אני מדי פעם מנסה לעשות מעשה, אבל אינני מצליח לחדור אל התודעה הציבורית, אולי גם בגלל שעדיין אין עורכי עיתונים המוכנים לתת לי במה
כמה נורות צריכות לדלוק באור אדום בוהק, כדי שהעם הכי מטומטם בעולם יתעורר?! לדעתי, הרבה פחות נורות מאלה שדולקות היום, אבל אצלנו, חבל”ז.
Nissim_Gabbay_180_05.jpg
תראו.
מדי פעם “מצייצת” אישיות כזו או אחרת על הקטסטרופה המתממשת עלינו בשטח הכלכלי בעיקר.
אז מה?!מישהו מפסיק את עיסוקיו השיגרתיים לשם כך?!
ברור שלא!
אין ספק שכאשר יקרסו בנקים, לא יהיו יותר ירקות (סתם עניין פעוט שעלה לי עקב חיסול החקלאות והחקלאים), לא יהיה כסף לקנות אוכל, המים המזוהמים לא יהיו ראויים לשתייה, האבטלה תדפק בכמעט כל בית, וכו’… אז ישאלו כל האינפנטילים, מה לעשות?!
כי תראו.
אין בכלל ספק שרוב המנהיגות שלנו מושחתת, וזה מקרין על כל חיינו, החל מייצור התל”ג – ועד המסחר והשיח בין אדם לרעהו.
אז אני, בין עיסוקיי הלא מעטים, מנסה מדי פעם לעשות מעשה, אבל אינני מצליח לחדור אל התודעה הציבורית, אולי גם בגלל שעדיין אין עורכי עיתונים המוכנים לתת לי במה, או פשוט מאחר ואינני חד הורי עם מסר מקוטע ולא מגובש…
שימו לב, מה ביקשתי היום, מכמעט כל כלי תקשורת, או ארגונים ועמותות לרוב:
ביקשתי להיות מארגן (לא מנהיג – כי זו מילה לא נעימה בציבוריות הישראלית) של מחאה ציבורית רחבה שתכלול נציגים מכל המיגזרים הקורסים במשק, כמו: גימלאים, עצמאיים קטנים, חקלאים, חד הוריות, נזקקי סעד, קורסי משכנתאות, נכים וכד’…
ולקום לשבות כולנו, יחד, במאהל שויקי כנפו, מפנה בירושלים. כך תהיה המחאה אמיתית, כוללת, ללא עקיצות בין ארגונים… ועם מאמץ כריזמטי להצליח לחדור האטימות הממשלתית.
קיבלתי כל מיני פניות בירור, כל מיני רעיונות, אבל לא מצאתי 10 מתנדבים, 9 מתנדבים, 8 מתנדבים… נציגי המיגזרים המיבבים ברוח… למרות שיש כביכול 300,000 מטפסים על קירות בבית בלי לעשות מאומה.
אמרתי: לי זה עלול להיות קשה מאוד. אני נשוי עם ארבעה ילדים, עובד קשה לפרנסם, מחזיק עם אשתי בית על מליון עבודותיו (מי מאיתנו לא מכיר זאת)… אבל אני מוכן לתרום כל כולי עם עוד 9 מתנדבים (בסה”כ) להרים מחאה אמיתית.
לא מצאתי את עשרת הצדיקים בסדום!
אני אומר לכם, שאין מאושר ממני שלא יצאתי כמו אידיוט היום בבוקר כמו שתכננתי להחליף את ויקי כנפו. מאחר ואותי לא קונים, שום גורם לא יכול להציע לי גו’ב, אז אני בטוח שהייתי שובר שם את המפרקת שלי לבד, כאילו למען עם ישראל!
תגידו אתם: האם העם הזה, ראוי למשהו טוב, שיקרה לו?!
שנה טובה –
מנסים גבאי
