הדרך שבה זיכתה העירייה (נתניה), את עצמה בהנאה משירותו המקצועי של התובע, תוך סירוב לשלם עבור השירות, היא דרך בלתי צודקת של קבלת טובת הנאה
בית משפט השלום בנתניה, קיבל את תביעתו של מתווך לקבלת דמי תיווך מעיריית נתניה, אשר ניסתה להתנער מהתשלום בטענה שלא מולאו התנאים שבסעיף 203 לפקודת העיריות בדבר התקשרות כספית עמה.
YAEL KLUGMAN_100_01.jpg
טענתה המשפטית של עיריית נתניה, היתה, כי משלא עוגנה ההתקשרות עם התובע בחוזה בכתב, הנושא חתימותיהם של ראש העיר ושל הגזבר, ביחד עם חותמת העירייה – הרי למעשה “לא נעשה דבר”.
השופטת יעל קלוגמן, קבעה, כי כנגד מעמדו של סעיף 203, עומד עקרון תום הלב, לרבות מההיבטים של חובת האמון המוגברת של רשות ציבורית ושל עשיית עושר ולא במשפט”…
עוד קבעה השופטת יעל קלוגמן “הדרך שבה זיכתה העירייה, את עצמה בהנאה משירותו המקצועי של התובע, תוך סירוב לשלם עבור השירות, היא דרך בלתי צודקת של קבלת טובת הנאה, באמצעות שירות שהתובע מתפרנס ממנו וביהמ”ש אינו צריך לתת לה גיבוי בניסיונה לחמוק מהתחייבותה לשלם עבור שירות שאותו כבר צרכה”.
א 015280/00 מכלוף גדי נ’ עיריית נתניה.
* הידיעה מובאת באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
Add Comment