קיבוצים בהיקף כזה יוכלו לספק מערכת שרותי בריאות, חינוך ופנסיה ברמה נאותה
הגודל האופטימלי של קיבוץ מתחדש, כך שיוכל להגיע ליעילות מירבית ולספק לחבריו שרותים ברמה נאותה ובמחיר סביר, הוא 1200-1500 חברים, כך עולה מניתוח כלכלי שערכה המחלקה הכלכלית בברית פיקוח.
brit_org_100_001.jpg
הניתוח נערך לבקשת המטה לשיוך דירות בתנועה הקיבוצית בניהולו של עו”ד צפריר בן אור.
מנהלת המחלקה הכלכלית בברית פיקוח, דיאנה בוגוסלבסקי, אמרה שכיום מספר החברים בקיבוץ ממוצע הוא 300 חברים ובקיבוצים הגדולים ביותר אינו עולה על 900, ולכן הדו”ח מצביע על הצורך הדחוף בקליטת חברים חדשים כדי להבטיח את עתידו של הקיבוץ ואת יכולתו להמשיך ולשמור על צביונו היחודי.
עורך הדו”ח, יואב בן יעקב, מהמחלקה הכלכלית בברית פיקוח, מסר שהבדיקה נערכה על מדגם מייצג של קיבוצים מאזורים שונים בארץ ובדקה את הקשר שבין גודלם של הקיבוצים ובין יכולתם להמשיך להתקיים תוך שמירת המסגרות החברתיות השונות והשרותים היחודיים לקיבוץ.
הבדיקה הצביעה על כך, כי קיים קשר באופן חד משמעי – ככל שמספר החברים בקיבוץ גדל, כך הולכת ויורדת ההוצאה הממוצעת לחבר בגין מרכיבי הוצאות שונים, כגון חינוך, אחזקה, ניהול, סיעוד ובריאות.
בן יעקב, ציין ש”קיבוצים בעלי מספר קטן של חברים סובלים מבעיה נוספת: בגלל העדר קליטה של חברים חדשים בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות גיל החבר הממוצע הולך ועולה ועלויות כמו בריאות, סיעוד ופנסיה הולכות וגדלות ותופסות פלח גדול בסל ההוצאות הקיבוצי.
“על פי נתוני ברית פיקוח הגרעון האקטוארי בהפקדות לכיסוי תשלומי הפנסיה של הקיבוצים מגיע לארבעה מיליארד שקל. אם הקיבוצים לא יקלטו חברים צעירים בסופו של דבר האוכלוסיה המבוגרת תשאר ללא גב כלכלי”.
בסיכום הדו”ח נערך ניתוח של חלקן של ההוצאות המיוחדות לחבר שהכנסתו זהה לשכר נטו הממוצע במשק – 5,557 שקל לחודש. הכוונה היא להוצאות הנובעות מהחברות בקיבוץ, השומר על צביונו היחודי.
הדו”ח מצביע על כך שבקיבוצים בהם 350 חברים תופס סל ההוצאות 23% מהשכר הממוצע ואחוז זה הולך וקטן עד שהוא מגיע להיקף סביר של 10%-15% בקיבוץ שיכלול 1200-1500 חברים.
Add Comment