה:
מטגנים את הבצל עד לשקיפות ומוסיפים את הבשר, רכז הרימונים, מלח ופלפל ומטגנים עד שהבשר מוכן. מניחים לתערובת להתקרר.
מכינים את הרוטב על ידי ערבוב כל המצרכים לרוטב, חוצים את התמרים וממלאים כל תמר בתערובת הבשר, בכמות של כפית.
יוצקים מעל התמרים את הרוטב ואופים בתנור בחום של 170 מעלות למשך חצי שעה
▼ רימון
פרי העץ השלישי (תפוח, תמר ורימון) עליו נוהגים לברך בסעודת ראש השנה ואחד משבעת המינים. במסורת היהודית נהוג לומר כי מספר הגרעינים ברימון הוא כמספר המצוות בתורה (תרי”ג). על הרימון, מברכים; “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שירבו זכויותינו כרימון”.
▼ טאבולה רימונים
מצרכים:
(ל-10 מנות:)
1 כוס בורגול
צרור פטרוזיליה קצוצה
1 כוס רימון
נענע
חופן אגוזי מלך
גבעול נענע
1.5 לימונים
1 כוס מים
מלח
פלפל
שמן זית
אופן ההכנה:
משרים את הבורגול במיץ מלימון אחד ובכוס מים, למשך שעה, מסננים את הבורגול ומוסיפים את גרעיני הרימון, הפטרוזיליה והנענע
מתבלים את הסלט בחצי לימון, שמן זית ופלפל, מערבבים היטב ובוזקים מעל את אגוזי המלך
▼ קרעא
קרעא שייך למשפחת הדלועים, לכן נוהגים ליטול דלעת
קרעא שייך למשפחת ה’דלועים’, לכן נוהגים ליטול דלעת (אפשר גם קישוא). על פי צליל שמו, מסמל ה’קרעא’ את התפילה ש”יקרע” גזר דיננו הרע ויוותרו רק מעשינו הטובים. הברכה הנהוגה היא; “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שתיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו”
▼ דלעת אפויה
מצרכים:
(ל-5 מנות)
3 דלעת ערמונים
שמן אגוזים
תבלינים (קינמון, אגוז מוסקט, סוכר חום או סילן)
אופן הכנה:
מכניסים את הדלעת למים רותחים ומבשלים במשך דקה או שתיים, חותכים את הדלעת לאורך ומקלפים את הקליפה.
מערבבים את התבלינים ואת שמן האגוזים עד שנוצרת משחה, אותה מורחים היטב על פלחי הדלעת.
אופים בתנור בחום של 180 מעלות למשך 50 דקות.
▼ רוביא
לאחר אכילת הקרעא עוברים לאכילת הרוביא (שעועית ירוקה, לוביה או פול. ישנן גם עדות המזהות את הרוביא כשומר או שומשום). על הרוביא מברכים; “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו ותלבבנו”
▼ סלט לוביה
מצרכים:
(ל-7 מנות)
1/2 ק”ג לוביה טרייה
1 בצל סגול קצוץ
2 כפות שומשום קלוי
10 עגבניות שרי מסוג תמר חתוכות לרבעים
שמן זית
מלח
1 לימון סחוט
3 כפות של שקדים מולבנים
אופן ההכנה:
חולטים את הלוביה במי מלח רותחים למשך כ-3 דקות ומעבירים מיד למי קרח, מערבבים עם שאר המצרכים, מתקנים תיבול ומגישים.
▼ כרתי
פשטידת כרישה
ה’כרתי’ – (כרישה/ פראסה) הוא סמל לתפילה, כי; “יכרתו” אויבינו ושונאינו, ומברכים עליו; “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו”
פשטידת כרישה
מצרכים:
(ל- 15 מנות)
3 בצלים גדולים קצוצים
4 גבעולי כרישה חתוכים לעיגולים
2 כוסות פטריות שפניון חתוכות
5 כפות שמן
3 ביצים
חצי כוס קמח תופח
מלח
פלפל
אגוז מוסקט
אופן ההכנה:
מאדים במחבת את הבצל, הכרישה והפטריות, מוסיפים לתערובת הירקות המאודים את יתר המצרכים ומערבבים היטב.
מעבירים לתבנית משומנת ואופים כ-40 דקות בתנור בחום של 180 מעלות. לנעוץ קיסם ולבדוק אם הפשטידה מוכנה.
▼ סילקא
תרד
ה’סילקא’ – (תרד, עלי מנגולד או שורש סלק), הוא האחרון מבין מזונות פרי האדמה (דלעת, לוביה, כרישה וסלק) עליהם מברכים בסעודת ראש השנה. על פי צליל שמו, ה”סילקא” מסמל את הבקשה לכך ש”יסתלקו” חטאינו ונידון רק לכף זכות, ועליו נוהגים לברך “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו עוונותינו”
▼ קציצות תרד ומנגולד
מצרכים:
(ל-30 קציצות)
2 חבילות עלי תרד שטופים
2 חבילות עלי מנגולד שטופים
1 בצל קצוץ
חצי צרור פטרוזיליה
500 גרם חזה עוף טחון
חצי כוס פרורי לחם
2 ביצים
מלח פלפל
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
חולטים את עלי התרד והמנגולד למשך 5 דקות, מוציאים מן המים הרותחים וסוחטים היטב, כשהעלים מצטננים קוצצים דק, מוסיפים את יתר המצרכים ומערבבים לתערובת אחידה.
יוצרים קציצות קטנות ומטגנים משני הצדדים בטיגון חצי עמוק.
▼ ראש כבש או דג
דג בתנור בעשבי תיבול
אכילת ראש דג על פי היהדות היא סמל להנהגה ולהצלחה. דגים מסמלים גם ריבוי ופיריון, אולם יש הנוהגים לאכול במקום דגים, ראש של כבש או ראש איל. הברכה הנלווית אליהם הינה; “יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב”
דג בתנור בעשבי תיבול
מצרכים:
(ל-מנת דג אחת)
1 דג ים/בריכה שלם
1/2 כוס שמן זית
1/3 כוס מיץ לימון
1/3 כוס יין לבן
2 ראשי שום כתושים
2 ענפים של רוזמרין טרי
2 ענפים טימין טרי
1 לימון פרוס
מלח
פלפל גרוס
אופן ההכנה:
מערבבים את כל החומרים(למעט הדג) ליצירת מרינדה.
מורחים את הדג במרינדה, מקפידים למרוח מכל היטב מכל כיוון, כולל בתוכו, מכניסים את פרוסות הלימון לתוך בטן הדג.
מכניסים את הדג לתנור אפייה למשך 20 דקות בחום בינוני.
בתיאבון וחג שמח!
________
גוונים- קייטרינג חברתי: הקייטרינג הינו מיזם עסקי-חברתי, המופעל על ידי נערות בסיכון השוהות בהוסטל “נאות אביב”. קייטרינג גוונים מציע שירות קייטרינג מקצועי, איכותי ומושקע, לאירועים פרטיים ועסקיים, ובין לקוחותיו ניתן למצוא לקוחות פרטיים, חברות עסקיות ומשרדי ממשלה.
נערות הוסטל “נאות אביב” לוקחות חלק פעיל בניהול והפעלת הקייטרינג, מתכנון התפריט האירוע וההקמה בשטח ועד הכנת המנות וניהול עמדות ההגשה. ’קייטרינג גוונים’, מציע שירותי קייטרינג והפקת אירועים באיכות ללא פשרות, ובמקביל מעניק לנערות מסגרת מקצועית, מאתגרת ומחנכת, המכשירה אותן להשתלבות בעולם העסקי בעתיד. המיזם מופעל ע”י עמותת “שחל”, בליווי פרויקט “עשינו עסק”- ששותפים בו “ציונות 2000”, “אשלים”, “הקרן לנוער בסיכון של ביטוח לאומי”, עמותת “מתן” ו”הבנק הבינלאומי הראשון”.
פרטי התקשרות במייל: קייטרינג גוונים, או בטלפון; 050-8689216.
————-
ליואב הרט – השף הראשי של “ארמונות הרודס” באילת יש הצעה מרעננת וקרירה עבורכם!
הקיץ בעיצומו, החום מתיש, וכולם מחפשים פינה מוצלת וממוזגת כדי להימלט אליה מהשמש הקופחת. אחד הפתרונות הנעימים והטעימים למצבים כאלה, הוא מאכלים ומשקאות קרירים ומרעננים המבוססים על פירות העונה.
“עונת הקיץ היא תקופה יצירתית במיוחד, משום שמזג האויר באילת חם מאוד וחשוב לנו שאורחינו המבלים שעות רבות בים ובבריכה יוכלו להתרענן לא רק במקלחת, אלא גם בחדרי האוכל ובמסעדות, כך שלצד מבחר מאכלים מגוון, אנחנו מפנקים אותם מדי יום ביומו גם במתכוני קיץ מיוחדים”, אומר השף הרט.
אם טרם הזדמן לכם להתארח ב”הרודס” וגם אם כבר התארחתם ואתם מתגעגעים לטעמים שם מוגש לכם באדיבותו של השף הרט מתכון מרענן לימי הקיץ הלוהטים, שכל אחד יכול להכין לבד בבית.
מרק מלון מרענן עם ריחן, חלב קוקוס וקוויאר אבטיח
מצרכים :
חצי ק”ג מלון קלוף ונקי מגרעינים
100 מ”ל חלב קוקוס
6 עלי ריחן (בזיליקום)
מעט גרידת קליפת הדרים ( תפוז )
200 גר’ קרח כתוש
120 גר’ סוכר
150 מ”ל מים
כדורי אבטיח קטנים לקישוט
הערה: לגרסה אלכוהולית (אופציונלי) ניתן להוסיף 1 כוס צ’ייסר ליקר מידורי מלון (או כל ליקר אחר על בסיס פירות).
אופן הכנה :
הכנת סירופ סוכר : 120 גר’ סוכר + 150 מ”ל מים + גרידת תפוז להביא לרתיחה ולצמצם לחצי כמות נוזל. להמתין עד שיתקרר.
1. יש לטחון את המלון, חלב הקוקוס, עלי הריחן וכוס צ’ייסר קטנה מסירופ הסוכר במעבד מזון, עד לקבלת מרקם קרמי, אחיד וחלק. המעוניינים בגרסה האלכוהולית יוסיפו גם את הליקר.
2. להוסיף קרח כתוש (בסגנון ברד), כשהיחס בין הברד למרק המלון הוא חצי – חצי.
3. אפשר להוסיף כדורי אבטיח קטנים שגולפו באמצעות כף פריזיאן קטנה .
4. לקשט עם עלי או תפרחת ריחן .
ניתן לשתות את המרק או לאכול עם כף.
בתאבון ולרוויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
————–
מקבלים את השנה החדשה עם מראה זוהר וקורן! מסכת דבש ויוגורט בהכנה ביתית ובזמן מינימאלי של 17 דקות! מאת מרכז הטיפוח והיופי “ביוטי רחל”.
הקוסמטיקאית רחל פנחסי מרשת ’ביוטי רחל’, מציעה: מסכת דבש ויוגורט בהכנה ביתית
ראש השנה בפתח וכסמל לשנה טובה ומתוקה אנו מוסיפים לשולחן החג תפוח ועיקרו בדבש המתוק המלווה אותו. מה לגבי עור קורן, חיוני ובעל מראה מתוק כטעמו של הדבש? הקוסמטיקאית רחל פנחסי מרשת ’ביוטי רחל’ מזמנת את כולם וכולן ליהנות משילוב מענג וקליל בין מסכה קרה וחמה ב 17 דקות בלבד!
בטרם נתחיל את מריחת המסכה חשוב לשטוף היטב את עור הפנים.
מסכת דבש חמה:
מערבבים היטב 2 כפות דבש ו-1 כף גינג’ר (מחמם),
מורחים על עור הפנים למשך 10 דקות.
שוטפים, מחכים שתיים שלוש דקות ובמקביל מכינים את המסכה הקרה
מסכת מנטה קרה:
מערבבים היטב 6 טיפות שמן מנטה ארומאטי (ניתן להשיג בחנויות טבע ובבתי המרקחת)ו-3 כפות יוגורט.
מורחים על עור הפנים למשך 7 דקות, שוטפים היטב במים.
משילוב מענג וקליל בין מסכה קרה וחמה ב 17 דקות בלבד
חג שמח !!!
מכון ביוטי משדר מקצועיות כבר מהרגע הראשון, אך הטיפולים מבוצעים מכל הלב, ע”י אינה- קוסמטיקאית בכירה בעלת ותק של 13 שנה. רחל- בוגרת מכון “עתידים” בעלת תואר P.M.E לקוסמטיקה רפואית.
בקליניקה של רחל, קוסמטיקה רפואית אשר עובדת על השכבות התחתונות של העור ובשל כך מטפלת בעור עייף, קמטים ופגמנטציה.
פילינגים קריסטלים ופילינגים רפואיים שטחיים, שיטה ייחודיות נוספת בקליניקה היא ע”י מכשור ה-silkdermic (קריסטלים).
רחל לא חסכה והוסיפה ללקוחותיה טיפול מיוחד במכשיר ה- catovital המכשיר לטיפול לימפתי, ממצק את העור, מחזק שרירים, מעלים קמטים ונפיחות מתחת לעיניים
מרכז הטיפוח והיופי “ביוטי רחל”, ת”א
רח’ הרצל 81, רעננה – 052-6568245
רח’ גורדון 67, תל אביב. טלפון: 03-5249980, נייד: 052-6568245
________________________
השבת והחגים במחזור השנה, וכן האירועים השונים במעגל החיים, העשירו את המטבח הטריפוליטאי במגוון תבשילים, המתכונים ודברי המתיקה, שבאו לידי ביטוי גם במטבח של העניים, שכלכלו את תקציבם בהתאם.
בחגים, היו התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו: ה”בזין” חליטה של בצק המבושל במים, בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר, בחג השבועות ויש כאלה שהכינוהו גם בראש השנה או בסוכות;; “ספנז” (סופגנין, מעין סופגנייה שטוחה) ב”לילת’ התנור”, בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים ובחג החנוכה ובעיקר ב”ראש חודש לבנאת’”, החל בימי החג
לסאן מחשי (לשון בקר ממולא)
בשל ריבוי עדרי הצאן, רוב התבשילים הבשריים, היו על טהרת בשר הכבש ובמידה פחותה על בשר עוף ובקר.
נונה מרי
החומרים:
1 לשון בקר
500 גר’ בשר בקר טחון (ללשון גדולה)
5 ביצים קשות
2 ביצים לא מבושלות
1/4 כפית פלפל שחור
1/4 כפית שטוחה קינמון
מלח (לפי טעם)
רצועות בד כותנה (חיתול חדש), או רשת בד, חוט תפירה ומחט
אופן הכנת הלשון:
חורצים בבסיס הרחב של הלשון שני חתכים צולבים (+). דוחפים פנימה אצבעות תוך כדי הרחבת הלשון והארכתו. ממשיכים לדחוס את הבשר הפנימי ויוצרים חלל בתוך הלשון (עד שאפשר להכניס פנימה את היד כמעט עד המרפק).
דוחפים ביצה קשה אחת עד לקצה הסגור של הלשון (כך שהלשון לא תסתובב בבישול וכן ליופי בחיתוך).
אופן הכנת המלית:
שמים בקערה הבשר הטחון, מוסיפים 2 הביצים הלא מבושלות, 4 הביצים הקשות שחותכים לרבעים והתבלינים. מערבבים היטב, הכל יחד, מכניסים את המלית לתוך הלשון.
אופן הבישול:
תופרים היטב את הפתח בבסיס הלשון, עוטפים את הלשון בבד/רשת ומלפפים חוט מסביב, כך שהלשון תישאר ארוכה וישרה. שמים בסיר, גדול דיו להכיל את הלשון בלי לקפלו, מכסים במים ומרתיחים על להבה גבוהה, וממשיכים לבשל היטב על להבה בינונית.
בגמר הבישול (ע”י בדיקה במזלג), מוציאים את הלשון מהמים ומורידים את הבד/הרשת העוטפים. מקלפים את קליפת הלשון הקשה בעודה חמה (כאשר הלשון מתקררת, קשה מאוד לקלפה), ונותנים לה להתקרר.
אופן ההגשה:
פורסים הלשון לפרוסות ומגישים (קרות או מחוממות) כמנה ראשונה או כתוספת במנה שנייה, בד”כ בארוחה של אירוע חגיגי במיוחד.
עז’ה בלכראת’ (חביתית כרשה)
החומרים:
300 גר’ בצלים של כראת’ (כרישה)
5 ביצים
מלח (לפי הטעם)
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
משתמשים רק בחלק הלבן של בצלי הכראת’. שוטפים היטב ומבשלים במים עם מעט מלח כ-10 דקות ומסננים.
קוצצים את הכראת’ המבושל ומערבבים עם הביצים והמלח ומטגנים לעז’ה – ביתית.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו.
עז’ה בסלק’ (חביתית עלי מנגולד)
החומרים:
300 גר’ עלי סלק (מנגולד) משתמשים בעלה הירוק ללא החלק המרכזי הלבן
5 ביצים
מלח (לפי הטעם)
שמן לטיגון
אופן ההכנה:
שוטפים את עלי הסלק, שמים בקערה ויוצקים עליהם מים רותחים. משהים ל-3 דקות (המים מרככים את העלים) ומסננים.
קוצצים את עלי הסלק מערבבים עם הביצים והמלח ומטגנים לעז’ה – חביתית.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו: סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה’ כל בכיי: סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נושאי כלי ה’.
בלאח (תמרים צהובים)
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה’ הללויה: ובחסדך תצמיח אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך
ק’רעה מק’ליה (דלעת/דלורית מטוגנת)
החומרים:
250 גר’ דלעת/דלורית
שמן לטיגון.
אופן ההכנה:
פורסים את הדלעת לפרוסות בעובי 1 ס”מ ומטגנים אותן. יש המפזרים עליהן מעט סוכר לאחר הטיגון.
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו.
רוביא (תרמילים ארוכים וצרים של סוג שעועית ירוקה) + מיני מוצרים בתפזורת: בטום (פירות האלה הארצישראלית), ענאבי (ענבי שיזף), ז’לז’לאן (שומשום), חאב עזיז (אגוזי טייגר), זית’ון (זיתים)
הברכה: יהי רצון מלפניך ה’ אלוהינו ואלוהי אבותינו, שירבו זכיותינו ותלבבנו.
===================================
התבשילים לשבת כללו: “כסכסו” (קוסקוס – סולת בלולה בשמן המתבשלת על אדים, זכר למנחה בבית המקדש); “מפרום” (קציצות בתוך פלחי תפוחי אדמה, זכר למן, הנתון בין שתי שכבות טל); “חראימי” (תבשיל חריף עם דגים, לקיים אמרת חז”ל – “כל האוכל דג, ביום דג, ינצל מדג”); ה”דפינה” (החמין), שהיה עשוי ממגוון של תבשילים, קדרות ונזידים, עם “בזארת’ הדפינה” (תוספות שונות, כמו “מסראן” – מעי ממולא, “קוקלה” – כופתת סולת עם בשר ושומן, וכו’).
בחגים, היו התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו: ה”בזין” (חליטה של בצק המבושל במים, בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר) בחג השבועות ויש כאלה שהכינוהו גם בראש השנה או בסוכות;; “ספנז” (סופגנין, מעין
סופגנייה שטוחה) ב”לילת’ התנור”, בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים ובחג החנוכה ובעיקר ב”ראש חודש לבנאת’”, החל בימי החג; חלקי פנים של כבש צלויים ב”לילת’ אלכבדה ולראיה” בערב הושענא רבא; “חלאוות’ פורים” דברי מתיקה רבים ומגוונים (“דבלא”, “מק’רוט”, “בוריק בלוז”, “כעך מלבס” וכו’); “בסיסה” (תערובת של מיני תבואה ותבלינים קלויים וטחונים, סוכר, מיני פירות יבשים בלולים בשמן) בערב ראש חודש ניסן; ה”לליק” (החרוסת), המיוחדת ליהודי לוב; “המרוזיה” (תבשיל עם צימוקים ובשר כבש בד”כ) בימי חג הפסח; “עג’את’ אלמימונה” (חביתה
עם “מרגז”) ו”בולו אלמימונה” (סוג של עוגה עגולה, שבמרכזה משובצת ביצה קשה) באסרו חג של פסח; “שך אלכעך” (מחרוזת כעכים בצורות סמליות) בחג השבועות; נזיד העדשים ו”הדוידה” (פתיתי בצק וירקות) בתשע באב, וכו’.
רוב מגוון התבשילים והמאפים היה נהוג, בד”כ, בכל הקהילות היהודיות בלוב, אך, בשל תנאים שונים והשפעות סביבתיות, התפתחו גרסאות בשינויים מזעריים, בין קהילה לקהילה, שהתבטאו באופן ההכנה ובתוספות השונות למתכונים.
גם לגבי מגוון השתייה, הייתה נהוגה בד”כ אחידות בכל הקהילות: הן בשתייה החמה – התה (שהוכן בצורות ועם תוספות שונות), הקפה עם “זהר” (צוף פרחי הדרים) או עם “עטאר” (עלי גרניום), הקקאו (בעיקר בחורף ובשמחות), “זבבטנו” (חלמונים מוקצפים עם סוכר, הנמזגים לעתים לקפה וחלב); הן בשתייה הקרה – לימונדה, “רוזטה”, “תמר הינדי”, מי מעינות בתוספת פרוסות לימון, “זהר”, פרחי יסמין או פאל, תוספים טבעיים שנתנו גיוון של טעם וצבע – “לבסוס”,
והן בשתייה החריפה – הערק, ה”לאגבי” (נקטר דקלים), יינות, בירה, וכן ליקרים (שהוגשו, בעיקר בשמחות, לנשים).
ההסבה לארוחה הייתה בתחילה, על מחצלות סביב קדרה, והאכילה הייתה אף באצבעות הידיים. עם השנים, בהשפעת חדירת המודרנה, ההסבה לארוחה עברה סביב “מידה” (שלחן נמוך ומאורך) או שלחן (כאשר אב המשפחה בראשו), האכילה וההגשה נעשו בכלים מודרניים. גם הבישול, הטיגון, האפייה, הצלייה והקלייה היו בתחילה, במתקנים פשוטים וכן על “כאנון” (כירה עם גחלים), או ב”קושה” (מאפיה מרכזית). עם השנים, נוספו עוד מתקני בישול, כמו פתיליה, פרימוס…
יהודי לוב ניחנו במידת הכנסת האורחים, בכיבוד, ב”פתיחת שלחן” ובהגשת מטעמים ומעדנים, כל אחד ככל אשר תשיגנו ידו. שכיח ביותר היה טקס ה”שאי ערבי” (תה ערבי), שהתקיים בד”כ בשעות אחה”צ – חליטת תה בשלוש כוסיות: הראשונה מרה, השנייה מתוקה והשלישית הייתה תה קרמל עם “קקויה” (בוטנים) או עם “לוז” (שקדים).
דגי
